מערכת הבחירות רוויה בכן ביבי, לא ביבי. מעט מאוד עניינים שבמהות. פנינו לכמה מפלגות רלוונטיות ושאלנו על עמדותיהן בסוגיות הליבה של יחסי דת-מדינה בישראל. מצאנו, שגם תחת הכיפה הסרוגה יש הרבה מאוד גוונים והדגשים
ביום שלישי רוב אזרחי ישראל ייצאו לממש את זכותם הדמוקרטית להצביע ואולי להשפיע בבחירות לכנסת ה-24, סבב רביעי בתוך שנתיים. הרחוב כבר לא להוט לצאת להצביע והתחושות קשות. רבים ממכריי תוהים 'למה לי בכלל להצביע? אנצל את היום הזה ליום כיף משפחתי, בטח אחרי שנה של סגרים ובידודים'. אחד ה"הסברים" ל'למה לא להצביע' הוא כי 'כולם אותו דבר' ו'שום דבר לא ישתנה'.
ובכל זאת, הרוב המוחלט יצביע. עפ"י סקר מהשבוע, כשליש טרם החליטו למי יצביעו, ורבים לא לגמרי משוכנעים שלא ישנו את החלטתם למי להצביע עד יום הבחירות.
מגוון נושאים מביאים אותנו להחלטה למי להצביע. מדמות מנהיג המפלגה, דרך האג'נדה וכדומה. יחסי דת-מדינה נוגעים, קרוב לוודאי ל-99.9 אחוז מקוראי 'שבתון', וסביר שעמדות המפלגות השונות ביחס לנושאי הליבה בתחום זה, יש להן השפעה על ההחלטה למי להצביע.
אז יצאנו לבדוק עבורכם מה דעותיהן של מפלגות "תקווה חדשה", "הציונות הדתית", "ימינה" ואלעזר שטרן מ"כחול לבן" בנושאים הבוערים: הגיור, מתווה הכותל והרפורמים, גיוס הבנות לצה"ל והרבנים הראשיים. התשובות לפניכם.
רגע לפני שנתחיל נדגיש: על אף שפנינו מספר פעמים לגורמים במפלגת השלטון, 'הליכוד', הם סרבו לענות על שאלותינו. או שהם חושבים שהציבור הדתי-לאומי בכיס של נתניהו, או שאין להם מה להגיד, כלומר שאין לליכוד אג'נדה בעניינים אלה, ובעיניים שלנו, המציאות בשנים האחרונות, כשהליכוד בשלטון, מוכיחה שאת ענייני דת-מדינה היא משאירה=מפקירה בידי החרדים, תוך זלזול בפוליטיקאים הדתיים, שלא כמו הפוליטיקאים החרדים, לא נשכבו על הגדר במאבקים בעניינים אלה. ולאחר 'גילוי נאות' זה, הנה השאלות והתשובות, להתרשמותכם.
מה תהיה עמדתכם ביחס לגיור חצי מיליון עולי חבר העמים, שאינם יהודים עפ"י ההלכה?
תקווה חדשה (מפלגתו של גדעון סער): אנחנו תומכים בגיור ממלכתי מכיל וסובלני. המתווה שהוצג על-ידי השר לשעבר משה ניסים הינו בסיס נכון לפתרון סוגיית הגיור הממלכתי במדינת ישראל.
אלעזר שטרן, כחול לבן: "יש לאפשר להם גיור בעולם האורתודוכסי אבל הרבה יותר ידידותי ממה שיש היום. כמו שהקמנו בצה"ל את 'נתיב' לגיור, ברוח המלצות ועדת נאמן. צריך לקדם את הגיור כמו בחוק שהעברתי בכנסת בקריאה ראשונה והבית היהודי מנע את קידום החוק. כל רב עיר יוכל להקים הרכב (עם רב ישוב או רב ישיבה או דיין גיור) וכל מתגייר ומתגיירת יוכלו לבחור את המקום שבו הם רוצים להתגייר".
הציונות הדתית: "ראשית, את חוק השבות צריך לתקן. להוריד את סעיף הנכד ולעצור את המשך עלייתם של לא יהודים לארץ. בנוסף יש לחוקק חוק גיור ממלכתי ולהוסיף תקציבים ותקנים למערך הגיור של הרבנות הראשית על מנת לאפשר למתגיירים לקבל מענה איכותי נעים ויעיל בכל תהליך הגיור".
מה עמדתכם לפסיקת בג"צ משבוע שעבר ביחס להכרה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי שהתבצעו בישראל ביחס לחוק השבות?
