החלומות של פרעה

התורה מתארת באריכות את שני חלומותיו של פרעה, פעמיים, בשינויים קלים והנה עיקריהם: "והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו" (מא ב). אחריהן עולות שבע פרות שדופות ורעות מראה והן אוכלות את הפרות ה"בריאות", כלומר, השמנות והמפוטמות. בחלום השני רואה פרעה "שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטובות", ואחריהן שבע שבולים רעות וצנומות שבולעות את השיבולים הבריאות והמלאות (מא א-ז, יז-כד). כלומר, בתחילה מופיע חזיון לא מציאותי, של דגן בעל קנה אחד שממנו מתפצלות שבע שבולים עתירות גרעינים, ואחר כך עולים שבעה קנים הנושאים שבולים ללא גרגרים.

דמיון ומציאות משמשים בערבוביה. חלומות אלה לא נותנים לפרעה מנוח והוא מתאמץ למצוא להם פתרון. מדוע חלום זה כה מטריד ומרגש את פרעה? דומה, שהוא חש שאין זה סתם חלום, אלא חלום בלהות, שקשור למציאות הקיום של הממלכה המצרית עליה הוא מופקד. בחלומו הוא רואה שלושה מרכיבים שמסמלים את מחזור החיים והכלכלה: מי היאור, הפרה והדגן (ראו רמב"ן לבראשית מא, ב).

הרקע שבו מתרחש החלום הוא "על היאור", עורק החיים של מצרים, המקום שבו הפרעונים נהגו לבקר בכל יום (שמות ז, טו) ולהכריז על אלוהותם: "אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יחזקאל כט ג). על גדות הנהר רעו, כרגיל, עדרי הפרות ב"אחו", מונח מצרי שמשמעותו כנראה צמחי מים שעלו בקרקעות המוצפות על ידי הנילוס ושימשו למרעה ואפשר שיותר מיוחד, הפך למונח כללי של צמחי מרעה שונים. בשנים ברוכות, עולים אפוא מי הנילוס על גדותיהם ומציפים את השטחים הסמוכים להם; זה מאפשר את השקיית הגידולים החקלאיים ומעניק מספוא לבהמות. בשנים שחונות, שבהן הגאות נמוכה, הדבר עלול לגרום להתייבשות צמחי המים וגידולי השדה, ירידה בתזונת בעלי החיים ובמשקלם ובסופו של דבר לרעב ולתמותה של האדם ובהמתו. תעלות ההשקיה החרבות והחורבן שהדבר יכול היה להביא למצרים תוארו בפרוטרוט על ידי הנביא ישעיהו (יט ה-י).

הפרה השופעת היא דמוי למצרים "עגלה יפה-פיה" (ירמיהו מו, כ), ובהקשר לחלום פרעה היא מסמלת את כוח העבודה העיקרי של עבודת האדמה (בדומה לטרקטור בימינו), בעיקר של עבודת החריש, תחילתו של מחזור החיים החקלאי. לעומת זאת, השיבולים מסמלות את סוף התהליך, דהיינו שלב הקציר ואיסוף היבול. יוסף מזכיר את שתי מלאכות היסוד הללו במפורש: "כי זה שנתיים הרעב בקרב הארץ, ועוד חמש שנים, אשר אין חריש וקציר" (מד, ו). אגב, הכתוב מדבר באופן כללי על ה"שיבולים", שכללו במצרים את החיטה, השעורה והכוסמת (שמות ט, לא-לב).

ייתכן שפרעה מבין באופן חלקי את המשמעות המסומלת במרכיבי החלום. אבל הוא מסופק האם אין מדובר בחלומות שווא ומה הקשר ביניהם. תשובתו של יוסף: "חלום פרעה אחד הוא, את אשר הא-לוהים עושה הגיד פרעה… ועל הישנות החלום אל פרעה פעמים, כי נכון הדבר מעם הא-לוהים וממהר הא-להים לעשותו" (מא, כה-לב). יוסף ידוע כבעל החלומות, כמי שניחן במתת א-לוהים לתרגם חלומות גדולים לחזון עם ראיה ארוכת טווח ולהגשימם למציאות ממשית. פרעה היטיב לזהות זאת: "ויאמר פרעה אל עבדיו: הנמצא כזה איש, אשר רוח א-להים בו?!" (מא, לח).

(מקץ תשפ"ב)