יולי נגד ביבי; הקרב
בפריימריז האחרונים שהיו בליכוד, הגיע יולי אדלשטין, לשעבר יו"ר הכנסת, למקום הראשון. הוא גבר שם על כמה אריות כבדים, כמו ישראל כ"ץ וניר ברקת. אבל אז, נתניהו לא היה בעסק. הפריימריז ההם היו על המיקומים ברשימת הליכוד לכנסת, מהמקום השני ואילך. אחרי נתניהו. כעת המשחק שונה. הכללים השתנו. נתניהו הוביל את הליכוד לאופוזיציה, ולא רק יריבים לליכוד, גם בכירים בו כמו אדלשטיין (והוא לא היחידי) היום כבר אינם חוששים לומר בפומבי כי רק התעקשותו של נתניהו להמשיך לחמם את הכיסא, הפרידה בין הליכוד לבין המשך שלטון הליכוד במדינה, שכן לו פינה מקומו בראשות הממשלה למי מהליכודניקים (כמו שהסכים לכאורה לעשות עם גנץ), הכל היה מסתדר לטובה. בריאיון לעמית סגל בחדשות 12 אמר אדלשטיין שעם נתניהו "תמיד נישאר באופוזיציה". וזה הרי הסיוט הכי גדול של כל פוליטיקאי שכבר טעם את מנעמי השלטון. אז מה הוא רוצה, בחירות עכשיו? ממש לא. אדלשטיין: "לא חייבים בחירות, יש בכנסת 70 מנדטים ימניים, אפשר להרכיב ממשלה בראשותי עוד בכנסת הזו. הגיע הזמן להחליף דיסקט. הוא היה ראש ממשלה טוב, אבל אינו יכול להיבחר עוד. זה או אני – או ממשלה מסוכנת בראשות לפיד עם מר"צ ורע"מ". על השמועות שרצות במסדרונות הכנסת כאילו גדעון סער סוגר פינות עם כמה ליכודניקים שיפרשו ויחברו אליו או שיקימו רשימה, אומר אדלשטיין: "בשום מקרה לא אפרוש מהליכוד, אני מקווה ששאר המתמודדים גם יצהירו כך". מסביבת נתניהו נמסר: "הליכוד היא מפלגה דמוקרטית. בנימין נתניהו נבחר שוב לראשות הליכוד ברוב עצום של 72.5% רק לפני פחות משנתיים. כל מי שמעוניין להתמודד על ההנהגה מוזמן לעשות זאת בפריימריז". סוף ציטוט. אבל הבעיה של אדלשטיין אינה רק נתניהו, אלא גם בכירים אחרים בליכוד הרואים עצמם נכנסים לנעליו של נתניהו. ניר ברקת וישראל כ"ץ, למשל. הם עובדים על כך כבר שנים ורק מחכים לעיתוי המתאים. כעת שם המשחק הוא: מי נגד מי. אם כל אחד מהנ"ל יתמודד עצמאית, זה יהיה שלוש מול אחד (ביבי), אלה שנגמר להם מביבי יתחלקו בין השלושה, שלושה יריבו ואחד- ביבי- ייקח. אבל אם השלושה ישכילו להתאחד עם הבנות והסכמות כלשהן ביניהם "למען החזרת שלטון הימין והליכוד", לביבי כבר יהיה הרבה יותר קשה. בעבר, כל פעם שנתניהו הרגיש שמישהו מנסה לערער על מנהיגותו בליכוד, הוא אץ רץ להכריז על פריימריז כאן ועכשיו ועדיף כבר שלשום כדי שיריביו לא יספיקו להתארגן. זה גם מה שצפוי להיות כעת, למרות שחוקת הליכוד קובעת שהפריימריז ייערכו רק חצי שנה לפני הבחירות לכנסת. יגידו ש'מרגישים בחירות'. לעומת נתניהו, שינסה להקדים את הפריימריז, ברקת וכ"ץ יפעלו, מן הסתם, לעכבו, כדי לתת לנתניהו להתייבש קצת באופוזיציה, מה שיביא לכך שכוחו ומעמדו ייחלשו, במקביל לתסכול ההולך וגובר אצל בכירים בליכוד שעד לא מזמן הרגישו שהם שולטים בעולם, וכעת, לא עליהם, הם 'רק' חברי כנסת מן השורה, שיתעוררו, יאזרו אומץ ויקומו לערער על הנהגתו של נתניהו לעתיד. השובר שוויון, מבחינת אדלשטיין, יהיה לענ"ד, כמה מהדמויות המובילות בליכוד יתמכו בו ובמהלכו. לא עניין פשוט, בכלל. צעד נוסף שהכוורת של נתניהו עשויה לפעול כדי להחליש את סיכויו של אדלשטיין הוא להגביל בחוקת המפלגה את הסכום שמותר להוציא על פריימריז. כידוע, לניר ברקת ולאדלשטיין הדבר שהכי פחות חסר זה כסף, ואילו נתניהו, אתם יודעים, אפילו הולך בלי ארנק… ולקינוח, ספקולציה; האם יכול להיות שאדלשטיין מתואם בצעדו זה עם גדעון סער (הרואה את קו חציית אחוז החסימה מצידו התחתון), שעפ"י רחש בחש במסדרונות, הוא או אנשיו פועלים לצוד כמה חברים במטרה להתפצל מהליכוד אם ביבי ימשיך לאחוז בקרנות המזבח, ולחבור לממשלה הנוכחית?
