הקו הדק של ההסתה

מכתב הרבנים- ומה שמאחוריו

התקשורת, ולא רק המגזרית, רעשה וגעשה סביב מודעת 'רבני ישראל' (האמנם? כל רבני ישראל חתומים עליה, או כמה עשרות, מגדריים מאוד?) נגד הקמת ממשלת בנט-לפיד. לפני שאסתכן ואביע דעתי, אבהיר: הסתה יש משני הצדדים. שתיהן מגונות. ביקורת, גם חריפה ובוטה, יש בשני הצדדים. לגיטימי לחלוטין. זה מעיד קודם כל על אכפתיות. על כאב אמתי. בשני הצדדים. ובעיניי זה טוב אלף מונים מאדישות למה שקורה סביבך. מה שחסר זה הקשב. כל צד, לשני. הבנה, גם אם לא הכלה. נראה אבוד. ובחזרה למודעה. הרבנים החתומים עליה הם אנשים רציניים. בטוח שהמצב הפוליטי כואב להם. בטוח שהם מודאגים על אמת. לו רק הוסיפו שתי מלים, כל הרעש לא היה מתעורר (ואולי היוזמים רצו את הרעש התקשורתי?). במודעה כתוב (בין השאר): "חייבים להשתדל ולעשות הכל (ההדגשה שלנו) כדי שממשלה זאת לא תקום". לו רק הוסיפו "במסגרת החוק", כלומר "חייבים להשתדל ולעשות הכל במסגרת החוק…", דייני. או אז לא היתה בעיה עם המודעה/ הקריאה הזו. ברור לי שהרבנים האלה לא רוצים לעודד פגיעה פיזית בנבחר ציבור זה או אחר. ברור לי ש-99.999 אחוז מהציבור ששומע לאותם רבנים, גם אם יפגין מול בתי הנבחרים (לגיטימי בעיניי, למרות ש-מה אשמים השכנים שסובלים?), יזעק, יחסום כבישים, לא יודע מה, לפגוע פיזית באחד הנבחרים, הוא לא יפגע. אפילו ינסה למנוע זאת בגופו. אבל, וזה אבל גדול. אולי יש אחד, אולי יש שניים, חמומי מוח, שעם פנייה כזו של רבנים או בלעדיה, עלולים ח"ו לעשות את הנורא מכל, וקריאה 'חלבית' שכזו, ללא הבהרה כי אסור לפגוע פיזית, עלולה להיות עבורם הניצוץ שיבעיר את התבערה. ח"ו.

ובאותו עניין. הביקורת על ראש השב"כ החדש, נדב ארגמן, על שפרסם בשבת אזהרה חריגה וחמורה מפני "הקצנה בשיח האלים והמסית", שעלולה להוביל לפעילות אלימה ואף לפגיעה בנפש, היא בעיניי בלתי אחראית בעליל. אם זה מה שראש השב"כ חושש/מעריך, בהתבסס על נתונים שבידיו (ולנו אין את מכלול הנתונים שבידיו), מה אתם מצפים, לכל הרוחות, שיעשה? שישתוק? מן הסתם, חוץ מהאזהרה הפומבית, שנועדה לעורר כמה אנשי ציבור אחרים כאן לפעולה חיובית, השב"כ פועל במערכות החשאיות שלו למנוע ניסיון לפגוע פיזית ח"ו. אבל הוא וכולנו יודעים, שאין 100 אחוז הצלחה. ואת הפרומיל הזה של חשש לאי ההצלחה, יש למנוע, ובכל מחיר.

וברשותכם, עוד בקטנה על המודעה. כשלמדנו את מקצוע החיבור בבית ספר יסודי, לימדו אותנו שאת המסר העיקרי שלך, כתוב בהתחלה. בטרם הקורא יתעייף. מה הסעיף הראשון במודעת "רבני ישראל"? "אי אפשר להשלים עם המציאות שתקום ממשלה בישראל שתפגע בדברים היסודיים ביותר בענייני דת ומדינה שהיו מקובלים מאז קום מדינת ישראל ועד היום על ידי כל ממשלות ישראל". יען, זה מה שבאמת מפחיד את אותם רבנים. מה יפגעו? הדיבורים בממשלה המתהווה הם שענייני דת מדינה יהיו ברוח רבני צהר. בעיניים של אותם רבנים החתומים על המודעה 'אי אפשר להשלים עם זה', בעיניים שלי, הגיע הזמן שכך יהיה. צעד חשוב בדרך לימות המשיח.

