מהו באמת האינטרס הציבורי?

חטא המרגלים פותח בתיאור בחירתם של 12 אנשים, נציג מכל שבט בעם ישראל. לא סתם נציגים זוטרים אלא עניין לנו בקבוצה איכותית שנמנית עם שכבת ההנהגה הבכירה בעם ישראל, ה"נשיאים", הלא הם "ראשי בני ישראל" כפי שמכנה אותם הכתוב. על שכבה זו מוטל התפקיד "לתור את הארץ". נציגי הציבור נשלחו לצורך ביצוע תפקיד מודיעיני בארץ ישראל, איסוף חומר ומידע על היושב בארץ באמצעותו יוכלו בני ישראל לתכנן את כניסתם אליה. תוצאות אותה שליחות ידועים ומוכרים ואלו מסתכמים "ויוציאו דבת הארץ אשר תרו בה".

אחת השאלות המרכזיות שחטא המרגלים מציף עוסקת בשאלת 'המניע'? מה הביא את המרגלים שכולם 'אנשים' מובחרים נשיאי העדה, בעלי מעמד ציבורי, לטעות ולהיכשל בחטא כה חמור זה?

אחד ההסברים שהוצעו כדי להסביר את חטאם של המרגלים נבע מחששם של המרגלים שהכניסה של בני ישראל לארץ מנוגדת ל'אינטרס הציבורי'. המרגלים הבינו שכניסת בני ישראל לארץ תחייב את בני ישראל להתחיל לעסוק בישוב הארץ, ברדיפה אחר פרנסה, בחקלאות. מציאות זו הובילה בהכרח למחשבות פרגמטיות ולשאלות קיומיות. מדוע להפסיק את כל חיי הנוחות להם מורגלים בני ישראל במדבר ולמה לאבד את האפשרות האלוקית במילוי כל צרכיהם של בני ישראל במדבר? החל מליווי צמוד של עמוד האש ועמוד הענן "וה' הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה. לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם". גם מזונם של בני ישראל בא להם מן השמים, כפי שמתאר לנו הכתוב: "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו", שתיה סיפקה 'בארה של מרים' אותה באר ניסית שליוותה את בני ישראל במדבר וסיפקה לבני ישראל מים. גם בתחם הביגוד וההנעלה בני ישראל היו מסודרים שכן, וכך מעיד הכתוב: "שמלתך לא בלתה מעליך ורגליך לא בצקה".

במצב אידאלי זה של אפס התעסקות במרוץ אחר הבטחת הצרכים הקיומיים לאדם, החלופה העתידה להתחולל עם כניסת בני ישראל לארץ ישראל היא מהותית, היא מהותית כי היא הולכת לשנות ולהחליף את ההנהגה הניסית בהתמודדות עם מציאות החיים. במצב זה בו עתיד בני ישראל הולך להשתנות. עולה השאלה האם בכלל צריך להיכנס לארץ, ולמה צריך את ארץ ישראל למה לוותר על חיי נוחות אלו ולעבור למציאות המורכבת של חיים בארץ ישראל.

מחד ניתן לראות בשיקולים שהעלו הנשיאים אולי נכונים, ולמרות שבהסתכלות פרגמטית נבחרי הציבור שיצאו לרגל את הארץ צדקו, ויכול  ובשיקולים פרקטיים של אינטרסים ציבוריים טהורים וטובת הכלל זו המסקנה המתבקשת. למרות זאת התוצאה היא הפוכה ולמרות כוונתם הטובה של הנשיאים בדרכם הם גרמו לנזק גדול לעם ישראל. טעות קריטית שגרמה לשינוי התוכניות ועיכוב  של 40 שנה בכניסה לארץ, כאשר את שארית חייו של כל הדור הוא ירצה במדבר.

דומה כי המסר העולה מפרשת המרגלים, ששאלת האינטרס הציבורי אינה יכולה להיענות באמצעות קומץ של אנשים מוכשרים ככל שיהיו. הכרעות ציבוריות אינן יכולות להיות תוצר של החלטה של אדם כזה או אחר, החלטות ופעולות צריכות להיות מתוך מבט לאומי, מתוך זהירות מתמדת שמא מתוך שנבקש לתקן יוצאים ומקלקלים, סוגיות אלו הופכות להיות מורכבות במיוחד מקום שההכרעה בשאלות ציבוריות לעולם אינה מוחלטת של שחור או לבן, אחד או אפס, אלא היא נגזרת ממקומה של פשרה והבנה שבעת קבלת החלטה יכול ומקבל ההחלטה טועה.

מכאן שבמקרים מסוימים הניסיון מצד מנהיגי הציבור לענות או לדעת עבור הציבור מה נכון וטוב עבורו יכול להוליד לתוצאה שגויה ולא רצויה, או לפעולה שתוצאותיה כלל אינן מתיישבות עם האינטרס הציבורי האמיתי.

(שלח לך תשפ"א)