מי שחמוץ לו
מאז נפרדו דרכיהם הפוליטיות עד נאומו בשבוע שעבר בכנסת, שמר יו"ר האופוזיציה ורה"מ לשעבר, בנימין נתניהו, על כבודו של בני גנץ, יש אומרים מכוח התקווה כי גנץ ימאס בבנט ובחבורתו והפעם יאמין לנתניהו וחבורתו המוכנים (לכאורה) להמליך אותו עליהם, העיקר שהם יהיו חלק חשוב מהחבילה. אחת לכמה ימים שופר זה או אחר בתקשורת ידע לספר על גנץ המתלבט לכאורה האם להיענות להזמנה. אלא, שבליכוד בפרט ובסיעות האופוזיציה בכלל הולך ומתגבש קונצנזוס כי בעניין גנץ הם מבזבזים זמנם לריק והבחור לא יילך עמהם להרפתקה נוספת. (זאת, למרות שהקלקולים בקואליציה מתחילים כבר להזכיר את הבלגן שהיה בממשלה הקודמת, מה שהביא את לפיד ושקד להיפגש כדי לנסות לכבות את האש). ומשכך, נתניהו כבר הרגיש חופשי לרדת עליו, וזה בסדר. זה מה שמצופה מיו"ר אופוזיציה. גנץ עצמו, שחוץ מהיותו שר ביטחון הוא גם יו"ר כחול לבן, אמר בסוף שבוע שעבר, על רקע המאבקים בקואליציה: "בניגוד לכל מיני תדרוכים שקריים, יש בי סיפוק גדול מתפקידי כשר הביטחון. אני גם חושב שהממשלה עובדת היטב, ונעשה הכל כדי שהתקציב יעבור. מציע למי שחמוץ לו לנצל את השבת ליהנות בחיק המשפחה, לנקות את הראש ולאפשר לכולנו לעבוד למען האזרחים". אם נוכח היחס שרה"מ בנט מפגין כלפיו (נכון שהוא טוב יותר מכפי שנהג קודמו, אבל גם לו יש הרבה מה להשתפר. למשל, י"א ששר הביטחון בני גנץ התנגד לחשיפת המבצע של המוסד שבנט רץ לספר לכנסת), גנץ עדיין אומר ש'הממשלה עובדת היטב', אז או שהוא באמת אחד מל"ו צדיקים או שהוא באמת מנותק מהסובב אותו. אישית, אני מעדיף את האופציה הראשונה.
שחרר
התנועה הקונסרבטיבית מקדמת דיון בכנסת כדי לקצוב את כהונתו של רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ' ולמעשה להביא להדחתו מתפקידו. רגע, אל תקפצו רק בגלל שזו התנועה הקונסרבטיבית. הרב רבינוביץ' אוחז בתפקיד זה עשרות שנים. נחשב למקושר לחוגים השלטוניים עוד מתקופת המערך. באחרונה התפרסמה באחד העיתונים הכלכליים כתבת תחקיר לא מחמיאה הנוגעת לתפקודו. חרונה של התנועה הקונסרבטיבית עליו קם עקב התייצבותו החד-משמעית לצד המתנגדים לאפשר גישה ובעיקר תפילה של 'נשות הכותל' לרחבת ישראל שבמקום. כמעט בכל ראש חודש מתעוררת במקום מהומה. כך היה גם בשבוע שעבר, כשבר"ח חשוון הגיע ח"כ הרב קריב (רב רפורמי) עם ס"ת למקום לצד 'נשות הכותל'. אז, בלי להתייחס לעצם הטענות כלפיי הרב רבינוביץ', 30 שנה ויותר על כסא אחד, זה קצת הרבה יותר מדי גם לבעל המשרה וגם לכלל. גם, וסביר, שמהדיון בכנסת לא ייצא כלום חוץ מ'לכלוכים', בעיניים שלי, כבוד הרב, שחרר. תן גם לאחר ליהנות. לא נורא, יש חיים גם לאחר הג'וב.
