מרב לרנראל שיעורי התורה של הרבנית ימימה מזרחי, מחלוצות הרבניות שמעבירות שיעורי תורה לנשים, מגיעות מדי שבוע מאות בנות מכל רחבי הקשת הדתית. בראיון ל"שבתון" היא מספרת איך הכל התחיל, מה היא חושבת על לימוד נשי, ובכלל
עד לפני מספר שנים לימוד תורה בכלל ולימוד התורה בליל בשבועות בפרט היה נחלת הגברים בלבד. בשנים האחרונות יותר ויותר נשים הולכות לשיעורי תורה בליל שבועות עד השעות הקטנות של הלילה, חלקן אפילו נשארות עד לתפילת ותיקין. אחת הנשים שחוללו את המהפכה הזו היא הרבנית ימימה מזרחי, חלוצת הרבניות המעבירות שיעורי תורה.
ימים אחדים לפני חג השבועות בילתה הרבנית ימימה מזרחי בציון רבי נחמן באומן, שם בין כל הקדושה, תפסתי אותה לשיחה, על איך הכל התחיל.
הרבנית ימימה מזרחי נולדה לפני 51 שנים לאליהו נתן ותרצה רוטשילד בירושלים. שם היא גדלה וחונכה על אהבת תורה ענקית ואמונה בנשים שלומדות תורה. היא מספרת: "אבא שלי היה יקה וגידל אותנו בשיטת הרב שמשון רפאל הירש. בכל שבת הושיב אותנו ולימד אותנו הכל- פרשת שבוע, תנ"ך, גמרא וטעמים. אצלנו, כדי להשתלם בעולם, כל בת הייתה צריכה לצאת עם הצידה שנקראת 'תורה'".
כשהתחתנה למדה משפטים והפכה לעו"ד לענייני משפחה, מתוך אמונה שתצליח לתקן עולם ולגרום לזוגות נשואים שעומדים בפני שוקת שבורה וברצון לסיים את יחסיהם, לחזור לחיות ביחד. נושא לימוד התורה הוזנח ביום-יום, אך הנפש שלה זעקה ללמוד: "הפכתי לעו"ד, רציתי לתקן עולם וכל כך היה בי הדבר לשמח נשים. רציתי לשקם את הכבוד האבוד של נשים ולתת להן למידה כמו שאבא שלי השכיל לתת לנו, ואז ראיתי שאני לא זוכרת אפילו מהי פרשת השבוע, שזנחתי מה שקיבלתי בבית אבא. התחלתי ללמוד עם חברה בסלון, ובהמשך התחילו להגיע השכנות. כדרכי, השתלטתי על השיח וזה הלך וגדל וראיתי נשים שנכנסות שפופות ויוצאות שמחות- זה מעמד הר סיני, התורה נותנת יכולת עמידה, 'יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך' זה אחרי שנפלת, כי מגיעים לשם נכים. פעם שאל אותי עיתונאי– 'בשיעורים שלך את מדברת על העקרות, על הרווקות, החולות. מה, התורה שלך זה לדפוקים?'. התורה ניתנה לעם דפוק, אם אומרים שהנכים נרפאו והעיוורים החלו לראות– אז זה באמת ניתן לאנשים חולים. כתוב 'שיקוי לעצמותך'. אני מאד מאמינה ברפואה של התורה".
