לצאת לעולמות אחרים

אפילו סופרי המדע הבדיוני לא תמיד מצליחים לחזות את העתיד. במאה הקודמת היו העיניים נשואות אל החלל החיצון; בעקבות הנחיתה הראשונה על הירח, גברו הציפיות שבמהרה יהפכו טיסות לחלל לדבר שבשגרה, והאנושות תתחיל ליישב כוכבי לכת אחרים. אולם, בעוד תחום החלל מדשדש לו באיטיות מרובה, פריצת הדרך האמיתית הופיעה דווקא בתחום המחשוב, ובעקבותיה נפתח עולם חדש עבור המין האנושי – הלוא הוא המרחב הווירטואלי. כבר בשנת 1999 יצאו שלושה סרטים נפרדים המתארים מציאות בה אנשים נכנסים לעולם וירטואלי, שקשה להבדיל בינו לבין המציאות הרגילה, ומאז הופיעו עוד יצירות רבות החוקרות אפשרות זו. הטכנולוגיה היוצרת מציאות וירטואלית כבר קיימת ומשמשת למטרות שונות, ולא מופרך לשער שבשלב מסוים תהפוך מציאות זו לאינטרנט החדש – עולם מוחשי שניתן לא רק לצפות בו על המסך אלא להיכנס אליו עם כל החושים. כיצד תשפיע מציאות זו על האנושות?

למעשה, האדם חי מאז ומעולם לצידם של עולמות חלופיים. אנחנו מבקרים בהם כל לילה בזמן השינה, אבל ישנן דרכים להעמיק בהם ולחוות אותם בצורה מודעת יותר, בין אם באמצעות מדיטציה, חלימה צלולה, שימוש בחומרים כימיים או אמצעים אחרים. הכמיהה לברוח מהמציאות הרגילה מקננת בליבותיהם של אנשים רבים, ומעידה על כך שהעולם הזה, המוגבל, אינו מקומנו הטבעי; שנשמותינו שייכות למרחב אינסופי שיש בו הרבה יותר מחמישה חושים עמומים וממערכת כובלת של חוקי טבע. אנשים משתוקקים למצב שבו לא קיים ניגוד בין עולמם הפנימי לחיצוני, אלא רצונותיהם ושאיפותיהם מעצבים את המציאות ומשנים אותה ללא כל קושי. מבחינה זו, עולם וירטואלי הוא התגשמות חלומות אלה; מהו ביקור במאדים או על הירח, לעומת עולם שניתן לברוא ולשלוט בו כאוות נפשנו? יהיו שיקראו לכך בריחה מהמציאות, אבל אם העולם הזה נחשב למציאות "פריבילגית" רק משום שנולדנו בו, הרי שגם יציאה מהרחם היא בריחה מהמציאות, ולאף אחד זה לא מפריע.

מה שדורשת מאיתנו המציאות הווירטואלית לברר הוא לאו דווקא את ההבדל בינה לבין העולם "האמיתי", אלא את הרצון שלנו; בעולם שניתן לעצב כרצוננו, השאלה המכריעה היא מה אנחנו באמת רוצים. האם המציאות הזו תהפוך להילולה של תאוות חסרות מעצורים, או ל"שער השמים" לקיום נעלה יותר?

(ויצא תשפ"ב)