כאשר חזרו עשרת המרגלים מהשליחות שהטיל עליהם משה, הם תיארו את אשר ראו בצבעים עזים וחדים. אחד התיאורים עוסק ברפלקציה, בהשתקפות ובגילוי העצמי שמקורו במפגש עם האחר: "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים … וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר יג, לג). אכן, המרגלים יכלו להעיד על הרגשתם ביחס לעצמם, שכן הרגישו כחגבים ביחס לענקים יושבי הארץ. אבל מנין להם, שכך חשבו עליהם יושבי הארץ?! חז"ל (סוטה לה ע"א) הציעו שתי אפשרויות. לדעת רב משרשיא, המרגלים שיקרו, שכן לא היה ביכולתם לדעת מה חושבים עליהם יושבי הארץ. אולם דעה אחרת מתארת סיטואציה שהמרגלים כן שמעו זאת מיושבי הארץ. כך מצטט רש"י: "שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים". המרגלים נראו לרגע על ידי בני המקום, ומיד התחבאו, וממקום מחבואם הצליחו לשמוע מה חושבים עליהם המקומיים.
אולם ניתן להציע פירוש שלישי בכיוון שונה. כך כותב השפת אמת (שלח שנת תרמ):
"ובמדרש איתא החטא שלהם כי מי הגיד להם? שמא היו אצלם כמלאכים? אבל הכל אמת כי ע"י שהיו שפלים בעצמם כחגבים, לכן כן היו בעיניהם, כי הכל תלוי בעבודת האדם".
לדבריו, האופן בו האדם רואה את עצמו, ישליך על האופן בו אחרים יראו אותו. המרגלים יצאו לתור את הארץ מתוך תחושת "חגבים" וממילא באמת כך תפסו אותם תושבי המקום: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז,יט). המרגלים יודעים שהם מרגישים קטנים כחגבים, כיוון שדימוי עצמי זה, הוא תוצאה של אינטראקציה. אם רואה האדם עצמו כקטן ושפל, הוא סובל מנחיתות ומדימוי עצמי נמוך, והסכנה שגם אחרים יחשיבוהו כך. הערכה עצמית נקבעת באופן, שבו האדם מרגיש כלפי הערך העצמי שלו. נקודה זו מהותית וחשובה לחיים שלנו. הערכה עצמית פירושה הדימוי הפיזי העצמי של האדם, הראייה שלו לגבי הישגיו ויכולותיו, וכן מידת המימוש של סט הערכים והתפיסות העצמיות שלו. אנשים הסובלים מערך עצמי נמוך נוטים להתמקד בנקודות החולשה שלהם, ולייחס להן הרבה יותר חשיבות בהשוואה לנקודות החוזק. כמו נבואה שמגשימה את עצמה, הם מביאים את עצמם למעגל של הרס עצמי. במקום לנסות ולהתמודד כדי להשתפר, האדם בעל הערך העצמי הנמוך, יאמץ אסטרטגיה של הימנעות מסיטואציות, שגורמות לו לחוש את הרגשות השליליים הללו, ובכך למנוע מעצמו, התפתחות אישית בכל המובנים. כך גם הדימוי העצמי הנמוך של המרגלים לא רק פגע בהם, אלא החליש את דור יוצאי מצרים כך שלבסוף אותו הדור מת במדבר ולא זכה להיכנס לארץ.
(שלח לך תשפ"א)