איך היה מקום לכל החיות בתיבת נח?

סיכוי אפסי למצוא את תיבת נח, מבנה קטן מעץ, שישתמר במשך אלפי שנה באקלים הלח של רכס הרי אררט

בתורה מתואר המפרט הטכני לבניית התיבה: עצי "גופר" במידות הבאות: באורך 300 אמה, ברוחב 50 אמות ובגובה 30 אמות. כלומר, באורך כ- 150 מטרים, ברוחב 25 מטרים ובגובה 15 מטרים. התיבה מחולקת לתאים (קנים), ובנויה משלושת מפלסים, ונאטמת מפני חדירת מים בכופר (אספלט) (ו, יד-טז).

איזכור עצי הגופר במקרא הוא יחידאי, רק בסיפור זה, גורם המקשה על זיהויים. בתרגומים הלועזים אין זיהוי קונקרטי, אלא התייחסות לתכונות כעצים קלים. התרגום היווני כותב עץ "קדרוס" ובשם דומה מזהה את הרי אררט (ח, ד), כלומר עצים שמוצאם מהאזור שבו נחה תבת נֹחַ. חיבורי הטבע הקלאסיים מזכירים את "קדרוס"- הוא הארז (Cedrus), או  עצים מחטניים אחרים כמו ברוש וערער, ששימשו לבניית בתים ואוניות בעת העתיקה והשתמרותם בממצא הארכאולוגי מעידה על עמידותם מפני פגעי הטבע לאורך זמן.

האם ייתכן שכל יצוריי היבשה בעולם יכלו להיכנס לתיבה בשיעור זה? לדוגמה, בעולם יש כעשרת אלפים מיני עופות וברור שאין התיבה יכולה להכיל את כולם. לכן צריך להזכיר שאין להבין את סיפורי התורה כהווייתם, בתיאור פשטני. מכל מקום, בחינת גודלן של ספינות גדולות שהיו מקובלות בעולם הקדום, כפי שעולה למשל מאיורים קדומים ובממצא הארכיאולוגי של אוניות טרופות, מראה ש"תבת נֹחַ" היתה חריגה בגודלה. מדובר בשיעור של פי שלוש מכל אוניה גדולה אחרת בתקופת המקרא.

במילים אחרות, דיברה תורה בלשון בני אדם וציירה בפני הקוראים את האוניה הענקית ביותר שניתן היה לדמיין בימיהם. התיאור המקראי מלמד על אוניה שתוכננה להכיל את בעלי החיים השונים באמצעות הפרדה לתאים, ושלוש קומות מגורים שנועדו על פי המדרש: להכלת משפחת נֹחַ  ובעלי החיים ואילו המפלס התחתון להוצאת הפסולת והזבל (בראשית רבה לא, יא).

בשולי הדברים, נציין שמאז ומתמיד תיבת נֹחַ הציתה את דמיון הקדמונים שביקשו למצוא אותה. יוסף בן מתתיהו מביא עדויות רבות מפי סופרים קדומים שטענו שראו בארמניה את שרידי התיבה. היו שנטלו ממנה חתיכות כופר שאנשים השתמשו בהן כקמיעות (קדמוניות היהודים א, 93 – 95). גם בימינו מתפרסמות מדי כמה שנים בעיתונות ידיעות שכביכול נמצאו עדויות ארכיאולוגיות למציאת תיבת נֹחַ. מדובר בידיעות פסבדו-מדעיות; הסיכוי למצוא מבנה קטן מעץ שישתמר במשך אלפי שנה באקלים הלח, בשטח הענק של רכס הרי אררט, הוא אפסי. ואמיתותו של הסיפור המקראי והאמונה בו אינה תלויה בממצא ארכיאולוגי כזה או אחר.

(נח תשפ"ב)