ועוד: הרבנים המכובדים כותבים: "ממשלה זו מנוגדת לחלוטין לרצון העם כפי שבא לידי ביטוי באופן נחרץ בבחירות האחרונות". נו שויין. הרי ענייני דת-מדינה כאן נקבעים מכוח הרכבים קואליציוניים, שלפחות עפ"י סקרי דעת קהל, רוב האזרחים כאן סולדים מהם. למשל, האם רוב העם בישראל תומך בפטור השירות לחרדים משרות בצה"ל?, האם רצון העם כאן שהגיורים יהיו מחמירים כדרכה של הרבנות הנוכחית? בטוח שלא.

ובסוף, להרגיע. בעקבות דברי ראש השב"כ, אמר הרב דרוקמן: "הביאו לידיעתי שיש מודאגים ממכתב הרבנים לפעול נגד הקמתה של ממשלת השינוי, כאילו מדובר באיזושהי הסתה. אני מבקש להרגיע את כולם, אין כאן שום הסתה. הסתה קיימת רק בדמיון של אלה שאומרים כך. מדובר באמת בקריאה אמיתית, כואבת, של רבנים שחושבים שהממשלה שעומדת לקום לא תהיה טובה לעם ישראל, ובוודאי במדינה דמוקרטית אפשר להביע את הדברים במכתב כשם שאפשר להפגין חודשים על יד ראש הממשלה ברחוב בלפור גם בתקופת הקורונה וזה לא נקרא הסתה. אין כאן שום הסתה ולא יעלה על הדעת שמדובר באיזושהי אלימות, בין אם זה אלימות פיזית ואפילו לא אלימות מילולית, אלא בדרך דמוקרטית. ניתן לעזור ולעשות כל מה שאפשר כדי למנוע את הקמתה של הממשלה הזאת, זו המשמעות הפשוטה, האמיתית, של קריאת הרבנים, באמת לעשות את הכול בדרך דמוקרטית ומתוך אמונה שאכן נעשה הכול. אפשר עדיין לשנות וזה בכלל לא מאוחר מדי".

הרב שלמה אבינר‏, גם הוא מהחותמים על המכתב, הבהיר בטוויטר כדרכו בשאלה יזומה: "הרב חתום על מכתב הרבנים שכתוב בו: 'חייבים לעשות הכול כדי שהממשלה לא תקום'. מה הכוונה 'הכול'?'. תשובה: כל הדברים הלגיטימיים, כלומר לשכנע אנשים על ידי דיונים, הפגנות וכו', ישרים ומוסריים באהבת ישראל. אבל כמובן אם לא נצליח לא נתייאש ונשמח שיש לנו מדינה שלנו ולא של בריטים, טורקים וכו'…".

מוטב מאוחר, מאשר בכלל לא. וכל מי שחושב שהכל היה קונספירציה, כלומר שיפרסמו 'חופשי', יעוררו בלגן, ואח"כ יסבירו שלא התכוונו לאלימות פיזית, עושה זאת מדמיונו הפורה ועל אחריותו.

