האם סגולה היא גזענות?

היחס בין עם ישראל לעמים אחרים, הוא כמו היחס של הלב לשאר איברי האדם

האמירה ברורה, נוקבת, חד-משמעית- "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה ל-ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". נבחרנו מכל העמים עוד לפני התחייבותנו לקיים מצוות להיות עם סגולה. סגולה– טעונה, מאתגרת, לא ברורה. תהא משמעותה אשר תהא, זוהי מתת א-ל, בחירה של הא-ל, ברכה, כבוד, בחירה של עם אחד קטן מכל 69 האומות שנוצרו לפנינו.

לפיכך, אין זה פלא ששונאים אותנו, מתוך ומחוץ לעם ישראל, בחרו לראות בביטוי זה ביטוי של גזענות! בחירה בפרשנות זו מחייבת אי אמונה בבורא עולם, שהרי המעניק, הבוחר, הוא הא-ל בכבודו ובעצמו. רק אם מניחים כי מקור האמירה אנושי ולא אלוקי, יש מקום לטיעון הגזעני.

כיצד אנו המאמינים נסביר זאת? לדעתי, הפרשנות  של ריה"ל היא הפרשנות האולטימטיבית.

"ישראל בעמים כלב באברים". היחס בין עם ישראל, על אף או בגלל היותו עם סגולה, הוא כמו היחס של הלב לשאר איברי האדם. האם הלב הוא האיבר החשוב ביותר בגוף האדם? תשובה חיובית ופשוטה לשאלה זו כמוה כקבלת הטיעון הגזעני. לכן התשובה אינה בינארית, היא מורכבת, היא דיאלקטית.

יש איברים אחרים, כמו המוח, שיכולים להתהדר בתואר "מלך". ללב ייחודיות מסוימת שאינה מצביעה על היותו מלך אלא דווקא על היותו  משרת. הוא מזרים דם ללא הפסקה לכל איברי האדם. פילוסופית, הוא מאפשר לגוף האדם להיות אורגניזם, שלם, מתפקד כישות אחת. באנאלוגיה, עם ישראל העניק לעולם את החיבורים, הרעיונות והכלים המוסריים והדתיים כדי להיקרא ולתפקד כ– אנושות.

השיח שלו עם עמי העולם אינו חלילה שיח גזעני, הוא מסביר כי הגיע לעמדה זו מבלי לרצות בכך – "אתה בחרתנו מכל העמים"! עם ישראל אינו מתגאה במהותו אלא בבחירה בו. השיח שלו עם אלוקיו הוא שיח של חובות לא של זכויות. עם ישראל אינו מבקש מעמי העולם להתחבר אליו, (קשים גרים לישראל כספחת). הוא לא מבקש מעמי העולם להכיר בסגולתו ולהעניק לו זכויות יתר. אדרבא, הוא הנרדף שבכל העמים.

פירוש זה לסגולה הוא ההיפך הגמור מגזענות, הוא לא ניתן להשוואה לאף אחת מן התנועות או מן העמים הגזעניים. התורה עצמה בספר בראשית מציגה  לכולם באופן מפורש את אופן היווצרותו. עם ישראל נוצר כענף אחד אנושי בדומה לאומות אחרות, בדרך התפתחותית, שחוותה עליות ומורדות. מיחידים בעלי סגולה, לאבות בעלי סגולה, למשפחות בעלי סגולה ולבסוף לעם סגולה.

(כי תבוא תשפ"א)