ליברמן וארץ ישראל

אז, כאשר השר ליברמן נכנס לתפקידו הוא אמר- "כאשר יש התנגשות בין הערכים של שלמות העם או שלמות הארץ, שלמות העם חשובה יותר". האמנם?

הבה נבחן את אירועי המקרא, מהם ננסה לבודד את עמדת בני ישראל לשלישייה המפורסמת: תורה, עם וארץ. את התורה קיבלו בכפייה. זה לא היה בתוכניות שלהם, לא בדברי משה השליח הנאמן כאשר פגשם לראשונה במצרים,  וגם לא בחוזה שכרתו אבותינו עם הבורא.

מה באשר למציאות אליה נולדו במצרים הקרויה עם ישראל? האם רצו בה? האם ביקשו אזרחות מצרית או כנענית? מתברר כי מזהות זו הם לא רצו להתנתק. זהו ביסודו הרעיון המרכזי של 'פסח שני'. הטמאים שבהם ביקשו להיות משויכים לעם ישראל באמצעות ריטואל לאומי מובהק.

מה קרה אם כן ב'חטא המרגלים'? מה השתנה? מדוע לא רצו לעלות לארץ? הלא זו היתה התוכנית המקורית שעבורה יצאו ממצרים? הכרחי לומר כי התמורה חלה בהם לאחר 'מתן תורה' ולאחר שהם התחילו להתרגל לחיי המדבר הניסיים ("בעל העקידה"). החיים המתוכננים להם בארץ ישראל אמורים לתפיסתם להיות מנוגדים לחיי המדבר הנוחים והרוחניים. במצב עניינים זה, וכפרפראזה לדברי שר הבטחון לשעבר: 'בהתנגשות בין ארץ לבין עם, אנו בוחרים בעם ומוותרים על הארץ'.

החטא האמיתי אינו בהוצאת הדיבה. המניע הפנימי הנסתר הוא 'ויתור על ארץ חמדה'. סתם יהודי מדור המדבר היה מסביר זאת בפשטות בדרך הבאה: 'לא שאלו אותי אם להיוולד לעם ישראל על אף שהתברר שזה נחמד למדי, תורה נתנו לי בכפייה, ובאשר לארץ ישראל נראה שסוף סוף זה תלוי ברצוני. מה זה משנה היכן נקיים את התורה כעם ישראל? הארץ היא רק האדמה שעליה אנו חיים, לא יותר".

ממש כנגד תפיסה זו, שכיכבה בציבורים שונים בעם ישראל, אז ועד היום, כתב הרב קוק את המלים היוקדות הבאות: "אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּהּ דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקָת קִיוּמָהּ הֶחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ" . לא, כותב הרב, הארץ אינה המגש, העם אינו המציאות, והתורה אינה התוכן.

יהושע וכלב הבינו כי השכינה שורה בארץ ישראל. הם כאילו קראו ב'אורות' של הרב קוק זצ"ל. הם בניגוד לליברמן לא עימתו בין עם לארץ.

(שלח לך תשפ"א)