הקול השני
עניין רפורמת הכשרות שהעלה השר מתן כהנא מעסיק את ועדת שירותי הדת בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי שעות רבות. לטענת ארגון 'כושרות', המתנגד לרפורמה, יו"ר הוועדה אפשרה במכוון רק לנציגי נאמני תורה ועבודה ומכון עיתים להשמיע את קולם בוועדה והתנגדה להגעתם של נציגי 'כושרות'. רק לאחר התערבות ח"כ מעוז מול היועמ"ש של הוועדה והיועמ"ש של הכנסת הם חייבו את חה"כ מלינובסקי לאפשר להם להגיע לדיונים השבוע. תומר בן צבי, מבכירי 'כושרות' גם טען בפנינו כי סיכומים אליהם הגיעו לכאורה מול מתן כהנא, לא יושמו בחוק שהוגש לאישור הכנסת. נראה, שטרם נאמרה המלה האחרונה. בשורה התחתונה, בדיון בוועדת שירותי דת יהודיים שנערך ביום חמישי שעבר אמרה יו"ר הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי כי יש למחוק את הסעיף ברפורמה הקובע כי רבני ערים יוכלו להיות מומחים הלכתיים בתאגידים הפרטיים. כמו כן, היא ביקשה מהמשרד לשירותי דת למצוא מתווה בו רבני עיר יוכלו להמשיך לתת כשרות, שלא תחת התאגידים הפרטיים. אז, גם אם רבים, בסוף כל אחד יוצא עם משהו ביד.
פה גדול
אני לא יודע אם אלעזר שטרן בתפקידו אז כראש אכ"א גרס תלונות אנונימיות על הטרדה מינית או לא גרס, אבל בדבר אחד אני בטוח. לצד כל האיכויות הרבות שיש בבן אדם הזה, ולצד הזכות הענקית בעיניי, על שהקים את פרויקט נתיב לגיור חיילים שאינם יהודים, הפה שלו הוא לא אחד הדברים המוצלחים שיש בו. ולעניין הזה יש זקן ארוך. גם כמה מאלה שלמדו אתו ב'נתיב מאיר' והזיכרון אצלם עוד עובד טוב זוכרים סיפורים פיקנטיים על "יציאות פיו", כך גם כאלה שהזיעו איתו בצנחנים. כידוע, שטרן טיפס בצבא עד ראשות אכ"א (וואו, איזה גאווה אז היתה זו לדתיים שאחד 'משלנו' – כמו גם אפי איתם וסגן הרמטכ"ל דאז יאיר נווה היו שם בצמרת צה"ל). אני לא יודע אם הפה שלו היה זה שמנע ממנו את הרמטכ"לות (סביר שלא), אבל בטוח שאת מועמדותו לראשות הסוכנות היהודית הוא נאלץ להסיר בגלל הסערה שקמה בעקבות התבטאותו האומללה בעניין גריסת תלונות אנונימיות. "באווירה שנוצרה, איני מוצא לנכון להעמיד את עצמי כרגע לבחירה לראשות הסוכנות היהודית", כתב שטרן בפייסבוק. "אני מתנצל בפני מי שנפגעה או נפגע מהמילים שנאמרו ומן הפרשנות שניתנה להן ומתנצל בפני משפחתי, שעומדת איתן איתי על אף הקושי". הבחירה בו היתה כמעט וודאית, שכן התן-וקח הפוליטי סידר לו את הג'וב החלומי הזה בוודאות מוחלטת. כעת, ההתמודדות נפתחה מחדש, וגם הכאוס, שכן יצטרכו למצוא דחוף ג'וב ניחומים לח"כ אבידר, שאמור היה לקבל את תפקיד השר שאמור היה שטרן לפנות, בתמורה לכך שיתמוך בהצבעה בתקציב המדינה. תן ג'וב, קבל תמיכה בהצבעה. ולסיכום עניין זה, אם אני זוכר נכון, בריאיון בטלוויזיה סיפר שטרן כי אשתו, במקצועה מטפלת בנפגעות מין, ביקשה ממנו לא פעם שידבר קצת פחות. איך קראנו? "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"?. מר שטרן, למד מאברהם אבינו. (לפעמים) שמע בקול אשתך… קצת דיאטה למלים לא תזיק לך, יש בך חוזקות אחרות, חשובות לא פחות. ושנייה על הסוכנות. תארו לעצמכם, שגברת ינקלביץ', היבוא הבלתי מוכר של בני גנץ לממשלה הקודמת, (אשה מרשימה בפני עצמה) היא שתיבחר לראשות הסוכנות? מצד אחד, סיבה לקנא, שכן מדובר באחד הג'ובים המענגים שיש (למי שאוהב טיסות במחלקה ראשונה וארוחות ערב מפנקות עם שועי עולם), מצד שני, סביר שמה שעשו לאלעזר שטרן כדי לסכל את מועמדותו, יהיה כסף קטן למה שיעשו לה. ולכי תוכיחי שאין לך אחות. כמה חבל שככה הם פני הדברים כאן.