פרט המעיד על הרבה פרטים

הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה ואחד מראשי המכינה הקדם צבאית 'רוח השדה', הוזמן להרצות על 'מוגנות בקהילה' בפני תושבי מושב נחלים. ההרצאה תוכננה להיות בבית הכנסת המרכזי של מושב נחלים, ביום שני שעבר. אלא ש, רב המושב, הרב דוד חיים גרינוולד, שכנראה מאוד מאוד לא אוהב את מה שמייצג הרב עופרן, בשיחה שנתן בער"ש בבית הכנסת, כך סיפרו תושבים ל'כיפה', לא רק 'השמיט' את התואר רב לפני שנקב בשם הרב אילעאי עופרן, אלא לעדות כמה מהמתפללים שם, אף כינה אותו "צלם בהיכל" ומשוקץ. ומפה ועד דרישתו שלא לאפשר את השיחה באף מבנה ציבורי במושב, הדרך היתה קצרה. רווח של כמה משפטים בלבד. ועד המושב החליט שעל זה לא שווה לו לריב עם רב המושב, והחליט להעביר את השיחה למרחב פתוח. יותר ברור? ברחוב. בתגובה, הרב עופרן ויתר על הכבוד המפוקפק וביטל את בואו. ובמושב- "שמייח". (או נכון יותר, עצוב). בין אלה שמאמצים את דעת רב הישוב, בתווך אלה שלא מסכימים אך בולעים שכן זה הרב, זה מה שיש, ובצד השני, כאלה ששוקלים שלא לחזור להתפלל באותו בית כנסת בו מתפלל רב המושב, עד שיתנצל. ב'כיפה' לא התעצלו, ושוחחו טלפונית עם רב הישוב הרב גרינוולד, שאישר כי הודיע שאין דעתו נוחה עם הופעתו של עופרן במושב נחלים, "לאחר מכן נשאלתי במוצאי שבת אם אכעס אם השיחה תתקיים בכל זאת, השבתי שלא אכעס, אך אתבייש ואני ארגיש כאדם טיפש היושב בין מטומטמים", השיב הרב גרינוולד. הרב הכחיש בכל תוקף כי השתמש בביטוי "משוקץ" כנגד הרב עופרן, אבל לא הכחיש כי הוא מתנגד לרב עופרן עצמו. "רוצה לשאול אותי למה? תבדוק במי מדובר, ותבין לבד", אמר הרב גרינוולד בתקיפות. הרב טען שלא נתן הוראה לאסור את השיחה , "נחלים הוא מושב דתי, ודעת הרב חשובה לאנשים אז כשאני אומר משהו אנשים לוקחים זאת ברצינות". ומה חושב כבוד הרב גרינוולד על מבקריו מתוך המושב? ציטוט: "אתם לא מכירים את האנשים שצועקים, אבל כל מי שמכיר יודע שאלה הם מהתחתית של התחתית. מדובר באנשים שהגיעו לנחלים בשנים האחרונות, רובם ככולם אין להם מושג על מה נבנה מושב נחלים. אין להם גם מושג על הקפדת מצוות. אם הייתי מדבר עם אותם אנשים על דברים שעופרן אמר, הם בכלל לא היו מבינים על מה אני מדבר. כמו שאמרתי מדובר בחבורת צעקנים שלא אוהבים שהרב מדבר איתם על שמירת שבת וצניעות, עופרן זו רק דוגמה." עד כאן מדברים שהביא עדיאל שביט באתר 'כיפה'. בעיניים שלי: נגיד שזכותו של רב המושב שלא לאהוב, בלשון המעטה, את מה שיש לרב עופרן "למכור". נגיד שרב המושב גם יכול לבקש שלא לאפשר את ההרצאה מעל הבימה בבית הכנסת בה הוא עומד ודורש ברגיל. אבל כאן זה נגמר. שפה כזו כלפי רב אחר, כלפיי יהודי אחר? זלזול כזה באופוזיציה שיש לו במושב? אחלה של שפה, ככה, בדיוק ככה אמור לדבר רב מושב על תושבים במושב בו הוא מכהן. דוגמא שנכון ללמוד ממנה בבתי ספר לרבנות. (בסרקזם, כמובן).

אם החזקתם מעמד עד כה, כולל המשפט הציני האחרון, שהוא של כותב הטור, אזי ראויים אתם לקרוא חלק מתגובתו המתונה והמחכימה של הרב עופרן עצמו, כפי שהעלה בפוסט.

"אצלנו במשפחה לא ממש היו חוגגים ימי הולדת – לא מסיבות, לא מתנות, אולי קצת ברכות ואיחולים. סבתא ז"ל נהגה לומר ש'זה לא הישג'. ליום ההולדת השנה קיבלתי מתנה שלא קיבלתי מעולם – חרם ונידוי, מלווה בגידופים ועלבונות בשער בת רבים. ולמרות אי הנעימות שבדברים שנאמרו עלי ולמרות ההשפלה שעברתי, בכל זאת, באמת, מתנה.

"ביום חמישי בערב, ליל יום הולדתי, התקשר אלי רב חרד"לי בכיר וידוע, שדעותיו רחוקות משלי מרחק שנת אור, וכשלא עניתי בעומס השיחות התעקש והתקשר שוב ושוב. וכך אמר: 'כידוע לך אני לא מסכים עם אף מילה שאתה אומר, אבל אני מזועזע מהסיפור הזה ורוצה לחזק אותך'. שעה אחריו התקשר רב אחר, "קווניק" בלב ובנפש שהבהיר לי פעמים רבות בעבר את סלידתו מדעותיי, ובכל זאת הבטיח שהיום ישוחח עם תלמידיו על החובה לכבד בתי מדרש אחרים. וכך, בין אינספור שיחות ממשפחה וחברים, בני קהילתי ותלמידיי, ובין מאות הודעות ההתנצלות שקיבלתי מתושבי המושב, קיבלתי עוד ועוד פניות מאנשים ונשים שחולקים עליי מכל וכל. כולל כאלו שהצהירו בתחילת השיחה ש'מתהפכת להם הבטן מלתמוך באדם עם דעות כמו שלי' ובכל זאת לא החשו, והתקשרו לתמוך ולחזק. כך, לאט לאט, עוד שיחה ועוד הודעה הלכו והצטברו להן לתקווה גדולה – רבים בתוכנו יודעים לחלוק בעוז מתוך אהבה.

