שתדלנות פוליטית בישיבות הסדר – ראוי?

שלא בפעם הראשונה, מפלגה דתית עושה 'מסע רבנים' ערב בחירות בקרב ישיבות הסדר, שתלמידיהן נמצאים תחת מסגרת משרד הביטחון ומגייסת תלמידים לעבודה (בהתנדבות) למען הצלחתה בבחירות. הפעם הרב חיים דרוקמן, ממרום גילו, עד 120, כיתת רגליו, שלושה ימים עמוסים, להצלחתה של הרשימה בראשות סמוטריץ'. לא כולם אהבו את זה. ובכלל, מה כוחה של 'הנחייה' רבנית איך להצביע?

ראש ישיבת אור עציון וראש מרכז ישיבות בנ"ע והאולפנות, הרב חיים דרוקמן שליט"א, מתפלל ומייחל להצלחתה של רשימת 'הציונות הדתית' בראשות סמוטריץ', ואינו חוסך מאמץ להצלחתה. במסגרת זו כיתת הרב דרוקמן רגליו, בשבוע שעבר, מלווה בסמוטריץ', במסע בין שלושה ימים במהלכו ביקרו בישיבות גבוהות, בישיבות הסדר ובמדרשות. הרב דרוקמן נתקבל בישיבות בהתלהבות, בשירה ובריקודים, כאדמו"רם של הצעירים. עפ"י דיווחים, למסע הזה יצא תכלס' מעולה בדמות כמות עצומה של מתנדבים מקרב התלמידים שיפעלו כשגרירים של רשימת 'הציונות הדתית' לקראת יום הבחירות ובעיקר במהלכו.

עד כאן, לכאורה, הכל טוב ויפה. ואתם יודעים מה? הגם שזכרוננו כיום הוא לא כמו שהיה פעם, אנו מתקשים לזכור מערכת בחירות שהמפד"ל, בגרסאות השונות שלה, לא פעלה, בנתה והפעילה את המוסדות האלה, על תלמידיהן ורבניהם (בחלקם) כעזרה לה ביום הבחירות. יען, הכרת תודה על ההשתדלות למען המוסדות עד כה ובעיקר איגום כוח כדי שניתן יהיה להמשיך לסייע. נו, אז מה הבעיה? עיתון 'הארץ' הביא שמערכת הביטחון הנחתה (מראש) את ישיבות ההסדר שלא לאפשר פעילות פוליטית, (שלא בפעם הראשונה) שכן בחורי ההסדר הם חלק ממערכת הביטחון, שמתקצבת את הישיבות, בטח אלה שגוייסו ונמצאים בישיבה במסגרת השל"ת. זה לא שראשי הישיבות לא ידעו זאת, אבל מה זה משנה. חלקם התעלמו מההוראה וקיבלו את הרב דרוקמן וסמוטריץ' בכבוד מלכים, חרף ההנחיה ההיא, וכמובן אפשרו להם מפגש ישיר (במגבלות הקורונה) עם התלמידים.

אז אם יקומו בעקבות הכנסת הפוליטיקה הזו, לכאורה, לישיבות ההסדר, ויתבעו 'לפתוח מחדש' את עניין ישיבות ההסדר ולהביא לכך שהבחורים שם ישרתו בצה"ל לא רק 14 חודש שירות סדיר, רק שנבין מה עורר אותם לדרישה זו.

מעבר לכך יש לענ"ד לתהות, האם היו מאפשרים גם לדמויות פוליטיות אחרות להיכנס שם? ככל שאנו זוכרים, בבחירות בשנתיים האחרונות גם בנט ואיילת שקד היו אורחים קרואים שם. הפעם, סמוטריץ' וחבריו לרשימה הם המועדפים על רוב רובם של ראשי הישיבות, ומכאן האירוח הלבבי.

אלא, שיש במחנה שחרף הכבוד שהם רוחשים לרב דרוקמן, זקן רבני הציונות הדתית, איש רב זכויות על באמת, הביעו תמיהה אם לעת כזו, זה הדבר הנכון לעשות. גם בעצם הכנסת הישיבות למלחמות הפנים במגזר הסרוג, כלומר בין תומכי 'ימינה' ל'ציונות הדתית' (אם נתעלם ממספר הדתיים ברשימות אחרות, ובעצם, למה להתעלם?), גם בעצם העיסוק בפוליטיקה, ועוד תחת כנפיי ראש הישיבה וחסותו וגם בכך שמצפים מהתלמידים לגייס תומכים לרשימה הזו תוך שישקיעו בכך שעות רבות (וכזכור, הם באו לישיבה כדי ללמוד תורה). "המטרה קדושה", אומרים להם.

עפ"י אתר 'כיפה', יש הסדרניקים המביעים מורת רוח רבה מהעניין הזה. אחד מהם סיפר ל'כיפה': "בפעם הקודמת הרב אמר שאיילת שקד הייתה שרת משפטים ששירתה את הערכים שלנו בצורה מצוינת, ושבנט לא פחות דתי מאף אחד אחר, ועל מפלגת נעם שהיא מלאת חושך ועין רעה, ועכשיו הוא אומר שצריך להצביע למפלגה שכוללת את נעם ולא להצביע לבנט ושקד, אם אצביע על פי מה שהרב אמר פעם הקודמת, אני נחשב מציית לרב? או שראוי להעיף אותי לישיבה אחרת?".

באיגוד ישיבות ההסדר מסרו ל'כיפה' כי, "בישיבות ההסדר לומדים תלמידים רבים, חלקם נמצאים במסגרת אזרחית כגון דוחי גיוס ותלמידים שסיימו את השירות הצבאי, וחלקם במסגרת צבאית. איגוד ישיבות ההסדר מחדד כל מערכת בחירות את הנהלים של הצבא כלפי התלמידים שנמצאים במסגרת הצבאית, וכך נעשה גם הפעם". מפלגת הציונות הדתית בחרה שלא להגיב לדברים.