תקווה חדשה: "המצב בו בג"צ מקבל החלטות במקום הממשלה והכנסת בנושאים שנויים במחלוקת ציבורית עזה – אינו תקין ומחייב שינוי בכללי המשחק בין הרשויות. עם זאת, חייבים לומר כי במקרה זה האשמה מוטלת על ממשלת ישראל אשר לא קיבלה החלטה בנושא במשך 16 שנה(!) והעדיפה לגלגל את ההחלטה לבג"ץ כדי שתוכל להאשים אותו בהתערבות. נתניהו, אפילו כשהחליט למנות ועדה בראשות השר לשעבר עו"ד משה ניסים וזו הגישה המלצותיה, אפילו לא טרח להביא את ההמלצות לדיון עקב חששו מהמפלגות החרדיות. ממשלה בראשותנו תמלא את חובתה ותחתור לקבלת החלטה מאחדת בהסכמה רחבה. 'תקווה חדשה' היא המפלגה היחידה שיכולה למצוא מכנה משותף בין חלקי העם. המלצות ועדת משה ניסים, שחותרות לקונצנזוס, ישמשו כמתווה לתיקון החוק ולהסדרת הגיור הממלכתי"
כחול לבן: "כאשר הכנסת אינה מחליטה ולא מצליחים להגיע להסכמות, אין לבג"צ ברירה אלא להחליט. לצערי הרב, יש בציונות הדתית גורמים שמעדיפים לדחות את סוגיית הגיור ולו רק כדי שיוכלו להתגולל על בג"צ. הגיע הזמן להסדיר את נושא הגיור כחוק בישראל ואפשר לעשות זאת בהסכמה רחבה מאוד".
הציונות הדתית: "לצערנו בג"צ שוב הראה את הניתוק מהעם ואת הכפפת רצונו ותפיסת עולמו על העם. סוגיית הגיור היא סוגיה סבוכה הנמצאת במחלוקת בין חלקי העם, ולא בכדי טרם חוקק חוק שיסדיר את הנושא. בעז"ה בכנסת הבאה נקדם חקיקה של חוק גיור ממלכתי".
מה עמדתכם ביחס למתווה הכותל?
תקווה חדשה: "כמו בגיור, גם הכותל שקשר וחיבר בנינו משך אלפי שנים, הפך לנושא מפלג ומפריד בעשור האחרון. חובתנו היא להחזיר את הכותל להיות מקום של אחדות, מקום אשר כל יהודי בעולם ירגיש שייכות למקום הזה, אנו תומכים בהמשך בנייה של רחבת הכותל הדרומי".
אלעזר שטרן, כחול לבן: "מתווה הכותל גם הוא דוגמה לאירוע שבו הזרם האורתודוכסי מציע פתרון, הזרמים האחרים עושים את הוויתורים הגדולים ביותר ובסוף האורתודוכסים אינם מקבלים זאת. כך היה גם בוועדת נאמן וכך בדיוק קורה בפשרת הכותל. על זה בוכה הנביא. אני כמובן מציע ליישם מהר ככל האפשר את מתווה הכותל לטובת אחדותו של העם היהודי. להזכירכם, יש מקום המוצע לרפורמים ולקונסרבטיבים וממילא אף חבר כנסת מיהדות התורה לא התפלל שם מעולם".
הציונות הדתית: "הכותל המערבי מוגדר זה אלפי שנים מאז חורבן בית המקדש כמקום שלא גלתה שכינה ממנו וכבית תפילה. וככזה נדרש לשמר בו את מנהג המקום והוא התפילה האורתודוקסית".
מה עמדתכם ביחס לגיוס בנות לצה"ל?
תקווה חדשה: "נשים יכולות לתרום לצה"ל ואף להיתרם במגוון תפקידים, אולם אנו מכבדים את אלו שהגיוס הצבאי לבנות אינו מתיישב עם אמונתן ובוחרות לתרום לעם ישראל באמצעות שירות לאומי משמעותי"
אלעזר שטרן, כחול לבן: "בעד גיוס נשים, שמח שלמרות פסיקת רבנים חרד"לים יותר ויותר בנות בוגרות אולפנה מתגייסות לצה"ל. כציוני דתי וכמפקד לשעבר בצה"ל, הבנות המתגייסות נוסכות בי גאווה גדולה של שייכות".
הציונות הדתית: "רואים בשירות הלאומי את הסיירת החברתית של מדינת ישראל. בנות ובני השירות הלאומי נמצאים בכל מקום בו נצרכת עזרה, בכל תחום שהוא ונותנים מעצמם 24/7. שירות לאומי לא נופל, ובהרבה מקרים אף עולה, על שירות צבאי. עם זאת בנות מהמגזר הדתי אשר בחרו לקחת חלק בשירות הצבאי מתוך מוטיבציות לתרום למדינת ישראל, הן חלק מהציונות הדתית, ויש לתת להן מעטפת רחבה שתאפשר להן להתפתח במסגרת שבה הן בחרו".