כשראתה הרבנית ימימה כי הדרך שלה לתקן עולם באמת היא דרך הלימוד לנשים, החליטה להתחיל בשיעורים לכלל הבנות, שיעורים שתפסו תאוצה עד שהגיעו למימדים הגדולים של היום. הרבנית, בענוותה, מספרת כי מה שגרם למימדים הללו הן דווקא אותן נשים המגיעות לשיעורים ממקום שגילו את הסוד הגדול של לימוד מתוך מקום של צמא, וממקום של רוויה לאחר הלימוד: "אני חושבת שנשים גילו את הסוד הגדול הזה. איך אומר בועז לרות? את בתקופה של ריחוק מאד גדול ואת לא מבינה למה הריחוק? "אנכי ציוויתי את הנערים לבלתי נגעך"- אני חוסך ממך קשרים לא נכונים ולא טובים, זה משמיים, אבל מה עם הצמא? 'וצמית והלכת אל הכלים'. כשאת מרגישה צמא וחוסר- זאת התורה. אלה הצדיקות. זו רוויה בדרך ארוכה. זה נותן כל כך הרבה כוחות, בעיקר בגלל הסיפוק האינטלקטואלי. כאשה, כל הדימוי העצמי משתנה. כשמשהו לא הולך בבריאות, בחינוך הילדים או בפרנסה, המסקנה המידית היא שאני לא שווה. התורה נותנת גודל. כשמצליחים להבין רעיון רוחני, להתחבר אליו- זה ליטוף לנפש עייפה. כך לגבי זוגיות- השם שהתורה נותנת לחיבור זוגי זו המילה 'דעת'. זה אותו הדבר, אותה שמחה- שמחת מפגש עתיקה מאד. לפגוש דבר תורה, לימוד תורה זה כמו לפגוש את הנשמה שחצבת איתה מתחת לכסא הכבוד. 'ואדם ידע את חוה אשתו'- התורה היא דעת, סוג של מפגש מדהים ורומנטי".
"צריך לתת את הקרדיט לבנות שרוצות ללמוד ולתורה שרוצה ללמד, אני פשוט עמדתי במקום הנכון"
תורה יקרה שנשארה זנוחה
לשיעורים מגיעות בנות מכל קצוות האוכלוסייה. הרבנית מתארת: "יש שני דברים שיוצרים מעגל חשמלי- תורה בישראל ובנות ישראל. ברגע שנוגעים ביד אחת בזה וביד אחרת בזה נדלק אור. האשליה האופטית היא שזו אני, אבל כשאת נוגעת בשתיהן אי אפשר שלא לזהור. צריך לתת את הקרדיט לבנות שרוצות ללמוד ולתורה שרוצה ללמד, אני פשוט עמדתי במקום הנכון".
יותר ויותר נשים, על אף מרוץ ועומס החיים, עוצרות הכל ומגיעות לשיעורי תורה. הרבנית ימימה מזרחי מוקסמת מכך ואומרת כי התופעה מבורכת, כיוון שלימוד תורה של נשים יש המון, אבל לימוד תורה נשי יש הרבה פחות, ובין תפילותיה היא מקווה לאייש את המשבצת הזו. היא מתארת את הלימוד הנשי כתורה יקרה שנשארת זנוחה למרגלות הר סיני ואיש לא בא ונוטל אותה. אחת הדוגמאות לכך שיש הבדל בין לימוד נשי ללימוד גברי סומכת הרבנית על המשפט "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל"– זו אותה התורה אך ההיגד חייב להיות אחרת, על פיה, 'נשית' זו שפה: "התורה מדברת באינטונציה אחרת בהעברתה. המטריה היא אותה מטריה; הלכה, תורה, גמרא, תורה שבכתב- אבל חייבת להיות אינטונציה אחרת של בית מדרש נשי. מדרש "וילך איש" אומר: "כך בא גואל ראשון כך יבוא גואל אחרון", מדרש פליאה שאני עסוקה בו מאד כי ככה יבוא המשיח, אז אני חייבת לפענח את המדרש– איך להביא את הגואל האחרון? פרוש המדרש- הגואל הראשון, משה, "וילך איש מבית לוי". איך יבוא הגואל האחרון? "וילך איש מבית לחם יהודה ושמו אלימלך"– הם הולכים ומתייאשים מסיבות קיומיות. עמרם ראש הסנהדרין הפוסק הגדול אומר- לא הלכתי לחיות ככה, לבנים אין תקווה. הוא התגרש, וכולם אחריו. אבימלך לא יכול היה לחיות בבית לחם והוא הלך והנשים נשארו לבדן. מה הן יעשו? כך יבוא גואל אחרון. חז"ל מלמדים שהן לומדות תורה זו עם זו. על יוכבד ומרים כתוב: "ותראיינה המיילדות את אלוקים". רבי ירוחם תוהה על סמך מה הן החליטו שהן מחיות את התינוקות? "ותראינה"- הן ראו מה אלוקים רוצה כי למדו תורה זה עם זו. פרוש השם 'מרים' להוראה נשייה– מורה של נשים, והן החליטו שכך צריך לנהוג. מרים אמרה לאביה- 'אתה גוזר גם על הבנות כשאתה פורש מאשתך, זה לא פיקוח נפש'. הוא חזר לאשתו ועמדו כל ישראל והחזירו נשותיהם".
