דור של בחירה מחפש גבולות

עצם האפשרות לבחור מעצימה את חשיבותו של האדם, 'נזר הבריאה', מחזקת את תודעת העצמיות, השליטה והאחריות על גורלו

בשבוע שעבר צוטטה שרת החינוך בהתנגדותה לחיסונים בבתי הספר, למרות שבדרך זו היקף המתחסנים עשוי לגדול: "…אבל לעשות את זה בבתי ספר, להכניס את הלחץ החברתי לבתי ספר זה פשע!" ('כיפה'). אח"כ גם נימקה זאת: "אנחנו מדברים על יצירה של חרמות שמפעילים לחץ על ילדים" (N 12). כמובן, רצוי שהנערים והוריהם יקבלו החלטות מתוך בחירה, אולם, האם זהו רק חשבון אישי שלהם? ומה עם הנזק שעלול להיגרם אם ילדיהם, שלא התחסנו, יידבקו וידביקו אחרים, וכיתות שלימות ייכנסו לבידוד, ולעיתים גם כל משפחותיהם?! ומה עם אובדן ימי העבודה של ההורים?

האם החופש לבחור הוא ללא גבולות, גם כשהוא עלול לפגוע בזולת? האם אין זו חובתה של הממשלה להגן על זכויות הזולת מפני מי שאינו לוקח אחריות?

אנו חיים ב'דור של בחירה', שמקדש את ה'בחירה החופשית'. בדור זה מה שמריח מ'כפיה', נתפס כהתגלמות הכיעור והרוע, ונקרא: 'פשע'! הקידמה פותחת בפני האנושות אפשרויות שלא היו בעבר, דברים שבעבר היו 'הכרח' ולא היו ב'טווח הבחירה' האנושית. בכל תחום, כמעט, יש ריבוי אפשרויות שהאנושות מייצרת ומאפשרת לבחור ביניהם. בשוק הצריכה, המוצרים והתעסוקה, וגם ב'שוק הדעות' ותפיסות העולם. תקשורת ההמונים מאפשרת להיחשף למגוון התפיסות, ו'לבחור' ביניהן.

בריבוי האפשרויות ברכה גדולה, מחד גיסא, שכן כל אחד יכול לבחור מה ש'מתאים לו', אך מאידך גיסא ריבוי האפשרויות יוצר בלבול, מערער את הַמֻּחְלָטוּת ומקשה על הבחירה.

עצם האפשרות לבחור מעצימה את חשיבותו של האדם, 'נזר הבריאה', בעל הבחירה וההחלטה, מחזקת את תודעת העצמיות, השליטה והאחריות על גורלו. מאידך גיסא, הקושי להחליט עלול להיות מנוצל ע"י גורמים בעלי ענין ל'הנדוס התודעה' בצורה מתוחכמת. ערעור הַמֻּחְלָטוּת יוצר כר פורה לייצור תפיסות לא מציאותיות, שלא לומר מופרכות והזויות, שעלולות להזיק לאנושות. יש צורך באיזון ובקביעת גבולות, שביניהן תתנהל הבחירה. לדוגמה: בחירה שעומדת בניגוד לערך יסוד או לעקרון מוסרי חשוב, או בחירה שעלולה לפגוע בזכויותיו ובערכיו של הזולת. על כן נדרשים חוקים שיגבילו ויסדירו את ההתנהלות האנושית.

השבת נקרא את פרשת ראה, ונברך את חודש אלול, חודש התשובה והסליחות. בתחילתה עוסקת הפרשה ב'בחירה האנושית', ב'ברכה' וב'קללה': "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ד' אלוקיכם וגו'. והקללה אם לא תשמעו וגו'" (דברים יא כו). "הנה נתבאר בפסוק זה שהרשות והבחירה בידו של אדם, רצה להדריך עצמו בדרך ישרה או להתייצב על דרך לא טוב, הכל מסור ברצונו והכל תלוי בבחירתו" (רבנו בחיי שם). ובחז"ל: "משל לאחד שהיה יושב בפרשת דרכים, והיו לפניו שני שבילים: אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים, ואחד שתחילתו קוצים וסופו מישור" (ספרי ראה נג). הבחירה ב'צומת דרכים' היא מוחלטת, אולם לא כל הדרכים שוות, וצריך לנתב את הבחירה ל'ברכה' ו'חיים': "החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה, ובחרת בחיים!" (דברים ל יט). "'ברכה' – היא מצב של התפתחות ללא מעצור, של שגשוג מתקדם.  'וקללה' – איננה רק ניגודה של הברכה, וכו', אלא הקללה היא היפוכה של הברכה: להיות ריק וחסר כל תוכן! (משורש "קלל": להיות קל ונטול כל משקל). הברירה בין שני ההפכים האלה 'נתונה לפנינו' על ידי תורת ד', ובנו הדבר תלוי" (רש"ר הירש בפרשתנו).

רבנו בחיי מפרש כאן בהרחבה את יסודות ה'בחירה האנושית', כאחד מיסודות התורה והאמונה: "למד שאין הקב"ה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע עד שיעשה טובה או רעה אלא הכל מסור בידו, וכו'. וזה עיקר גדול ועצום והוא יסוד האמונה" (רבנו בחיי שם, וברמב"ם 'תשובה', ה' א-ג). ללא מציאות ה'בחירה' אין 'שכר ועונש' וגם לא 'תשובה'. בכך מהווה פרשת 'ראה' הקדמה לחודש אלול, לאמירת הסליחות, ולתשובה.

(מוקדש לזכרו של משה שרם ז"ל (אביו של סגן הראל שרם הי"ד) במלאת שנה לפטירתו).

(ראה תשפ"א)