הקשר שבין המסך המודרני והסכך היהודי

במילונים, שתי הגדרות למסך: וילון, פרגוד מצד אחד ו"לוח דיגיטלי להצגה חזותית של נתונים אלקטרוניים", מצד שני. האדם עבר בדורנו מן המשמעות של מסך חוצץ אל מסך מציג. חושיו פרצו לכאורה את מגבלות המסך ואת מגבלות הראייה והשמיעה והמירו אותם במידע חזותי הפורץ מקדמת המסך ולא מן הקרניים הבאות מאחוריו. במסך רגיל מגיעות קרניים מאחוריו ונבלמות במסך לפני הגיען לעינינו, במסך המודרני בן ימינו הוא עצמו יוצר את הקרניים המגיעות לעינינו.

אפשר לנסח זאת גם כך: המסך בדורנו כבר אינו מסתיר מידע אמיתי מן העולם אלא מציג (מצגת, מרקע) מידע חזותי, שקרי, וירטואלי, דמיוני. הוא יוצר מציאות של אילוזיה, הצגה. המסך המודרני פונה ישירות לדמיוננו,  הוא מלמד אותו לצרוך 'מזון' מסוג חדש, הוא מזין אותנו באלקטרוניקה!!! חומרים שלא שערום אבותינו.

מאידך גיסא, זוהי עובדה פשוטה. כל חיינו התרבותיים והמקצועיים סובבים סביב היכולת של דמיוננו לצרוך נכון את השידור המסכי. הוא הפך להיות ישות דיאלקטית. במסך הטבעי הקרניים נאטמות לבל יגיעו לעינינו ובמסך העכשווי הוא הפך להיות בעצמו יוצר המידע. המסך החליף את תפקידו רב השנים, וזה בא לידי ביטוי גם במשמעויות האטימולוגיות של כינוייו.

התפתחות טכנולוגית זו מאתגרת אותנו מכל היבט. אנו חייבים לסנן את המידע האלקטרוני בשכלנו. חייבים לפעמים להשליט בכוח את השכל על הדמיון לבל יפרוץ בנו פרץ. חייבים לדעת לבכר תכנים חיוביים על אף מקורם האלקטרוני, מציאות שהאנושות מעולם לא חוותה בעוצמות כה גבוהות. יצר הרע מעולם לא קיבל כאלה חיזוקים המשפיעים על דמיוננו. העולם נלחם היום במסכים ובמה שהם משדרים מכל ההיבטים. יצירת הפאר הטכנולוגית החליפה את כל מערכות המידע הישנות והטובות.

האם מאן דהוא מעלה על דעתו הפסקת השימוש במסכים וחזרה ללוח או לדף? כנראה שלא! אנו חייבים להתאים את עצמנו להתפתחות הטכנולוגית באופן שיעשה בה שימוש מושכל.

אנו חייבים להתייחס אל המסך בדומה להתייחסות היהודית אל סכך הסוכה, לדעת לסנן את האור באופן ש'חמתה לא יהיה מרובה מצילתא'. לא סכך פרוץ לחלוטין ולא סכך אטום לחלוטין. זה אינו מצב בינארי, הפתרון נמצא על הרצף ולא על שתי שנתות בלבד. חייבים לראות את השמים ואת הכוכבים דרך הסכך מצד אחד, וליצור צל גדול מן החמה מצד שני. זוהי דרכה של היהדות שלעולם אינה מציעה פתרונות בינאריים.

(סוכות תשפ"ב)