"נכון שהיה עלבון והיתה השפלה, אך מורי הרב יהודה גלעד, הוותיק שברבני הקיבוצים, עודד אותי בעצת החכם שמביא הרב סבתו בספריו 'לכשיגיע לך בזיון שלא מגיע לך, היזכר במקרים בהם הגיעך כבוד שלא מגיע לך, ועם העודף מכאן תשלים לך את החסר משם'. עשיתי כעצתו הטובה והאמינו לי, היה הרבה עודף…

"השבוע נקרא את פרשת קרח, פרשת בר המצווה שלי. קרח ועדתו מפקפקים בבחירתם של משה ואהרן. משה מציע את "מבחן המחתות" כהוכחה לבחירה ה' בהם, ואכן יוצאת אש מלפני ה' ושורפת את עדת קרח. אך מה שנראה במבט ראשון כהוכחה ניצחת מתברר מהר מאד כחסר השפעה לטווח הארוך. כבר למחרת שב העם ומתלונן על משה ואהרן, ביתר שאת ויתר עוז. הקב"ה מתערב ומציע את 'מבחן המטות' – כל ראשי השבטים יניחו את מטותיהם באוהל מועד בכדי לראות במי יבחר ה'. למחרת פורח מטה אהרן, מצמיח ניצנים ונותן פרי. בניגוד למבחן הקודם, מבחן זה משכך את תלונות בני ישראל והם חדלים מלערער על מנהיגותם של משה ואהרן.

"שתי דרכים לבטא את אותה הבחירה – לשרוף באש את כל הטועים והתועים, או להצמיח ולהפריח את מי שהצדק איתו. הראשונה – הצעה אנושית, השנייה – רצון ה'. הראשונה נוחלת כישלון חרוץ, השנייה – הצלחה מסחררת. נראה לי שכדאי ללמוד מכאן איך לנהל שיח וליצור בחירה בסוגיות אמוניות". סוף ציטוט.

ואם תשאלו מדוע טרחתי להלאות אתכם בכל כך הרבה מלים על משהו שנראה כמשהו נקודתי, באיזה מושב? אז ככה. זה לא רק שם. כבר שנים שלא יאשרו לרבנים מזרם מסוים להרצות בישיבות או אולפנות מבצע אחר (בד"כ זה חד כיווני), שלא לדבר על איסור להכניס ספרים של רבנים ספציפיים לישיבות ספציפיות אחרות, שלא לומר שלא נישאין אלה באלה. גוועלד. סמל לאחדות ולאהבת ישראל. לו רב נחמן היה עימנו, מן הסתם היה יוצא אל היער וצועק: טעטע. אבא.

פספוס

טרם הספיקותי לעבור על ההסכם הקואליציוני לעומק, אך אם אינני טועה, ככה מלמעלה, לא ראיתי סעיף לשינוי החוק כך שייבחר רק רב ראשי אחד למדינה, וכך גם בכל רשות מקומית. ואם לא עכשיו, מן הסתם זה לא יקרה אף פעם. וחבל. הכפילות מיותרת לגמרי, והרבה פעמים גם ממש לא מוסיפה כבוד לנושאי המשרה.

לא לפחד כלל

אינני נמנה על החוששים ממשלת השינוי הזו. אחת, כי הרבה יותר גרוע ממה שיש לנו בשנים האחרונות, קשה להיות. שתיים- כי על פניו יש בה אנשים אכפתניקים, מוכשרים ברמה זו או אחרת, שבאים לקדם גם נושאים שנדחקו הצידה בשנים האחרונות ולא כי אינם חשובים. בעיניים שלי, אם באמת יצליחו לקדם כמה מסוגיות הליבה ביחסי דת- מדינה, כבר היה שווה. שלא לדבר על כך שאם יביאו תקציב לישראל, היה שווה גם שווה. אני הרבה יותר מודאג מההתלהמות, פחות ממה שקורה ברשת, יותר מהתבטאויותיו של ח"כ בצלאל סמוטריץ'. לא מעט צעירים מסתכלים אליו כאל הכהן הגדול מאחיו, כזה ראה וקדש. זה מה שחסר לנו כאן? בהכירי קצת את האיש, אין הדעת נותנת שעם השבעת הממשלה, הבחור יירגע. ימתן את הסגנון. הבן אדם סידר לעצמו, בחוכמה, את המותג 'מפלגת הציונות הדתית'. אני מכיר רבים וטובים מהציונות הדתית שרחוקים ממנו כרחוק מזרח ממערב, ואני בתוכם. המעט שאני יכול לעשות בעניין זה שבהתייחסויותיי מכאן ולהבא לו ולרשימתו, אקרא לה: מפלגת סמוטריץ'. מחאה קטנה שלי.

(קרח תשפ"א)