קל לשער שעם סיום תפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, חש מנדלבליט הקלה גדולה, הגם שסביר כי חלק מאלה שהפגינו נגדו באדיקות בשנים האחרונות, לא יתנו לו חופש גם כשהוא לא בתפקיד. זה כבר הפך לחלק מהדי.אן.איי שלהם. אני לא בטוח שלאחר מסע ההכפשות שהעבירו אותו הוא ירצה להתמודד, לאחר תקופת הצינון, על כהונה בבית משפט העליון. בעיניים שלי, הדרך שעבר מנדלבליט מרגע מינויו עד פרישתו, היא סיבה טובה לכל גבר או אשה רציניים, שלא להיכנס לתפקיד בכיר במערכת הציבורית. מנדלבליט התחיל את תפקידו האחרון כאישיות מוערכת מאוד, משפטן מעולה בעל יושרה ומצפן פנימי, עם רקורד מרשים לכל אורך שירותו בפרקליטות הצבאית עד היותו הפצ"ר (למעט סיפור מסמכי הרפז), בן למשפחה ז'בוטינסקאית, חוזר בתשובה, מזכיר הממשלה תחת בנימין נתניהו בראשה ואחד המקורבים שלו- מה יותר מזה. מי שזוכר, כשנבחר מנדלבליט לתפקיד היועץ, היתה בעיתונות השמאל ביקורת קשה על מינוי, דווקא בגלל קרבתו המיוחדת לראש הממשלה. וכידוע, לפחות לשיטת נתניהו ותומכיו, מנדלבליט 'התהפך', ו'לא זכר' לנתניהו את המינוי. (כך צריך להיות, לטעמי, כשמדובר במשרה כזו). בעיניים שלי, העובדה שמנדלבליט בשלהיי תקופתו הסכים לעסקת טיעון עם נתניהו, אולי אפילו בלי קלון ובלבד שיעזוב את המגרש הפוליטי, היא בזכות הקשר המיוחד שהיה להם בזמנו וההערכה שהוא רוחש לנתניהו על זכויותיו לביצור המדינה. וזה לא סותר את הביקורת שיש למנדלבליט על מה שהוא רואה כמאמצים של נתניהו לפגוע במערכת המשפט בשביל האינטרס האישי שלו. הליבה של דברי הפרידה של מנדלבליט בישיבת הממשלה היתה: היו כאלה שניסו להציג את הפגיעה בשלטון החוק כמהלך אידיאולוגי, תחת הכותרת של "משילות", אבל פעם אחר פעם ראינו שמה שבאמת עמד מאחורי המהלכים הללו היה רצון לקדם אינטרסים אישיים, תוך פגיעה קשה בעיקרון הנאמנות הציבורית. סוף עגום לפרק מפואר.
ובאשר למחליפו של מנדלבליט בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ועדת האיתור עשתה 'מארבעה יוצאים שלושה' בחרה להמליץ על עוה"ד גלי בהרב-מיארה, המועמדת המועדפת על שר המשפטים גדעון סער, רועי שיינדורף ואיתי אופיר. ומי נשאר בחוץ? עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה זה כמה שנים. דווקא הוא, שמכיר יותר מכל המועמדים האחרים את עבודת היועץ המשפטי לפרטיה, שוחה במערכת, עם ניסיון עשיר בכל אחד מהתחומים בהם אמור לעסוק היועץ המשפטי לממשלה, לא עבר את השלב האחרון, המלצת הוועדה לממשלה. שני נציגיו של סער בוועדה לא תמכו בו. למה? עפ"י עיתונאים בכירים המסקרים את תחום המשפט, בכירים במשרד המשפטים העריכו בשבועות האחרונים שמועמדותו של רז נזרי תסוכל בשל חשש של גורמים בקואליציה שהוא יגיע להסדר טיעון מקל עם נתניהו ואולי לא יעמוד על הסתלקותו של נתניהו מהזירה הציבורית.
כך או כך, ההערכה היא שהממשלה תיבחר במועמדותו של גדעון סער. ואתם יודעים מה? אולי זו ההזדמנות להפריד את תפקיד היועץ. שיהיה יועץ משפטי- אדם אחד, ותובע ראשי- אדם אחר. כנהוג ברוב הדמוקרטיות. יש לאפשרות זו צדדים לכאן ולכאן, אבל אולי הגיע זמן שינוי.
מי חוקר?
משפחתו של אהוביה סנדק ז"ל תעתור לבג"צ נגד החלטת ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי הפורש, שלא להעמיד לדין את השוטרים שהיו ברכב שלכאורה נגח ברכב הצעירים בו מצא אהוביה ז"ל את מותו. בפרקליטות הסבירו את ההחלטה, בין השאר, בכך שלא נמצאו ראיות לאיזה רכב התנגש בשני. כידוע, הוחלט שכן להעמיד חלק מהצעירים ברכב על איזו עבירה של סיכון הנוסעים בכביש. עו"ד מנשה יאדו, המייצג את משפחת סנדק, אמר בגל"צ, כי "גם אם לא היה ניגוח, כמו שהיועמ"ש טוען, החלטת השוטרים לצאת לעקיפה בתנאים מסוכנים – אינה סבירה". כידוע, רבנים וגורמים בימין טענו כי המשטרה טייחה את החקירה מלכתחילה (מה שעל פניו אכן נראה כך). נוכח התנהלות המשטרה והפרקליטות במקרים אחרים, אני מתקשה לסנגר עליהן, בטח כשאין לי כלים לדעת את העובדות, וגם לו היו לי. אין ספק כי מותו של אהוביה ז"ל הוא כואב ולא צריך היה לקרות. השאלה שאני שואל את עצמי היא, גם אם היתה מוקמת ועדת חקירה מקצועית חיצונית למשטרה, שהיתה בודקת את הנושא, ונגיד שהיא היתה מגיעה לאותה מסקנה אליה הגיע מנדלבליט. האם המשפחה, החברים, הרבנים והפוליטיקאים בימין היו מקבלים את זה בהכנעה? אני לא בטוח. ביחס למשפחה, אין לי את הזכות לשפוט/לערער/להרהר. ביחס לאחרים- אני עושה כן.
מיהם 'בעלי העניין'?
בהמשך לקרב-רב סביב סוגיית הדיונים על אפייה חלבית במטבחי צה"ל, התקיים ביום שלישי שעבר מפגש זום שיזם הרב הצבאי הראשי תא"ל הרב אייל קרים עם 15 ראשי ישיבות ההסדר, ישיבות גבוהות וראשי מכינות קדם צבאיות. בעקבות המפגש עדכן הרב קרים במכתב את הרבנים הצבאיים בנעשה. את עיני צד, קודם כל, המשפט הבא: במפגש השתתף גם הרב חיים דרוקמן שליט"א, שסיכם ואמר "בכל ענייני הדת בצה"ל, חובה לשאול את הרבנות הצבאית, ולפני שמפרסמים משהו חייבים לברר את העובדות. רק אחרי ששומעים את העובדות יש מקום להתייחס, אבל לא לפני כן, ובוודאי לא על סמך פרסום תקשורתי כלשהו. הרב בירך את הרבנות הצבאית ביישר כח גדול על כל עשייתה למען חיילי צה"ל, ובפרט בנושא הכשרות", כך הרב דרוקמן עפ"י הרב קרים. פירוש שלנו; הרב דרוקמן מתח בדבריו ביקורת סמויה-גלויה על אותם שתוקפים את הרבנות הצבאית והעומד בראשה מסיבות השמורות עימם. חיזוק ל'פירוש' זה אני מוצא בהמשך מה שכתב הרב קרים לרבנים הצבאיים: "לא ניתן בשום שלב על ידי לאף אחד אישור לבישול חלבי במטבחי צה"ל. כל האמור בנושא הזה בכתבות למיניהן – הוא (כרגיל) הטעייה מכוונת של גורמים בעלי עניין, על בסיס אי-הבנה של הנתונים. מטרתנו אחת: לשמור על הכשרות בצה"ל. זו אחריותנו, זו סמכותנו על פי החוק והפקודות, וכך נעשה". מיהם אותם 'בעלי עניין'? אני משאיר לכם לנחש. טיפ שלי- אל תחפשו אותם במחנה ה'ליברלי' הלכתית-חברתית-השקפתית. וכל עניין האפייה החלבית, אם יבוא, הוא רק תירוץ למהומה.
