ד"ר תמר מאיר (ראש ביהמ"ד 'כולנה', ראש החוג לספרות בגבעת וושינגטון)
בני שבט נפתלי הקימו בית ועד לתורה, ושיפרו את דברי התורה שניתנו בסיני
ברכות יעקב לשבטים, המלאות בסמלים ודימויים, נדרשות על-ידי חז"ל כרומזות לעניינים שונים.
ניתן לזהות ארבעה אופנים מרכזיים של דרשה:
- אירועים הנוגעים לבן יעקב המתברך – כמו פירוש הברכה ליוסף על מה שאירע לו בבית פוטיפר.
- פירוש הדברים כמרמזים לתכונות ומעשים של השבט – למשל לימוד התורה המיוחס לבני יששכר.
- מאורעות הקשורים בצאצא מפורסם של השבט – כמו שמשון מבני דן.
- פירוש הדברים כמתייחסים לנחלה שקיבל השבט בארץ ישראל.
נעיין בברכת יעקב לנפתלי: "נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר", על פי ב"ר צט (מהדורת ת"א). "'נפתלי אילה שלוחה' מדבר בארצו שכולה בית השלחין, הה"ד מכנרת ועד ים הערבה (דברים ג), 'מכנרת' ר' אלעזר אמר גניסר […]אמר רבי ברכיה כל חוף ים של טבריה נקרא כנרת, ולמה הוא קורא אותה גנוסר, רבנן אמרי 'גני שרים', אמר רבי יהודה בר סימון על שם 'ומנפתלי שרים אלף'" (דה"א יב).
המונח 'בית השלחין' מתייחס להשקיית השדות באמצעות מקורות מים שאינם גשם: נחלתו של נפתלי היא נחלה המרובה באפשרות לחקלאות שלחין, כיון שזהו אזור הכנרת, טבריה וצפונה, המשופע במים.
גינוסר היא 'גני שרים'. מי הם השרים? אלו בני נפתלי, על פי האמור בדברי הימים: "ומנפתלי שרים אלף". מכאן מתחברים הדברים אל הפירוש הבא, העוסק בצאצאים מיוחדים מנפתלי: "מדבר בשופטתו. הה"ד ותשלח ותקרא לברק וגומ' ומשכתי אליך אל נחל קישון (שופטים ד), הנותן אמרי שפר, זו שירה שאמרה ותשר דבורה (שופטים ה)".
דברי הימים עוסק בכלי המלחמה של אותם שרים מנפתלי, והמדרש עובר לגיבורי מלחמה אחרים משבט נפתלי: דבורה המבקשת מברק בן אבינעם מקדש-נפתלי, לגייס את בני נפתלי ובני זבולון למלחמה. לאור זה תתפרש גם המשך הברכה לנפתלי: "…הנתן אמרי שפר": אמרי שפר זו שירה, שירת דבורה, שנאמרה על בני נפתלי שנשלחו למלחמה.
דעה נוספת מתייחסת לתכונות ומעשים של בני השבט כקבוצה: "מדבר בבית וועדו […] הנותן אמרי שפר: אמרי שופר, שהן משפרין אמרין שנתנו בשופר ובתרועה".
בני שבט נפתלי הקימו בית ועד לתורה, ושיפרו את דברי התורה שניתנו בסיני. הדברים מתייחסים כנראה ללימוד התורה בישיבות בטבריה ובסביבותיה בתקופת חז"ל.
ולבסוף התייחסות לנפתלי בן יעקב: "את מוצא בשעה שעלו לקבור את אבינו יעקב, באו בני חת להתעורר עמהן על הקבורה, ורץ נפתלי כאילה והביא את הספר ממצרים ושיפר על ידן". נפתלי מביא את שטרי ההוכחה לבעלות על מערת המכפלה, כנגד טענות בני חת.
(ויחי תשפ"ב)
