עם בריא ונצחי הוא עם שמסוגל להושיב ליד השולחן את הנערים והזקנים ביחד
יש מילים שלכאורה הן פשוטות, אולם הקשבה נכונה להן מגלה כי בעומקן יש קוד נצחי ההופך אותן להיות מורות דרך לדורות עולם.
לאחר מכת הברד במצרים שגרמה לנזקים אדירים, מגיעים שוב משה ואהרון, ניצבים לפני פרעה ומזהירים אותו מפני המכה הבאה- מכת הארבה, שתהיה מכה קשה מאד: "כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ. וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה".
הם חוזרים על בקשתם פעם נוספת- 'שַׁלַּח אֶת עַמִּי'.
הפעם נראה שפרעה, לאחר שבע מכות קשות שחטף, מוכן להיכנס למשא ומתן, והוא פונה למשה ואהרון בשאלה: "מִי וָמִי הַהֹלְכִים?". תשובתם של משה ואהרון היא לכאורה פשוטה, אולם מאחוריה מסתתרת האמת היהודית החינוכית והערכית הגדולה ביותר. הם אומרים לו: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ". פרעה מנסה להתווכח איתם ומציע הצעת פשרה: "לֹא כֵן לְכוּ נָא [רק] הַגְּבָרִים..", ומשה ואהרון ממשיכים בקו הבלתי מתפשר של המשא ומתן: " בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ..".
הוויכוח אינו טכני או מספרי, כמה אנשים ייצאו. הוויכוח כאן הוא על השאלה הכי עקרונית ומהותית שיש- ממה מורכב עם, ומה יבטיח את הישרדותו ואת נצחיותו של עם?
אחד האתגרים הגדולים ביותר של העולם בכלל והחברה המערבית בפרט הוא הפער הבין דורי, הנתק בין הורים וילדים, וכל ההשלכות המשפחתיות, החברתיות והערכיות הנובעות מכך.
סוד קיומם של חברה ועם הוא ביכולתם לשמור על רצף, המשכיות, והעברת המורשת, המסורת והסיפור מדור לדור. בלי רצף בין דורי אין זכות קיום והישרדות לאף חברה ועם.
את זה פרעה הבין היטב כשהציע לנתק את הרצף באומרו: "לְכוּ נָא [רק] הַגְּבָרִים", ועל זה בדיוק נלחמו משה ואהרון בהתעקשותם: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ".
עם בריא ונצחי הוא עם שמסוגל להושיב ליד השולחן את הנערים והזקנים ביחד, וכמו במירוץ שליחים לחבר בין הדורות, ולהמשיך בכך את המורשת והזהות. עמים שלא השכילו ולא הצליחו ליצור המשכיות ומציאות חיים משפחתית וחברתית של 'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ', לא שרדו ונעלמו אל תהום נשיית ההיסטוריה.
הוויכוח בין משה ואהרון לפרעה לא היה משהו טכני או עסקי שאפשר לפתור בפשרה כזו או אחרת. הוויכוח הדרמטי וההיסטורי הזה היה על השאלה הכי מהותית וקיומית שיש בעולם- איך מחברים בין דורות ואיך עם ממשיך להתקיים?
התשובה היהודית מאז ולתמיד מתמצית בשתי מילים- 'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ'.
(בא תשפ"ב)