הרב אמנון בזק: בעיה חינוכית וחוקית

מי שבחר שלא להיות אדיש לעניין הוא הרב אמנון בזק מרבני ישיבת הר עציון. להלן פוסט שהעלה:

"הרב חיים דרוקמן שליט"א הוא תלמיד חכם רב זכויות, אך לענ"ד במסע הבחירות בין הישיבות שאליו לקח אותו ח"כ סמוטריץ' יש טעם לפגם, משלושה כיוונים.

"בראש ובראשונה, אל מול עינינו נוצרת תפנית בעייתית בדרכה החינוכית של הציונות הדתית. תמיד למדנו שחינוך משמעו לתת לחניך לחשוב, לשקול ולבחור. אם כבר ישיבה רוצה לדון בנושא הבחירות בצורה רצינית, הדבר המתבקש הוא להביא נציגים ממפלגות רלוונטיות שונות שיציגו את עמדותיהם ותפיסות עולמם, והנוכחים יחליטו עם איזו עמדה הם מזדהים.

"הבאת דמות תורנית, חשובה ככל שתהיה, כדי לשכנע לתמוך במפלגה מסוימת ולחשוף את התלמידים רק לדעה אחת, מבלי לקיים דיון ענייני, היא ביטוי לאחת הבעיות המאפיינות את החברה החרדית: יש רבנים שיגידו לכם מה לחשוב ולמי לבחור, ואתם נקראים לשמוע להם לא בגלל שעברתם תהליך שבו שמעתם, חשבתם והחלטתם, אלא כי כך אמר לכם רב מסוים לעשות. דרך כזו היא למעשה ניצול מעמדו של הרב על מנת לקדם אינטרסים של דמויות פוליטיות, והיא איננה תהליך חינוכי ראו.

"שנית, עיסוק אינטנסיבי של רבנים חשובים בפוליטיקה איננו תמיד לכבודם. רבנים אמורים לעסוק בתורה, בערכים ובעקרונות, בעוד שהעולם הפוליטי רווי במאבקי כוח אישיים, ביצרים ובאגו. העובדה שמביאים דמות תורנית למסע בין ישיבות לא כדי ללמד תורה או לחנך לערכים, אלא רק כדי להגיד לאיזו מפלגה להצביע, עלולה להוזיל את דמותם של רבנים ותלמידי חכמים.

"ולבסוף, זה גם לא חוקי. תלמידי ישיבות ההסדר הם חיילים בשל"ת, וככאלו אסור להם ליטול חלק בפעילות פוליטית, כחלק מהרצון של צה"ל לא להכניס נושאים שבמחלוקת לתוך הצבא. אין זה חינוכי להעביר מסר שאת החוק יש לכבד רק כשהוא לטובתנו, ואפשר בקריצה ובהעלמת עין לפעול בניגוד לחוק אם זה לצורך אינטרסים אישיים.

"לחנך פירושו ללמד ערכים כמו יושר, עקביות ומחויבות, לא רק כשזה מתאים לצרכינו. משפט אחרון לתלמידי הישיבות: בחיים תעמדו לא פעם בפני בחירות. מאוד חשוב שתרכשו את היכולת ללמוד את האפשרויות השונות, לבחון אותן לעומק, ובסופו של דבר לקבל החלטות בצורה מושכלת ולקחת עליהן אחריות. אל תתנו לאחרים להחליט מה עליכם לחשוב ולמי עליכם לבחור – חשבו בעצמכם, שקלו היטב את הצדדים השונים, ורק לאחר מכן קבלו את ההחלטה הנכונה לאישיות המיוחדת שלכם".

הרב יובל שרלו נשאל בעניין:

שמעתי מפי אנשים לא מעטים שסיפרו שעל אף שהם סולדים ממפלגה מסויימת הם יצביעו לה כי כך אמר להם הרב. האם יש איזו מצווה או חובה שאדם יבטל את דעתו לחיוב או לשלילה ויעשה בניגוד לאמונתו ולשאיפתו האישית כדי לשמוע בקול הרב? האם הצהרה או דרישה כזו מצידו של רב להצביע עבור מפלגה פלונית, נכלל בהגדרה של “פסק הלכה”?

אשמח ואודה אם הרב יבהיר לי עניין זה לאמיתו.

תשובת הרב יובל שרלו:

שאלה זו היא מסוג השאלות שהתשובה להן תלויה בדבר אחד בלבד – תלוי את מי שואלים. יש בנושאים אלה עמדות שונות ומגוונות.

אין אף מצווה או חובה מבוססת על המקורות שאדם חייב להצביע לפי הוראה של רב כלשהו על מפלגה פוליטית כלשהי. לא זו בלבד שאין לכך כל מקור, אלא שזה גם מנוגד הן למהותה של ההצבעה החופשית והחירותית והן לקביעה החד-משמעית של ההלכה שאין סמכות לרב בענייני הרשות של בני אדם.

לא זו בלבד, אלא שאפשר שהרב שפוסק שחובה להצביע עבור מפלגה מסוימת עושה את התורה קרדום לחפור בה. מובן כי מותר לרב, להמליץ, להציע, לטעון, לעודד וכדו’ – אולם אין בעניינים אלה פסק הלכה. לכן אין במעשה זה שום קשר לעיקרון הקרוי ”אמונת חכמים”, ולא מצינו חובה להאמין בחכמים בהצבעות פוליטיות. מכאן לא רק שזה לא פסק הלכה, אלא שיש לבחון היטב האם אין מדובר ב”גיוסה” של ההלכה למטרות פוליטיות.

הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר.