ליאת שוקרוןמיכל דליות, מתל אביב. נשואה, אם לארבעה וסבתא לתשעה. אשת חינוך ויועצת משפחתית בכירה, מנכ"ל מרכז מיכל דליות להכשרה, יעוץ והדרכה בתחום היחסים המשפחתיים, משדרת תכנית רדיו בהנחייתה בFM-103, ומחברת ספרי הדרכה להורים וספרי ילדים.
מה מושך אותך, לתחום הייעוץ המשפחתי?
ההבנה שיכולה להיות לי השפעה מאד משמעותית על מערכות יחסים. החיים שלנו מסתובבים על שלושה צירים עיקריים: משפחה, עבודה וחברה וכאשר לא טוב לאדם באחד ממקומות אלה, ההשפעה תהיה על כל השאר. היכולת שלי להדריך ולכוון ולייצר דור של יועצות שתדענה לעשות זאת גם (בתכנית שלי שבמכללת לוינסקי) ובכך להיטיב את חיי האנשים נותנת לי סיפוק, גאווה ושמחה רבה.
מה אנחנו לא מבינים על ילדים?
שהם לא חושבים כמונו. אין להם יכולת הפשטה, ולכן מה שהם שומעים זה כפשוטו ולא כמו שנדמה לנו. כשילד קטן הבין שאבא שלו בשמיים הוא רצה לבנות מטוס להגיע אליו. חשיבה קונקרטית (כמו של הילדים) מביאה למסקנות שונות על החיים וזה אחד המקומות אותם הורים לא יודעים ובגללם עושים טעויות.
כל אחד 'יכול' להיות הורה? צריך ללמד הורים – או שזה טבעי?
כל אחד יכול להיות הורה וכל אחד כזה צריך ללמוד הורות: איך ילדים חושבים, איך מגיעים למסקנות, מי אחראי לשינוי, למה אני מגיב שונה לכל אחד מילדיי, מה מניע אותי ומה מניע ילדים, מהם הצרכים הפסיכולוגיים הראשונים והבסיסיים שצריכים להתקיים בחיי הילדים… את כל אלה לא מלמדים אותנו ואת כל אלו אנחנו מלמדות הורים שמגיעים אלינו למרכז.
הטעויות הכי גדולות שהורים עושים
פעם זו היתה ההשפלה של הילדים כדרך חינוך (מכות ועלבונות) והיום זו הקיצוניות השנייה: הגנת יתר שפוגעת בעצמאות של הילדים, צמצום המרחב של הילדים לניסוי וטעיה ולכן נוצרת תלות בהורים לפתרון בעיות, דאגת יתר שתביא להססנות של הילדים ולחוסר בטחון. מצד אחד רצון לשליטה על מה שהילדים עושים ומאידך הזנחה בעקבות הסחות הדעת של המסכים.
הילדים של היום לעומת אלו של פעם
כל ילד הוא עולם ומלואו והוא תוצר של הגנטיקה בשילוב החינוך. דבר בולט הוא העצמאות של הילדים שפעם היתה ברורה והגיעה בגיל צעיר והיום היא נדחית לעשור השלישי בחייהם.
הגיל הכי מורכב
אין דבר כזה. בכל גיל יש מורכבות אחרת. צריך לזכור שהמורכבות היא אצל ההורים ולא אצל הילד. בתינוקות זו עבודה, בילדות זו דאגה, ביסודי אלו כעסים ובהתבגרות אלו פחדים… זה בדיוק מה שיש ללמד את היועצות שלנו שעובדות במרכז שלי. הזמן הכי טוב הוא כשהנכדים מגיעים…
מהי הבעיה הכי שכיחה שעולה מההורים שפונים אליכם?
שהילדים לא משתפים פעולה. היום שכיח מאד משפט שבעיני מאד קשה: "הילד לא סופר אותי". אלו הורים שלא השכילו לבסס את סמכותם ולכן הילדים מזלזלים בהם. אוהבים אותם, אבל לא מכבדים אותם. תפקידי, ותפקידי היועצות שעובדות איתנו במרכז, זה ללמד את ההורים להציב גבולות ולעמוד בהם ולכבד את עצמם ואת ילדיהם.
האם צריך יועצים משפחתיים יותר מפעם – או שזו רק המודעות שגדלה?
אין ספק שהמודעות גדלה ולכן זה מצריך יותר יועצים משפחתיים. ככל שאנחנו מודעים יותר כך אנחנו מבינים שאנחנו לא יודעים הכל וכדאי לקבל עצה. שינוי מתחולל בעקבות החלטה ואז הוא צריך מיומנויות חדשות ואחר כך אימון. אז כן, ברור שצריך יותר יועצים משפחתיים, ולכן אני מכשירה אותם ואותן.
סבא וסבתא של היום – מותר לצפות מהם ליותר?
פעם סבא וסבתא עשו יותר מאשר היום. היום הם עסוקים, עובדים, מטיילים. פעם זו היתה כמעט העבודה שלהם בגיל השלישי: לטפל בנכדים. אז לצפות תמיד מותר, צריך רק להתאים את הציפיות למציאות.
טיפ מנצח לחופש הגדול
לקחת אוויר. זו תקופה שמעצימה בעיות (יותר כסף, יותר שעמום, יותר מריבות של הילדים ושל ההורים) ולכן מה שחשוב זה לנשום ואז לתכנן. לא להגיע לבוקר בו הילדים שואלים "אז מה עושים היום?". תכנון של כל שבוע מראש יקל על התקופה של החופש.
(ראה תשפ"א)
