"הדלק לאדם מדורה וחיממת אותו ללילה, הצת באדם אש וחיממת אותו לכל החיים".
"נר ה' נשמת אדם"
נשמתו של כל אחד ואחד מאיתנו דומה לנרות שבמשכן.
אנו צריכים לעלות ולהתעלות. עבודת החינוך מצריכה אותנו להכיר, להבין וללמוד את מהותה של הנשמה.
על המחנך לחשוף את הטוב שבמתחנך ולאפשר לו להתפתח באופן אישי, בהתאם לנקודות החוזק שבו.
צריך להיטיב את הנרות מדי יום, לא לשקוט על השמרים. חוכמת היהודים נבעה מאז ומתמיד מלמידה מתמדת.
האור יופץ ויאיר לכולנו, רק אם נשתפר כל הזמן.
אז…בואו נהיה באורות.
נהיה מוארים ונאיר לאחרים.
ולסיום:
שיר הקשור לפרשה, מתוך ספרי "פרשת דרכים"- כלים לחיים על פי פרשת השבוע:
"המנורה"
מאת המשורר בלפור חקק.
בתוכך דולקת מנורת מקדש
והיא דולקת בהיכל.
נרותייך מלאים אהבה בוערת,
ככל שנפשך תוכל.
את מדליקה את המנורה
לכל אדם ברחוב.
כשרואים אותך, אפשר לחשוב
שכל כך קל לאדם להצית נר פנימי
בנפשו, בנפש כל איש.
התפאורה מסביבך יומיומית,
רחוב הומה ועמוד עשן בכביש
ואת אינך נראית נסיכה חלומית
מן האגדות והבדיות,
אבל נפשי בנפשך נקשרה,
להגיע לדרגה הגבוהה של המנורה.
שבת מוארת לכולם.
(בהעלותך תשפ"א)