הכל פוליטי
כפי שכבר הזכרנו, נציגי המפלגות החרדיות בעיריית ירושלים מאיימים לעתור לבג"צ נגד החלטתו של השר מתן כהנא למנות את הרב אלי בן דהן, לשעבר סגן שר הדתות (ואף סגן שר הביטחון), לתפקיד ראש המועצה הדתית ירושלים. גם ראש העיר משה ליאון מאוד לא אוהב את המינוי הזה ובסביבתו הקרובה דוחים את דברי כהנא שהמינוי נעשה על דעת ליאון. שם טוענים כי "השר כהנא התקשר להודיע על כך לרה"ע יום לפני המינוי. ראש העיר התנגד והודיע לשר שהמינוי הוא בניגוד לדעתו והוא מבקש לדחות אותו. השר סירב ואמר שהמינוי חלוט". עוד נמסר מלשכתו של ליאון, כי "לא הייתה שום הבנה כאמור. ראש העיר סבור שמאחר והעירייה משלמת כשישים אחוז מסך תקציב המועצה הדתית, באחריותה למנות איש מקצוע מהשורה הראשונה שיידע להגדיל את הפעילות ואת התקציב״. לטענתם, "רה"ע ביקש מהשר להגיע למועמד מוסכם. השר סירב". אני מוכן להמר על כך שהעמדה שלשכת ליאון מביעה היא הנכונה. גם ייתכן והשר מתן כהנא ממנה לכל מקום שהוא יכול אנשים שהוא סומך עליהם ועל כישוריהם, גם אם זה למגינת ליבם של אחרים, בעיקר כאלה שהיו שייכים לממסד הקודם, החזיקו במשרות כאילו ירשום מאבותיהם ועתה יש להם מה להפסיד מ'מטאטא חדש'. סביר שכהנא רץ מהר, כי הוא יודע שזמן הממשלה הזו (ומכאן גם תפקידו כשר) הוא כנראה קצוב. מאוד. לכן, אכול ושתה כי מחר ניעלם. ויחד עם כל זה. במבט הכי אובייקטיבי שאני יכול להביט על העניין, ועם השגות שיש לי על מינוי זה או אחר של כהנא, על המינוי של הרב אלי בן דהן אני חותם בשתי ידיים. עפ"י הרקורד שלו וגם עפ"י אישיותו, אני באמת מתקשה לראות מישהו המתאים ממנו לתפקיד הזה. לא מתכחש, (גם) במקרה הזה מדובר במפד"לניק במקום ש"סניק. ואין זה המקרה הראשון ומן הסתם גם לא האחרון. סוף כל סוף מישהו למד את השיטה ואינו חושש להשיב באותה מטבע שעשו אז למפ"דלניקים הוותיקים.
