בחיינו הפרטיים, כמו גם בחיי האנושות כולה, יש נִּסְתָּרֹת וְנִּגְלֹת. בכל אחד מאיתנו יש רבדים נסתרים ועמוקים, שפעמים אף אנחנו לא מודעים להם, וכך גם בכל אחד מבני האדם. רבים וטובים לאורך הדורות ניסו לפענח את סוד הנסתרות ולהבין את נפש האדם. לא רק את זו הגלויה אותה אנו רואים וחושבים שאנחנו קצת מבינים, אלא דווקא את זו הנסתרת מאיתנו.
ראשוני התיאוריה הפסיכואנליטית עסקו רבות בחלקי הנפש. על פי פרויד, מחולקת התודעה לשלושה חלקים: הלא־מודע (תת־מודע), הסמוך למודע והמודע. הפסיכולוג קרל יונג, מתלמידיו של פרויד, הרחיב את המושג של לא־מודע ללא-מודע קולקטיבי, לציון הרובד הלא־מודע, המשותף לכל בני האדם.
ויקטור פראנקל, מייסד שיטת הלוגותרפיה, הרחיב את תחום הלא מודע גם ללא מודע רוחני, שכולל לא רק יצרים ודחפים מודחקים, אלא גם מצפון, חוויות רוחניות ורצון לקשר עם האלוהי. מילטון אריקסון, מהפסיכולוגים האמריקאים הבולטים ביותר, תפס את הלא מודע כמאגר משאבים בלתי נדלה, שאחראי על עיקר הפעילות היומיומית שלנו.
המכנה המשותף לכולם הוא שמה שאנחנו רואים בחיינו וסביבנו זה רק קצה הקרחון, ומתחת לכל קצה קרחון מסתתרים עולמות גדולים, עמוקים ומורכבים, שלמרות רצוננו הטבעי להבינם כראוי, עדיין אין אנו יודעים פשרם.

בנאום הפרידה של משה רבנו מעם ישראל, אומר להם משה את המשפט המכונן הבא, שהוא קריאת כיוון ותובנה לחיים בכלל: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". בשנתיים האחרונות המשפט הזה של משה הפך להיות רלוונטי יותר ויותר. כשאנו מתבוננים במה שקורה בעולם, וכאן אצלנו בישראל, כשאנו מתבוננים בסובבים אותנו, אנחנו מבינים יותר ויותר שהַנִּסְתָּרֹת רבות יותר מהַנִּגְלֹת.
אנחנו עומדים נפעמים אל מול גבורתם ותעצומות נפשם של חיילים ואזרחים, פדויי שבי ומשפחות שכולות, פצועים ומתמודדי נפש, הורים וילדים, נשים לביאות ובנות זוג, ומשתאים נוכח מאגרי הנסתרות שהיו טמונות באנשים, ובעקבות המלחמה הפכו לנִּגְלֹת. להבדיל, אנחנו עומדים נסערים אל מול גלי השנאה והאנטישמיות בעולם, וכיצד שנאות עמוקות שהצליחו כביכול להיות בחלק של הנסתרות, התפרצו לפתע והפכו להיות נגלות. הכל יוצא החוצה.
הימים הנוראים, שבפתחם אנו נמצאים, באים ללמד אותנו בין היתר את מידת הענווה. להבין שיש כל כך הרבה נסתרות בחיינו שאין לנו כלים להבין, וגם הנגלות שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים – הם בסך הכל קצה קרחון. אנו מבינים שהַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱ-לֹהֵינוּ, ועם זאת אין זה פוטר אותנו מללמוד ולנסות להבין ולתקן ולשפר את הַנִּגְלֹת.
ערב הימים הנוראים, אנו מאמינים וחשים את מילותיו של רבי נחמן, מילים שיש בהן כדי לחזק ולהפיח תקווה: "וַאֲפִילוּ בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, בְּוַדַּאי גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ, גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך, אני עומד".
