הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי (עו"ד, ראשת בתי המדרש, המכללה האקדמית הרצוג)את הטעות עלינו לתקן ולשפר. אבל חשוב יותר שלא לזנוח במקביל את ההכרח לזכך טוב מן הרע ו"להעלות ניצוצות"
עשרת ימי תשובה ושבת שובה בתוכם הם ימים של עירוב רגשות. רגשות של חרדה, של קדושה, של קשב וציפייה לבאות. כל יהודי חש שהתקרבות יום הכיפורים מביאה עמה מתח עמוס, רצון בקרבה ובשינוי. הביטוי המעשי של המתח והציפיה הם בניסיון, אובססיבי כמעט, לעסוק כל העת בהטיית הכף לזכות, להרבות במעשים טובים ולמעט בכישלונות. הרגישות הגבוהה והמיוחדת שמאפיינת את הזמן והתקופה הזו, חושפת קושי מהותי המלווה את חיינו כל העת. הקושי הזה מתעצם לנוכח הרצון הגדול להיטיב. כיצד ניתן לברר מה מתוך המעשים שעשינו או שאנו מעוניינים לעשות הוא בעצם טוב.
הבעיה מסובכת ביותר כאשר מבינים שאל מול משימת המיון הקשה והצורך בהכרעה (לזרוק, להשאיר) עומדת האלטרנטיבה הפשוטה של שיתוק והימנעות. משל למה הדבר דומה? כשעושים סדר בארונות, בשלב כלשהוא כשהמשימה הופכת קשה מדי עוברים למצב 'מלחמה'. במצב הזה הכל נזרק, גם בגדים או כלים שעשויים לשמש אותנו לטובה. גודל המשימה של ריקון הארון וסידורו גורמת פעמים רבות למאיסה במלאכת המיון ולנטייה לשכוח את ערכם של החפצים.
הגמרא במסכת יומא מביאה מספר מימרות בשבח התשובה. אחת המפורסמות שבהן היא זו: "אמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות" (יומא פו, ב). עיון בדברי ריש לקיש מלמד שהמלאכה מורכבת ושהפתרון של התנערות מוחלטת אינו הפתרון הנכון. הרב קוק מנסח זאת בלשונו: "ועוד יותר שצריך לברר את הטוב הנמצא בעומק הרע ולחזק אותו באותו הכוח עצמו שבורחים מן הרע". על פי דברי ריש לקיש ובהמשכם- דברי הרב קוק- יש כוח חיובי שטמון גם בחטאים עצמם. ידיעה זו מחייבת אותנו להימנע מלהשליך מאחורי גבנו את החטאים, למחוק אותם ולהתקדם. המשימה שלנו היא לעמול קשה ביותר, לעצור ולתהות היכן בדיוק הטעות ומה היו המניעים לה, ובד בבד לבחון גם היכן היתה נקודת האמת. חוצפה יכולה לנבוע משאיפה לצדק, לשון הרע מהכרה בחולשות שלי וכן על זה הדרך. את הטעות עלינו לתקן ולשפר. אבל חשוב יותר שלא לזנוח במקביל את ההכרח לזכך טוב מן הרע ו"להעלות ניצוצות".
ההתמודדות שלנו עם מושג התשובה אינה נאמדת בתנועות הגדולות והרחבות. היא אינה נמדדת בתנועה מן הצד השלילי של הגרף אל הצד החיובי שלו, אלא, דווקא בדקדוק ובתנועה הקלה. התנועות העדינות והקשות לאבחנה הללו אלו הן גם הפעולות המייסרות ביותר והמצריכות הכרעות קשות. אך אי אפשר לחמוק מהן. התשובה הקטנה הזו היא התיקון הממשי.
(שבת שובה תשפ"ב)
