הדמות המסקרנת של התנ"ך

בפרשתנו יתרו חותן משה מבקש ללכת למולדתו ולהיפרד מעם ישראל. משה מפציר בו להישאר ולחבור לעם ישראל. דא עקא, יתרו אינו מופיע תחת השם יתרו, אלא בשם חובב בן רעואל. אין זה המקום היחיד בו הוא מכונה בשם שונה. בחומש שמות (ב, יח) הוא נקרא גם בשם רעואל בעצמו (ולא מתואר כבן רעואל). בשם חובב כשמו בפרשתנו, הוא נזכר גם בספר שופטים (שופטים ד, יא). ומן הפסוק בשופטים אנו מתוודעים לשמות חבר הקיני שגם הם נקשרים עמו. מכאן כתבו חז"ל "שבעה שמות נקראו לו: יתר, יתרו, חובב, רעואל, חבר, פוטיאל, קני" (מכילתא דר"י, יתרו, מסכתא דוישמע, א). המדרש לא הסתפק באיסוף שמותיו אלא גם ייחס שמות עלומים ליתרו. כך למשל, פוטיאל נזכר כסבו של פנחס "אך מיוחס לו (שמות ו, כה). וכן על זה הדרך לגבי קני וחבר.

העקרון של ייחוס וזיהוי בין אנשים שונים במקרא מצוי במדרשי חז"ל כגון המדרש הקובע שפנחס הוא אליהו ורבים כמותו. לרוב, הקביעה המדרשית הזו מבוססת על גילוי של אפיונים דומים בין דמויות מקראיות שונות. במקרה של יתרו ושל השמות הנוספים, מדובר בדמויות לא מוכרות ובשמות של אנשים חסרי פנים. נראה שהקביעה של המדרש באה לגאול את הדמויות הללו ולתת להן פנים. אך מעבר לכך, להשלים את תמונת יתרו. יתרו הוא דמות מסקרנת. אנו פוגשים את יתרו בנקודות שונות על הרצף של מסע עם-ישראל לארץ. המפגש של משה עם בנותיו והנישואין לבתו, הגעתו למדבר והעצה החכמה שנתן למשה וכאן. הופעתו תמיד מלווה בקשר מיוחד ואוהד שמובע כלפיו או ממנו. לכן, חז"ל טרחו גם לבאר שכל השמות שיוחסו ליתרו מביעים את שפע תכונותיו הטובות שמתגלות בהצצות המועטות שניתנו לנו לחייו. הוא נקרא חובב מפני שחיבב את התורה, רעואל מפני שהיה רעו של הא-ל. קיני- שקנא לשמים וקנה לו תורה (ספרי במדבר). כל השמות הללו מלמדים לפי המדרש על קירבתו של יתרו לעם ישראל בתפיסת העולם, בחכמה ובעמקות ובהכרת ה'. השם פוטיאל לפי המדרש ("פוטיאל- שנפטר מעבודה זרה") מלמד שיתרו לא היה רק בן משפחה או אינטלקטואל שהתלהב מחכמת ישראל ובא ללמוד בבית מדרשו של משה את הלקח המיוחד שיש להפיק מן התורה. הוא היה נכון לשנות את השקפת עולמו ולהודות בטעותו. יחד עם זאת מפרשתנו עולה שגם אם אמונית יתרו שינה את דרכיו, הוא נותר מבחוץ כבעל זהות לאומית שונה. הוא נותר בגדר אוהד ולא נטמע בעם- ישראל. ככל הנראה משום כך הוא ניחן ביכולת להתבונן כל העת מן החוץ פנימה בעין טובה ולפתור בעיות ששורשן בחשיבה בתוך הקופסה.

(בהעלותך תשפ"א)