יהודית אברהמימה יש ביוגה, שכל כך שונה מהדי.אן.איי הישראלי, ועדיין מצליחה לסחוף אחריה כה רבים? ומה הקשר בין היוגה ליהדות? יהודית אברהמי יצאה לבדוק
מתוך מחשבה, דאגה ואולי בלבול וחוסר אונים מהימים הטרופים והסוערים שכלנו חווים לאחרונה, מתוך רצון לקחת רגעים של שפיות, גיליתי עניין בניסיון להציץ ואולי להיפגע… להבין למה אנשים עוצרים מעיסוקיהם בחיי היום יום בעבודה, גידול ילדים, משפחה, חברים וכו' – מפנים זמן, משלבים ונותנים מקום תוך כדי עיסוקים, פגישות וכדומה ל… יוגה.
מה גורם לאנשים להתחיל או לסיים את היום ביוגה? מה יש ביוגה שהיא גורמת לאנשים, עם כל עומס החיים, לרצות לקחת פסק זמן ולהכניס אותה לחייהם?
שאלות אלה הופנו לרחל, פנסיונרית טרייה כהגדרתה, תלמידת יוגה, שמתרגלת יוגה מזה 10 שנים.
"בזמן התרגול אני יכולה להיות נוכחת ברגע זה ממש, מה שמאפשר לי להרפות מכל העיסוקים, הדאגות, החששות והעומס של היומיום. לקחת פסק זמן, לנשום, להרפות ולשחרר את הגוף", כך רחל משיבה.
מה היוגה נותנת לך?
"אני אחת שלוקחת לא מעט על עצמה, צריכה תמיד את השליטה. קשה לי להרפות ביומיום, והתרגול מאפשר לי להרגיש נקיה מכל לחץ, להרפות ולשחרר. גם אחרי התרגול, זה דורש ממני כוח, עד כמה שזה נשמע אבסורד, בהשפעת הנשימות והתרגול מחלחלת מן הרגשת קלילות, פחות כבד בלב ולא רק בלב, גם בתנועות הגוף. יש קלילות פיזית ותנועתית למשך זמן מה גם אחרי". רחל מנסה לדייק ומדגישה: "כששומעים 'יוגה' יש מיד אסוציאציה של רוגע, נשימות ומדיטציה, וזה אחלה, אבל יש גם את הקטע של המאמץ הגופני והתרגילים המאוד לא פשוטים, תנוחות ומצבים קשים לביצוע, אבל עם הזמן הגוף מתגמש וכנראה שלא רק הגוף", היא מחייכת, "גם הנשמה. מקבלים קצת גמישות למצבים מסוימים ובכלל להתמודדויות בחיים. כך בכל אופן זה מרגיש לי".
אני אחת שלוקחת לא מעט על עצמה, צריכה תמיד את השליטה. קשה לי להרפות ביומיום, והיוגה מאפשרת לי להרגיש נקיה מכל לחץ, להרפות ולשחרר
יוגה משנה מציאות
מפגש אקראי עם ספר ליוגה בשנת 2008 הוביל את אמילי גימשי, אז סטודנטית לתזונה בצפון הארץ, ללכת להעמיק ולחקור את דרך היוגה.
"מורים נכונים הובילו אותי למסע לגילוי שורשי היוגה בהודו. שם למדתי את יסודות והוראת היוגה. היוגה בשבילי היא מצפן, והיא מאפשרת לי חיבור ואיחוד למהות, להווה ולהוויה", כך משתפת אמילי, היום בת 36 נשואה ואם ל-3. כשמביטים באמילי – כולה אומרת טבע ואמת תודעתית. היא לבושה בפשטות במובן הנקי והטוב של המילה, נטולת איפור ותכשיטים, פרט לטבעת נישואים. חיה ונושמת טבע. הכי רחוקה מבורגנות ורכושנות. ולדבריה, היא דוגלת בחיה ותן לחיות כל אחד על פי אמונתו וכמובן- בלהרבות טוב בעולם.