מלחמת אחים
חה"כ קריב תומך נלהב זה שנים במאבקן של 'נשות הכותל', חבורת נשים קונסרבטיביות ורפורמיות המנסות של שנים מידי ר"ח להיכנס להתפלל ברחבת הכותל ולמזער ב'רחבת ישראל. בשבוע שעבר, ר"ח מרחשוון, הגיע קריב עימן כשהוא נושא ס"ת ומצוייד בתעודת הח"כ שלו, יען – זכות מעבר חופשית בכל מקום. חברי סיעת יהדות התורה בכנסת נדרשו לעניין בישיבת הסיעה ושקלו כיצד יחסמו את ההתדרדרות, בעיניהם, נוכח החסינות של קריב. ח"כ גפני הציע שבראש חודש כסלו יתייצבו כל חברי הכנסת החרדיים בכותל ויחסמו בגופם את ח"כ קריב. אם אכן יעשו זאת, זו הולכת להיות ההצגה הכי מכוערת ועצובה בעיר. ולוואי ויירד גשם עז שישבש את התוכניות האלה. אחרת, בטוח שהכותל יבכה.
מרבה סלים מרבה מצביעים
ח"כ מאיר פרוש העלה ביום ראשון לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק למתן סל קליטה לחוזרים בתשובה, בדומה לסל קליטה שמקבלים עולים חדשים. משנודע כל כך הודיע ח"כ גלעד קריב כי יגיש הצעת חוק לסייע בסל קליטה ליוצאים בשאלה. היכן מפלגת הציונות הדתית שתציע סל קליטה למי שהיה דתי ונשאר דתי? בדיחה אחת גדולה הכנסת הזו.
תפילה מרפאת
ד"ר עינת מאדר, מנהלת השירות לרפואה משולבת פנימית ובריאות הנפש בביה"ח העמק (כללית): "נחשפנו לכך שמה שמחזיק את המטופלים, זה להיצמד לדברים הקשורים לדת – אנשים שחלו בקורונה וקמו בכוח רב להניח תפילין בבוקר, זה עזר להם לצאת מהמחלה".
רק שלא יסתבך
בריאיון לחיים לוינסון ברשת ב', שעסק גם בנושא רפורמת הכשרות שמציע השר לענייני דתות, הצליח לוינסון "לחמם" את ח"כ גפני, שאמר למראיין: "אתה רוצה להיכנס לצלחת שלי? אני אוכל גם רבנות. במזנון הכנסת ובעוד מקומות". בפירוש שלי: "גם רבנות", כלומר, גם כשאין בד"ץ צמוד. מקווה בשביל גפני שהגילוי הזה לא יסבך אותו עם חבריו ב'יהדות התורה'.
לפני האסון הבא
אסון מירון: מהנדס הבטיחות רמי שמש אמר לחברי ועדת החקירה בעדותו שם, כי אירועים דתיים בישראל לא עומדים בתקני בטיחות כיוון שאין די פתחי מילוט. לדוגמא, בכותל יש שלושה פתחי מילוט בלבד, ובהר הבית שניים בלבד. לדבריו, באירוע בכותל שבו משתתפים 30,000 בני אדם צריך 31 פתחי מילוט. לדבריו, גם בהר מירון יש 10 אחוז פתחי מילוט בהשוואה לנדרש. לתשומת לב האחראים, ולפניי האסון הבא.
אכלנו אותה
בגיליון האחרון כתבנו על תמונה שעלתה ברשת בה נראתה חה"כ עידית סילמן 'פותחת שולחן' עם ח"כ אחמד טיבי, וירדנו עליה שנראתה שם מבסוטה לא רק מהארוחה אלא גם מהחברותא. אחמד טיבי, כאמור. ובכן, מסתבר, שמי שאכל אותה זה דווקא אני ולא חה"כ עידית סילמן, שכן היה זה 'פייק תמונה' שמתנגדי 'ימינה' שתלו ברשת, ואני הנאיבי אכלתי אותה כאילו היתה דג טעים. אז קודם כל סליחה מעומקא דליבא מחברת הכנסת, ואם אלמד לכך לבאות, אזקוף זאת לזכותה. ואגב כך, בעיניים שלי, באופן אישי אחמד טיבי אדם נחמד, חבר כנסת, וגם אם חלוקים עליו כמעט בהכל, להבנתי זו לא אחת מהעבירות שבתורה לשבת אתו ולשוחח. גם אם לא מסכימים כמעט על הכל. ואם בעקבות הפאשלה הנ"ל יצאתי אהבל, מקווה שבגלל הסייפא פה לא אצא (גם) שמאלן חסר תקנה בעינכם…
(לך לך תשפ"ב)
