המדריך למנהיג גרוע

מבט-על על סוגי מנהיגות בהיסטוריה האנושית המוכרת לנו, יגלה שבמשך אלפי השנים האחרונות העולם היה מלא במנהיגים שהמיטו אסון על עמם. די לנו להתבונן עשרות שנים לאחור ולראות אילו אסונות קולוסאליים המיטו מנהיגים על עמם במלחמות העולם הראשונה והשנייה, ומאז ועד היום לאורכו ולרוחבו של הגלובוס.

לכאורה, המנהיגים הם אלו שבראש ובראשונה צריכה לעמוד לנגד עיניהם טובת עמם, הרי לשם כך הם נבחרו או נשלחו להיות שליחי ציבור. אז איך זה קורה שלאורך כל ההיסטוריה מנהיגים מובילים את עמם לאסונות טראגיים כל כך? האם זה רק עניין של שילוב בין אטימות, שחצנות, יהירות ומגלומניה אישית הגורמת לסנוור ולהתעלמות מכל הנתונים ומכל שיקול דעת והיגיון? האם אלו טעויות מנהיגותיות שנבעו מניתוק מהשטח ומחוסר קריאת המפה והבנת המציאות? האם זה בגלל יועצים למיניהם שהלעיטו את המנהיגים בכזב וגרמו להם לטעות? האם זו עקשנות של מנהיג שמוכן להוביל את כל עמו לאבדון, העיקר לא להודות בטעות? או שאולי כל התשובות נכונות?

פרשת 'וארא' מפגישה אותנו עם פרעה מלך מצרים, המנהיג הראשון בעולם, שכל מה שתיארנו התקיים בו. מנהיג של אימפריה שהוביל את עמו לאבדון. פעם אחר פעם, מכה אחרי מכה, והוא בשלו.

איך קורה שלאורך כל ההיסטוריה מנהיגים מובילים את עמם לאסונות טראגיים כל כך?

כך לשון הפסוקים בפרשה:

אחרי האות של המטה והנחש: "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם". אחרי מכת דם: "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם". אחרי מכת צפרדעים: "וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם". אחרי מכת כינים: "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם". אחרי מכת ערוב: "וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת". אחרי מכת דבר: "וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם". אחרי מכת ברד: "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

לא בכדי, וכדי לתת לאנושות כולה לדורות עולם שיעור במנהיגות שיסודותיה אמת, אל מול דגם המנהיגות המלא בשחצנות, אטימות ועיוורון וממיט אסון על עמה, מציבה התורה, להבדיל, את דגם המנהיגות מהצד השני של הסקאלה – את משה רבנו. מנהיג שכולו ענווה. מנהיג שכולו תודעת שליחות. מנהיג שמוכן לשלם מחיר יקר על אמונתו וערכיו. מנהיג שרק טובת עמו ניצבת לנגד עיניו ולא שום אינטרס אישי.

ומאז ועד עתה, יראה העולם וישפוט. יתבוננו כולם באפיוני המנהיגים בעולם ויראו כיצד כל אלו שהשתייכו לאופיו, לדרכו ולאישיותו המגלומנית של פרעה סיימו את דרכם וצללו יחד עם עמם וארצם כעופרת במים אדירים אל תהום הנשייה ההיסטורית; ולעומתם כיצד כל אלו שהמשיכו את מורשתו של משה, הובילו את עמם לחירות ולנצחיות מוסרית.