ניסיתי לברר עם אמילי מהי השיטה או אולי הפילוסופיה שעומדת מאחורי (או לפני היוגה). מה בעצם גורם לתלמידה כמו רחל להרגיש את מה שקורה לה?
"קשה להסביר מה זה יוגה", אמילי מחייכת. "ככל שהשנים עוברות המילים אובדות כי הן מתגמדות לעומת התחושה, לכן כדי לגלות מה זה כדאי להתנסות ולתרגל. תרגול היוגה הוא אימון רוחני המוביל לחיבור פנימי. מטרת התרגול היא לאפשר לנו להתקרב למהות הפנימית שלנו. היוגה כוללת בתוכה תרגול פיזי, שמאפשר לכל אחד מאיתנו לחוות בדרך פשוטה מדיטציה בתנועה. לקחת הפסקה מהיומיום, מהלחצים ומהעומס, לעצור, לנשום ולהירגע. תנוחות היוגה מוכרות לנו כיוגה, אבל זה רק חלק קטן מהאימון", כך אמילי מסבירה.
אז מה קורה בשיעור בפועל?
"בזמן שיעורי היוגה אנחנו מתרגלים נוכחות. מתאפשרת לנו הזדמנות להיות בהווה. ברגע הזה. אנחנו לא עסוקים בזיכרונות ומועקות מהעבר או חרדות ודאגות בנוגע לעתיד. וככל שאנחנו מתרגלים יותר היכולת הזאת מתפתחת אצלנו, לא רק בזמן התרגול אלא גם ביומיום".
אם פעם כל דבר קטן היה מוציא אותי משלוותי, הייתי נסערת וכועסת והתגובות שלי היו קיצוניות, היום כשקורה משהו – אני לוקחת נשימה ופונה אל הילדים או אל הבן זוג ברוגע
כיצד באה לידי ביטוי מהות היוגה בחיי היומיום?
"בעקבות תרגול נכון מתקבלת פרספקטיבה", אמילי מנסה לפשט את התאוריה ולהביאה מובנת יותר. "דברים שפעם היו מסעירים אותנו מאד ולמשך זמן ארוך, מסעירים אותנו פחות ולמשך זמן קצר בהרבה. התודעה של מתרגל היוגה הופכת לשקטה ובכך התגובות שלנו בחיי היום יום מגיעות ממקום מודע יותר".
אני מנסה להקשות ושואלת – אם המציאות לא משתנה והיוגה לדברייך תורמת ומאפשרת לי לחיות את אותה מציאות לא נוחה, איך אני באה אליה בתחושה אחרת ומקלה? אמילי לא מופתעת מהשאלה: "תרגול היוגה משרה עלינו רוגע בגוף ובתודעה, באמצעות התנוחות בתרגול הגוף הפיזי מתחזק, זרימת הדם משתפרת, הנשימות יותר נכונות, כאבים פיזיים מתמעטים ובכך היא מאפשרת טרנספורמציה תודעתית", היא משיבה.
מעבר למילים הגבוהות, ישנה גם דוגמא מהחיים שנשלפת בקלות כסיטואציה בחיי שגרת היומיום שבה היוגה תורמת לשינוי בתגובה למצב נתון קיים: "היוגה מאוד משפיעה על המפגש שלי עם ילדיי. אם פעם כל דבר קטן היה מוציא אותי משלוותי, הייתי נסערת וכועסת והתגובות שלי היו קיצוניות, היום כשקורה משהו – אני לוקחת נשימה ופונה אליהם ברוגע. היום אני הרבה יותר ברורה בתגובות שלי מולם. התגובות שלי מודעות יותר ולא יוצאות מאיזה אוטומט או מתגובה שלמדתי מהבית של ההורים". "וגם בזוגיות", היא ממשיכה, "פעם היו יוצאים ממני משפטים שהם לגמרי לא שלי. הייתי אומרת לבעלי משפט שהייתי שומעת בבית לתגובה מסוימת, משפט שאמא שלי הייתה אומרת, לא משפט שלי. היום בעקבות המודעות והמרווח שנוצר, התגובות שלי שקולות יותר ופחות נשלפות. אני מגיבה לסיטואציה בצורה שקולה ומודעת ואני בוחרת את התגובות שלי. בעקבות תרגול נכון מתקבלת פרספקטיבה. בעצם, התרגול הפיזי מאפשר לנו את המרווח הזה ביומיום, מתאפשר סנכרון מובהק בין הגוף, הנפש והתודעה. נפש בריאה בגוף בריא".