מה שכן, המינוי הזה, הוא רק אחד מינויים שמנסה השר כהנא לעשות בעשרות מועצות דתיות. עפ"י שירית אביטן מהעיתון 'גלובס', ייתכן ומדובר פה בשיטה. זה עובד (לכאורה?) ככה. הרכב המועצה הדתית אמור לייצג את הסיעות במועצת העיר. לשר הדתות יש זכות וטו. כאשר השר לא מצליח להעמיד הרכב כרצונו, הוא יכול לעכב את האישור בטענה של פגמים אלה או אחרים, ואזי, משלא הגיעו להסכמה על הרכב, (זה צריך להתקיים עד סוף פברואר), יכול השר למנות 'ממונה' למועצה הדתית. עפ"י 'גלובס', כהנא מעכב בכוונה אישורים להרכבים לפחות בשמונה מועצות דתיות, בכוונת מכוון. יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, ליכודניק בכיר, הבטיח לטפל. וזאת לדעת. מתוך כ-130 מועצות דתיות אושרו עד כה פחות מ-40 הרכבים, מה שאומר, ש-80 ג'ובים של 'ממונה' מועצה דתית, אמורים ליפול כפרי בשל בידיו של מתן כהנא בסוף החודש. נכס אלקטורלי עצום בשביל דמות פוליטית. בנוסף, כך טוענים כלפיי כהנא, כדי לטרפד המשך כהונתם של ממונים קיימים, פרסם המשרד חוזר מנכ"ל חדש הקובע שיש לפעול לשיבוץ נשים בתפקידים אלה. נו, סיבה טובה להדיח גברים (מן הסתם ש"סניקים או חרדים) ולמנות נשים (מן הסתם 'סרוגות', עדיף ליברליות על מנעד הדטומטר) תחתם. יפה? לא. חדש? מגלה את אמריקה? לא ולא. כך נהגו קודמיו במשרד. חוקי? לא יודע, מן הסתם בג"צ יידרש לזה. אגב, מלשכת השר כהנא נמסר ל'גלובס' כי כל הליך מינוי המועצות הדתיות נעשה עפ"י הנהלים.
וקצת יותר לעמוק. לענ"ד, ה'מיזם' הזה של מינויים "משלנו" במועצות הדתיות, הוא לא רק כדי לבסס אחיזה של כהנא בפרט ו'ימינה' בכלל בציבור הדתי. הוא קשור קשר חזק לקראת הבחירות לרבנות הראשית לישראל הצפויות בנובמבר 2023. עפ"י החוק הקיים לבחירת רבנים ראשיים לישראל, עשרות ראשי מועצות דתיות הם חברים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. ההצבעה (נכונה ומוכוונת) שם היא דרך להחזיר טובה למי שסידר לך את הג'וב. ומי שחושב שמתן כהנא ממציא את הקשר בין פוליטיקה לתפקיד בכיר במועצה הדתית, מוזמן לעיין בדוח מבקר המדינה כבר מ-2007 שהצביע על כך שאריאל שרון מינה 52 ממונים ב26 מועצות דתיות וכי 20 מהם היו חברי מפלגת הליכוד. אני מעריך שלו בדקו גם שנים אחרונה, היו מוצאים אותה הזיקה רק למפלגה אחרת ששלטה אז בענייני הדת במדינה, המפד"ל ז"ל.
ואפרופו הבחירות לרבנות הראשית, חה"כ משה קינלי טור פז (יש עתיד), הגיש הצעת-חוק לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, כך שמספר חברי האסיפה ירד מ־150 ל־120 והנציגות לרבנות הראשית תוגבל ל־50 רבנים במקום 80 כיום, מהם עשרה ייבחרו על ידי שר הדתות. בנוסף, בהצעת החוק מוסיף ח"כ טור־פז להצר את צעדי הרבנות הראשית באמצעות הסרת 18 ראשי מועצות דתיות מהגוף הבוחר לכנסת הצעתו נותנת שמונה נציגים (לעומת חמישה בחוק הקיים). בנוסף הוא מציע שבגוף הבוחר יהיו ארבעה שרים – שר הדתות, שר התפוצות, שר העלייה והקליטה ושרה נוספת שתבחר הממשלה, במקום שני שרים כיום. לדבריו, הצעתו תביא לכך ש"בחירת הרבנים הראשיים תשקף את מגוון הדעות והקולות בישראל, ובכך תיתן ביטוי לקולות השונים". איך אומרים החברה'? היית רוצה. הסיכוי שזה יקרה הוא בערך כסיכוי שאזכה בלוטו (ואני לא ממלא).