מה עמדתכם ביחס למינוי רב ראשי – האם תפעלו או תתחייבו לפעול לבחירת רב מהציונות הדתית ומה עמדתכם ביחס לביטול כפל רבנים ראשיים במדינה ובערים?
תקווה חדשה: "נפעל לבחירת רב מהציונות הדתית. עניין הכפילות צריך להתבטל אך באמצעות הסכמה רחבה על נוסחה חדשה בכל נושא המינויים".
אלעזר שטרן, כחול לבן: "פעלתי לבחירתו של רב ראשי מהציונות הדתית, אין לי ספק שתוספת של 32 נשים לגוף הבוחר היתה מקדמת את הסיכוי לבחירתו של רב ראשי מהציונות הדתית. כואב לי שדווקא איילת שקד בשם הבית היהודי הטילה על זה וטו ומנעה בחירה של רב ציוני".
הציונות הדתית: "הרבנים הראשיים הם היום הסמכות ההלכתית העליונה במדינת ישראל. וככאלה הם נדרשים להיות מבכירי תלמידי החכמים בציבור. כמובן בנושאם בתפקיד ציבורי הם נדרשים לייצג את המדינה ולהאמין בתקומתה. בעז"ה בכנסת הבאה נפעל למינוי תלמידי חכמים הרואים עין בעין בשוב ה' ציון לרבנים הראשיים. בסוגיית רבני ערים, הבעיה כיום אינה בכפל רבנים אלא במינוי רבני ערים. נפעל להסדיר את תהליך בחירת רבני ערים ולמנוע את המצב הקיים היום שבו ערים רבות מתנהלות הלכה למעשה ללא רב".
מה עמדתכם ביחס להאצלת הסמכויות לרשויות המקומיות בתחומי הדת והמדינה כגון הפעלת מערך שירותי דת עירוני, העצמת הרשות המקומית בתהליכי מינוי רבנים, חיזוק סמכויות הרשויות המקומיות בהסדרת המרחב הציבורי המקומי בשבת (כגון: תחבורה ציבורית בשבת) ועוד?
תקווה חדשה: "אנו מאמינים שבנושאים אלה חייבים להגיע לאמנה חברתית שתהא מבוססת על הסכמה רחבה, ברוח אמנת גביזון-מדן. בכל הקשור לתחבורה ציבורית, אנחנו בעד הענקת הסמכות לרשויות המקומיות לעצב את המציאות בשטחן בהתחשב באופי השונה של כל קהילה וכל עיר, זאת תוך איזון נכון בין הצורך לשמור על חירויות הפרט לבין הזהות היהודית במדינה".
אלעזר שטרן, כחול לבן: "שיהיו כמה שיותר רשויות מוניציפאליות שיעבירו את הסמכויות של שירותי הדת אליהן. חושב שהדבר יתרום לקרוב ולא לריחוק והסתה ויתרום גם ליהדותה של אותה רשות. הגשתי הצעת חוק כזאת בכנסת האחרונה, לתת למחלקה לשירותי דת את הסמכויות בכל הנוגע למינוי רבנים, כשרות, גיור, המרחב הציבורי בשבת ועוד".
הציונות הדתית: "אנו תומכים בחיזוק הרבנות המקומית. וזאת תחת פיקוח ואסדרה של הרבנות הראשית לישראל".
מפלגת ימינה ביקשו להתייחס לכל הנושאים בתגובה אחת: "זהותה היהודית של מדינת ישראל היא בליבת הערכים של מפלגת ימינה, ואנו נפעל למען הזהות היהודית במדינת ישראל כפי שעשינו עד היום. סוגיות דת ומדינה הן הפכו לצערנו לנושא במחלקות בישראל. במרוצת השנים, סוגיות אלו העמיקו והרחיבו את הקטבים בין חלקי העם ואף הובילו למשברים פוליטים ולהפלות ממשלות. אנו מאמינים שאת המתחים בין דת ומדינה ניתן לפתור בהסכמה בלבד. נדרשת אמנה חברתית רחבה שתכתב ע"י רבנים בכירים של הציונות הדתית ואנשי רוח מובילים מהחברה הישראלית. אמנה ברוח זו נכתבה לפני כ-20 שנים ע"י הרב יעקב מדן ופרופ' רות גביזון ז"ל. אמנה מעין זו תביא לחיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל".
והערה של 'שבתון' לסיום; אז נכון שההתייחסויות דלעיל הן הבטחות של ערב בחירות, והניסיון מראה, שבין הבטחות למימושן המרחק פעמים הרבה עצום, אבל גם אמירה וכוונה טובה זה משהו.