היוגה מאפשרת לנו לממש את הפוטנציאל האנושי שלנו בדרך מיטיבה, בדרך של התבוננות ותשומת לב לפעולות שלנו
יוגה ויהדות
היוגה היא פילוסופיה רוחנית ואימון גופני-רוחני. מקורה של היוגה בתורות החשיבה ההינדיות. האם יש סכנה לעבודה זרה? מהו טיב הקשר בין יוגה ויהדות? האם קיימות תובנות מקבילות או מנוגדות לדת היהודית?
"עכשיו כשאת שואלת אותי לגבי נקודות מבט של יוגה מול יהדות אני חושבת שהן קשורות בכך, או לפחות לא זרות", עונה אמילי. "אני חושבת שיוגה יכולה לקרב אותנו לאמונה. כל אמונה באשר היא. ומהצד השני אני נפעמת מכמה שהיהדות, לדעתי, מכוונת לכלי פרקטי כמו היוגה".
אפה נמצאת תורת היוגה לעומת תורת העם היהודי?
"היוגה מאפשרת לנו לממש את הפוטנציאל האנושי שלנו בדרך מיטיבה, בדרך של התבוננות ותשומת לב לפעולות שלנו – הפעולות הן מתוך בחירה ולא מתוך דפוסים אוטומטיים. הפעולות הופכות להיות פעולות של שלום, חמלה ואהבה. גם היהדות מכוונת למוסר ולמודעות ובכך יש המון דמיון ביניהן, ולדעתי הן אפילו תומכות אחת בשנייה. היהדות כאמור מכוונת לשמירה על בריאות הנפש והגוף והיוגה מחזקת את האמונה ומקרבת אותנו אליה.
"ומהצד השני, היוגה מציעה לנו כללים להתנהגות מוסרית כמו בדת היהודית, גם ביוגה ישנם עשרה כללים במקביל לעשרת הדיברות וזאת מתוך ההנחה הפשוטה, שבכדי להיות אדם רוחני ולהתקדם בלימוד הרוחני, עלינו להיות אנשים מוסריים. כמו ביהדות גם היוגה שמה דגש רב על זה".
עשרת הדיברות ידועות ושגורות בפינו. מהן ביוגה?
"ביוגה קיימות 5 הכוונות מוסריות מול הסביבה שלנו: הימנעות מפגיעה, אמירת אמת, העדר חמדנות, מתינות בפעולות שלנו והעדר תאוות בצע. ובנוסף 5 הכוונות מוסריות פנימיות כלפי עצמינו והן: טהרה (גופנית), שביעות רצון, משמעת והתמדה, למידה רוחנית והתמסרות לכוח עליון.
"הדמיון הרב לעשרת הדיברות וההכוונה של היהדות והיוגה למוסריות למידה והתפתחות רוחנית ללא ספק מראה בעליל את המשותף לשתיהן. היוגה אמנם איננה דת, היא תרגול; כלים להתפתחות רוחנית, שמאפשרים לנו להיות אנשים טובים יותר ולחיות אורח חיים נכון יותר. היהדות היא דת שבבסיסה מכוונת אותנו לתיקון נפש ושמירה על הבריאות. היוגה היא אולי בעצם אחד הכלים הפרקטיים להשגת קיום ויישום היהדות ממקום של שקט ואמת".
בסיום, אמילי מבטיחה שהיוגה היא דרך. אין בה הצלחות ואין בה כישלונות. אלא מסע חיים.
מסתבר כי השאיפה של היוגה היא לשנות בנו דברים הרבה יותר עמוקים, פנימיים, נסתרים ומורכבים מהיקף המותניים וחיטוב הגוף…
