ד"ר תמר מאיר (ראש ביהמ"ד 'כולנה', ראש החוג לספרות בגבעת וושינגטון)
אנחנו מאמירים את הקב"ה והוא מאמיר אותנו, במעגל תגובה חיובית שמשתקפת שוב ושוב
פסוקים נפלאים בפרשה שלנו מייחסים באופן הדדי פועל דומה לעמ"י ולקב"ה: להאמיר.
"אֶת ה' הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽא-לֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹולֽוֹ: ו-ה' הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֹתָֽיו".
ראב"ע: "האמרת. מלשון גדולה. וקרוב מגזרת 'בראש אמיר'. ויאמר רבי יהודה הלוי הספרדי נ״ע, כי המלה מגזרת 'ויאמר', והטעם: כי עשית הישר, עד שיאמר שהוא יהי' א-להיך גם הוא עוש' לך, עד שאמרת שתהי' לו לעם סגולה".
להאמיר הוא להגדיל, כמו שצמרת העץ נקראת אמיר. אבל גם אמירה יש כאן: עפ"י ריה"ל, כל אחד מהצדדים, מאמיר את השני: גורם לשני לומר שהוא רוצה בו, בזכות מעשיו עימו. וכך עם ישראל מאמיר את הקב"ה לומר שהוא יהיה לנו לאלוקים, והקב"ה מאמיר אותנו, עד שנאמר שנהיה לו לעם סגולה.
הגמרא במסכת ברכות ו ע"א, מסיקה שגם לקב"ה יש כביכול תפילין, ודנה בשאלה מה כתוב בתפילין של הקב"ה: "הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? [אותם תפילין של ריבונו של עולם, מה כתוב בהם?] אמר ליה: 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. ומי משתבח קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל? [וכי משתבח הקב"ה בשבחן של שראל?] – אין [כן], דכתיב: 'את ה' האמרת היום' (וכתיב) 'וה' האמירך היום'. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם; אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד'. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'".
דבריהם של חכמי ספרד הגדולים משתלבים כאן יחד: הקריאה החז"לית של הפועל 'האמירך' – הגדילך, קשורה קשר ישיר למבנה הפסוקים, המבטא הדדיות. אנחנו מאמירים את הקב"ה והוא מאמיר אותנו, במעגל תגובה חיובית שמשתקפת שוב ושוב.
כך ניתן גם להבין את רעיון התפילין של הקב"ה: התפילין של הקב"ה הן השתקפות התפילין שלנו. אנחנו באמירה שלנו ובייחוד ה' המופיע בתפילין: 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד', מאמירים את הקב"ה. מייצרים את ההשתקפות – אנחנו מייחדים את שמו והוא מייחד את שמנו 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ', וייחוד זה בתורו מאמיר אותנו: גורם לנו לבחור להיות עם הסגולה של הקב"ה, וחוזר חלילה, במעגל אינסופי של השתקפות בחירה הדדית המבטאת אמון וכורתת ברית בלעדית.
הבנה זו קושרת גם את הפסוק המלווה את הנחת התפילין: "וארשתיך לי לעולם", ומגלה לנו משהו גם על טיבה של זוגיות.
(כי תבוא תשפ"א)