זכות ההפגנה
לזכותו של המטה המארגן את ההפגנות והמחאות נגד מה שהם רואים כפגיעה במעמדה של הרבנות הראשית לישראל ייאמר שהם יודעים לעבוד. יש להם, ב"ה, כוח ארגון משומן שיודע את העבודה. להפגנה ביום ראשון מול הכנסת הם הביאו כמה מאות (י"א אלפים, לא ספרתי, רק מתרשם מהתמונות ששלחו) בני נוער ותלמידי ישיבות מהמגזר, מן הסתם מהקבוצה המזוהה יותר עם הר המור ושלוחותיו, וכמעט שלא נראו שם מבוגרים. הרב יובל שרלו כתב על כך (בלי להתייחס כמובן להפגנה הספציפית הזו) במאמרו השבת ב'שבתון'. אותו גוף ארגן גם עצרת ענקית בבני האומה בירושלים עם צפי לאלף רבנים בעיקר מהמגזר. גם בסדר גמור. מכבד את חששם. אבל רק שאלה לאותם ראשי ישיבות מהמגזר, ובכלל זה ישיבות הסדר. כיצד זה אתם מכבדים ונותנים באירוע שכזה במה לראשון לציון הרב יצחק יוסף, שלא אחת הוציא לעז על ישיבות ההסדר ובתי המדרש של הציונות הדתית, תוך זלזול בוטה בלימודים שם ובתוצרים שמוציאות הישיבות האלה, קרי- בוגריהן?! להזכיר, רק בשבוע שעבר 'ירד' הרב יוסף על הרב חיים דרוקמן. נכון, אח"כ שלח רב אחר שיתנצל/ יסביר. כבר היינו בסרט הזה. מה, עם כל הכבוד לתורה שיש לרב יצחק יוסף, האם לרבני המגזר שלנו אין טיפת כבוד עצמי כלפיי מי שמזלזל בישיבות שהם עומדים בראשן?
עקרו את הנטוע
לאחר כשבועיים, כל הנטיעות שנטעה קרן קיימת לישראל באזור שבט אלאטרש בנגב- נעקרו והחצופים האלה גם העבירו טרקטורים במקום, שחרשו את האדמה והשביתו כל זכר לנטיעות. כך דיווח אריאל עידן מערוץ 14. בעיניים שלי, אם על זה המדינה תעבור בשקט, "הלך עליה". נדרשת פה תגובה תקיפה. כזו שתבהיר להם שיש מחיר. קודם כל חקירה ואיתור מהירים של אלה שעשו זאת, אח"כ העמדה מהירה שלהם לדין. ואם לא יימצאו העבריינים, להכניס את ראשי השבט הזה לחדר סגור, לתת להם 24 שעות לכל היותר כדי שיסגירו את הפורעים האלה, ולהבהיר להם, כי אחרת- השבט הזה יכול לשכוח מהטבות/הקלות/ מתנות/מענקים, גם אם מנסור עבאס ועמיתו חבר הכנסת הבדואי, יעמדו על הרגליים וינופפו בידיים. יש גבול לכל תעלול.
רשאי להביע דעתו
נציב תלונות הדיינים דחה את התלונה שהגיש שר האוצר אביגדור ליברמן נגד הרב הראשי הרב דוד לאו. ליברמן טען שהודעתו של הרב דוד לאו כי לא יחתום על תעודות גיור, אם יוחלף ראש מערך הגיור, היא "איום מרומז, שלא לומר סחיטה באיומים". לדברי הנציב, שכאמור דחה את התלונה, הרב הראשי מוסמך להביע את דעתו בנושאים הנמצאים תחת אחריותו.
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) הגיב: "כל בר דעת מבין שהרב הראשי יכול וחייב לומר את דעתו ללא מורא וללא משוא פנים בכל עניין הנתון לסמכותו ההלכתית. התלונה החצופה של ליברמן נגד הגר"ד לאו, מעידה על יהירות וגסות רוח, וטוב שנדחתה על הסף".
(תרומה תשפ"ב)
