אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])
מילת הקוד של השליחות היא נאמנות. על השליח להיות נאמן למשלח ששלח אותו, או לרעיון שבשליחותו הוא פועל
בתיאור אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בקורות ימי ישראל- סיפור יוסף ואחיו על כל העליות והמורדות, הדרמות ורגעי המתח שבו – מופיעה בתורה, בהטיות שונות, שוב ושוב מילת מפתח, שיש בה כדי לפתוח צוהר לא רק להבנת הסיפור, אלא להבנת נפש האדם, ותפיסתו את תפקידו וייעודו בעולמו – 'וַיִּשְׁלָחֵנִי'.
שלוש פעמים יחזור יוסף על המילה הזאת ברגע המסעיר בו הוא מתגלה לאחיו לאחר נתק של 22 שנה, וכך הוא יאמר להם: "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק.. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי.. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם. וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקים לִפְנֵיכֶם.. וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹוקים לִפְנֵיכֶם… וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹוקים".
זאת ועוד. 22 שנים לפני, כאשר כל הפרשה הזו של יוסף ואחיו מתחילה, יוסף בן ה-17 שומע בדיוק את המילה הזו פעמיים מאביו, שכך אומר לו: "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי… וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה".
יוסף חי בתודעה עמוקה של שליחות וייעוד. במשך כל השנים הקשות של הניכור, המכירה, בית הסוהר ושאר התקופות הקשות- יוסף שורד, פועל ומונע מתוך תודעה ברורה שהוא נמצא בשליחות גדולה, שהיא הנותנת לו עוז ותעצומות לשרוד, לפעול, ולבסוף להגיע לארמון המלך ולהציל את מצרים ואת משפחתו מרעב. היא זו הנותנת לו את המשמעות לעשייתו למען השבת האחווה בינו לבין אחיו.
תודעת ותחושת השליחות היא הנותנת לכל אדם את הכוח לקום בבוקר, לעשות ולפעול, ולצעוד את מצעד חייו. המילה הזו- שליחות, עונה על שתי השאלות הקיומיות ששואל כל אדם את עצמו- 'מי אני?' ו-'למה?'.
כאשר התשובות שהאדם נותן לשאלות הללו הן- אני שליח של חזון ורעיון, ואני עושה זאת כדי להיטיב את העולם ואת המציאות, ולתת לחיי משמעות וייעוד- התשובות הללו הן הנותנות את הכוח לקום מידי בוקר, כל אחד למלאכתו ובמקומו, לפי אופיו וכישוריו, תחומי עיסוקו והתעניינותו- ולפעול כשליח.
כאשר אדם פועל כשליח לרעיון גדול, ומודע לתודעת השליחות שמפעמת בו ומדייקת את מסלול חייו- הוא יודע מנין הוא בא, לאן הוא הולך, ומהי משימת השליחות שאותה נטל על עצמו כדי להפוך את החיים ואת המציאות שמסביב לטובה, איכותית וערכית יותר.
יוסף יוצק ל- D.N.A של העם היהודי את ערך ותודעת השליחות. מילת הקוד של השליחות היא נאמנות. על השליח להיות נאמן למשלח ששלח אותו, או לרעיון שבשליחותו הוא פועל.
כמו במירוץ שליחים- השליח קיבל את המקל/השליחות מהשליח/הרץ הקודם, עליו יהיה לרוץ את הקטע שלו הכי טוב שאפשר ולהיזהר לא להפיל את המקל, וכך בתום הקטע שלו ידאג להעביר את מקל השליחות לרץ אחריו.
כך מנצחים במירוץ שליחים. כך פעלה, שרדה וניצחה ההיסטוריה היהודית לדורותיה. כך נותן האדם משמעות וייעוד לחייו.
(ויגש תשפ"ב)
