ארכיון של: כ״ו בכסלו ה׳תשפ״ב (נובמבר 30, 2021)

ראוי שהמשקל היחסי של הדיבור יהיה נמוך וניכר, בהשוואה למשקל המעשה אבות, פרק א משנה ט"ו "שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ

בעבר העברתי הרצאה לקורס בצה"ל, על ההיסטוריה של יהדות אתיופיה. טענתי שיהודי אתיופיה הם צאצאי בני ובנות ישראל עוד מתקופת

חנוכה חבוק וקשור באור – גם כזה שעל פניו לא קשור לאירועי החג. דרשות שונות הקשורות לחנוכה מצביעות על כתמי

אז מה אם הוא שובר לך את החנוכייה, והוא צריך עוד שעות פרטניות ושילוב והדלקה מתקנת? זה האתגר שלך. להדליק

אין אדם אחד בקהל באירוע שישאל את חברו ״מעניין מתי יתחיל כבר דבר התורה״, והקהל לא ייאנח בעצב אם יודיעו

  הרעב מגיע, ויעקב שולח את בניו למצרים. אז מתאר אותם הפסוק: "וירדו אחי יוסף עשרה לשבור בר ממצרים". מיד

  לפעמים, אם אקח נשימה, אני אודה, מול עצמי קודם, שהראש שלי פשוט היה בטרדה כל שהיא וההוא שעצבן אותי-

דווקא אלו שהקטינו את עצמם – הצליחו לחולל מהפכות ולהוביל מהלכים גדולים כמה גבורה ואמונה, עוז וענווה יש במילה אחת

המבחן הגדול של האדם הוא היותו לא רק איש הגות – 'נאה דורש', אלא גם מיישם – 'נאה מקיים' לא

בפרשתנו, מוצאים עצמם האחים במבוכה גדולה מול השליט המתנכר להם וחושד בהם בריגול. הם חוזרים לארץ כנען ללא שמעון הנתון