הרבנית ימימה מוסיפה דוגמא ללימוד נשי גם מתוך מגילת רות: "רות ונעמי– הגואל האחרון. נעמי מלמדת את רות הלכות ייחוד ושבת. מי אמר לך שאפשר לקבל גיורת ממואב? מה את לומדת איתה הלכות? הן מגיעות לבית לחם, ובית הדין שם נאלץ לעסוק בסוגיה "עמוני לא יבוא בקהל ישראל". ומה עם 'עמונית'? הסוגיה המגדרית הורתה ולידתה בבית מדרש נשי. מעולם לא נדרשו לסוגיה הזו אלמלא נשים. אני לא מדברת על נשים פוסקות הלכה אלא נשים שבלימודן הנשי גורמות לכך שההלכה לא תפסק מלהתפתח, לא תפסיק איפה שמסתיימות הלכות בעניינים הגבריים. אני מאמינה ענקית בלימוד של נשים עם נשים, בלימוד של נשים לפי נשים ובנשים שמלמדות נשים מפני שעולות סוגיות שמחייבות חשיבה הלכתית אחרת. יוכבד ומרים, נעמי ורות הן נשים שליוו פסקת התגברות, הלכה קיימת והיא משתנה מכוח ליבון נשי בעניינים נשיים. כך בא גואל ראשון וכך יבוא גואל אחרון".
"אישה שלומדת את כל המקצועות ובלימוד התורה היא לא נוגעת- זה לא משהו שאפשר לסלוח עליו. את משתלמת בכל התחומים ואת החכמה הגדולה הזו לא תלמדי?"
אם עד לפני מספר שנים נשים כמעט ולא למדו תורה בכלל ובמיוחד בליל שבועות, בשנים האחרונות נשים רבות הולכות לשיעורי תורה עד השעות הקטנות של ליל שבועות או אפילו עד הבוקר, עד אחרי תפילת ותיקין, עליה אומרת הרבנית כי היא התפילה החשובה ביותר: "היו זמנים שבהם נשים לא למדו כלום, כי נאמר 'כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות'. הלימוד הזה היה נראה תפל. היום אני מאמינה שאישה שלומדת את כל המקצועות ובזה היא לא נוגעת- זה לא משהו שאפשר לסלוח עליו. את משתלמת בכל התחומים ואת החכמה הגדולה הזו לא תלמדי? לפיכך, שיניתי קצת את המשפט ואני קוראת אותו כך: "כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפילות"- (מלשון תפילה). רבי נחמן פותח את ספרו "ליקוטי מהרן" ואומר שכל לימוד התורה הוא כדי שתתקבל תפילה אחת. ככל שיותר לומדים התפילה יותר מכוונת. לפי הבן איש חי, התפילה שהכי קרובה לכיסא הכבוד זו התפילה של בוקר חג השבועות. כמה נואלנו, האנשים ש'מחפפים' את התפילה כי הם עייפים- זו התפילה הכי חשובה כיוון שהיא נוסעת על לילה שבו אלפי אנשים למדו תורה. זו תפילה מכוונת וקוראים אותה בכוונה. יודעים על מה לבקש ומה לכוון. אישה שאומנותה היא תפילה צריכה ללמוד הרבה תורה כדי לדעת להתפלל תפילה מכוונת", אומרת הרבנית.
מה את מאחלת לעם ישראל לחג השבועות?
"אני מאחלת קבלה– קבלת תורה. כיוון שמתן תורה יש כל שנה, ניתנת יכולת חדשה בללמוד ולהתעצם. אבל השאלה היא אם יש קבלת תורה, כלי קיבול. מצוותה של סוכות זו סוכה, המצווה של פסח זו מצה והמצווה של שבועות היא "רוצה". להגיע לשכלול הרצון– אני כל כך רוצה תורה, רוצה ילדים בני תורה, רוצה בנות בנות תורה. אני כל כך רוצה שזה ייכנס ללקסיקון 'בת תורה'. פעם לא הייתה בת מצווה והיום יש, פעם לא הייתה בת תורה והיום יש. "אל תיטוש תורת אמך"".
