מסלולי גיור אחרים: אתגר הגיור חלק ה'

יש מגמה של הפרטה של שירותי הדת בישראל על ידי גורמים אורתודוקסים ציונים דתיים שבאה לידי ביטוי גם בכשרות של רבני צוהר

בצד מסלולי הגיור הממלכתיים הוקמו גם מסלולי גיור פרטיים. הם קמו במידה רבה כתגובת נגד להצלחה החלקית בלבד של מסלולי הגיור המיוחדים ולגישה המחמירה של הרבנות הראשית. חשוב לציין שגם בעבר היו מסלולי גיור פרטיים, בעיקר חרדיים. אולם בקיץ 2015 הוקמה מערכת גיור אורתודוקסית מודרנית בשם "גיור כהלכה". מי שהקים אותה היה הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל (2020-1928), שהיה ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, רבן של קהילות שונות בחו"ל ומחבר הפירוש הידוע: "יד פשוטה" על משנה תורה לרמב"ם ומחשובי הרבנים והפוסקים הציונים דתיים. רבים מתלמידיו הפכו לרבנים מוכרים, שהידוע מכולם היה הרב לורד יונתן זקס זצ"ל, לשעבר רבה הראשי של בריטניה. בין דייני המכון מצויים רבנים ציונים דתיים מוכרים כגון הרב שלמה ריסקין, הרב רא"ם הכהן, הרב יעקב מדן, הרב דוד סתיו, הרב חיים אמסלם ורבים אחרים.

המכון מציג את עצמו כך: "גיור כהלכה היא רשת של בתי דין עצמאיים אורתודוכסיים לגיור, הפועלת מתוך נאמנות מלאה להלכה. בתי הדין שלנו מאופיינים ברגישות למציאות הישראלית ודוגלים בגישה קשובה, אישית ומכבדת".

על פי אתר המכון, המכון פועל בשני מסלולים: גיור ילדים עד גיל מצוות וגיור מבוגרים, וזאת מתוך הכרה בכך שהמתגיירים, שהם "זרע ישראל", כלומר באים מתוך קשר משפחתי ליהדות, גם אם אין להם אימהות יהודיות ולכן אין הם נחשבים יהודים לפי ההלכה, רואים את עצמם חלק מהעם היהודי ומאמצים לאורך התהליך מחויבות עמוקה למסורת היהודית. המכון מצהיר כי: "מסלול הגיור שלנו מותאם לכל מתגייר באופן אישי, בהתאם לאורח חייו, ידיעותיו, ומצבו המשפחתי והחברתי. בזכות הגישה הכנה והמציאותית שלנו – המתגיירים שלנו מאמצים בצורה אמיתית את המסורת היהודית אל חייהם, והגיור מהווה גורם מעצים לזהותם היהודית…" (מתוך אתר "גיור כהלכה).

גם התנועה הרפורמית מציעה מסלול גיור מיוחד למתגיירים מ"זרע ישראל". הליך ההכנה במסלול זה קצר ומתומצת, ונפרש על פני שבועות מספר עד שלושה חודשים. במסגרת הליך ההכנה מושם דגש על ההיבט הרגשי, הרעיוני והרוחני של הגיור, מתוך הנחה שרמת הידע של המתגייר דומה לממוצע שקיים בציבור היהודי בישראל. ההכנה לקראת הגיור מתבצעת במסגרת קבוצתית או בפגישות אישיות עם הרב/ה המלווים. לא אחת מתקיימות פגישות אלו במסגרת תהליך ההכנה לקראת נישואין של בני זוג שאחד מהם הוא מ"זרע ישראל" (סקירת סוגית הגיור, מכון על משמר הכנסת, באתר המכון, השייך לתנועה הקונסרבטיבית).

חשוב לציין שאף שמאות התגיירו במסגרת המכון "גיור כהלכה", המדינה לא מעניקה לו מעמד רשמי. עם זאת, יש כאן מגמה של הפרטה של שירותי הדת בישראל על ידי גורמים אורתודוקסים ציונים דתיים שבאה לידי ביטוי גם בכשרות של רבני צוהר. בפסק דין של בג”ץ בשנת 2016 נקבע, שיש תוקף לגיורים חרדיים פרטיים, כשם שיש תוקף לגיורים בחו"ל (בג"ץ 7625/06 רגצ'ובה נגד משרד הפנים). חשוב לציין שהשופט ניל הנדל אמר בפסק דינו באותו מקרה, שאם מדובר בגיור אורתודוקסי שנעשה "בבתי דין שהדיינים המכהנים בו הם בעלי מעמד" אין סיבה לא לקבל גיורים בבתי דין פרטיים.

באשר לגיורים שאינם אורתודוקסים, זו סוגיה שעמדה לפני בית המשפט העליון מספר פעמים. בבג"ץ 2597/99 רודריגז-טושביים נ' שר הפנים, קבע בית המשפט כי לצורך חוק השבות כל גיור שנעשה על ידי "קהילה יהודית מוכרת" בחו"ל, כולל לא אורתודוקסית, יוכר. ההכרה היא גם ב"גיורי קפיצה", כלומר מי שלא היה חבר בקהילה, אך הגיע אליה כדי שיוכר בעתיד כמתגייר במסגרתה. באוקטובר 2014 גיבשה רשות ההגירה הגדרה למונח "קהילה יהודית מוכרת", שהיא קהילה המבוססת לאורך זמן, ויש לה מסגרות של ניהול קהילתי והמשתייכת לאחד הזרמים המוכרים ביהדות העולמית.

ביום 1.3.21 הכריע בג"ץ ברוב חברים בפסיקה על מספר עתירות לאורך שנים, כי גיורים של בתי הדין הרפורמיים והקונסרבטיביים בישראל יוכרו לצורך חוק השבות. הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק יוסף הגיב על ההחלטה באמרו: "החלטת בית המשפט העליון מצערת מאוד ופוגעת באופן חמור בשלמות עם ישראל… מה שהרפורמים והקונסרבטיבים מכנים 'גיור' אינו אלא זיוף של היהדות שמשמעותו היא הכנסת אלפי גויים לעם ישראל" (חן מענית, "בג"ץ קבע: על המדינה להכיר בגיור רפורמי לקבלת אזרחות", גלובס, 1.3.2021).

בטורים הבאים נעסוק במקורות היהודיים לגווניהם ולדורותיהם בסוגיית תהליך הגיור.

(בשלח תשפ"ב)