תחיה בן צור, בת 54. אם לילד. מומחית לקריירה נשית, ומייסדת-שותפה של קהילת הפייסבוק "פורום נשים בתעשייה-קהילת המנהלות"
קבוצת פייסבוק עם 88 אלף נשים
"פורום נשים בתעשייה – קהילת המנהלות", היא קבוצת פייסבוק שכיום מונה מעל ל-88 אלף נשים, והוקמה לפני כ- 7 שנים ע"י יפעת צ'רפק, ואני הצטרפתי בשלב התחלתי. החזון היה קידום נשים בשוק התעסוקה לתפקידים בכירים. הקמנו זירה של נטוורקינג לנשים לשיח ועזרה הדדית, בה אנחנו מקפידות על שיח נעים ולא שיפוטי.
הנושאים העיקריים שנשים מתלבטות לגביהם בפורום
הסבת קריירה, התקדמות בקריירה וחסמים, איזון בית – עבודה, דילמות ניהוליות, ציפיות שכר, חיפוש משרה חדשה, ועוד. בנוסף, יש לנו הכשרות לנשים כמו קורס דירקטוריות, אנגלית עסקית, קורס מנהלות חדשנות ואסטרטגיה ועוד, אותן אנחנו בונות עבור נשים בלבד.
האתגרים העיקריים של אישה במקום העבודה
אנחנו לא מספיק אסרטיביות ולא תמיד דוחפות את עצמנו קדימה. לא תמיד נדע כמה אנחנו שוות ומה השכר שאנחנו יכולות לבקש וראויות לקבל, ובנוסף, כולנו מתמודדות עם האתגר – כיצד לבקש משרה גמישה בשעות כך שנוכל גם לצאת מוקדם מידי פעם לאסוף את הילדים מהמסגרות. ולבסוף, נשים לא תמיד יודעות היכן למצוא משרות בכירות.
היסודות לשוויון
ראשית כל, חינוך ילדות ונערות צעירות שהכל פתוח בפניהן ושהן יכולות לנסות הכל.
נשים צריכות לבדוק היטב כמה מגיע להן. יש היום שפע של מחשבוני שכר ופורומים, בהם ניתן לברר את השכר שניתן לקבל או טווח כלשהו. בעיניי, אם נתוני השכר יהיו חשופים מלכתחילה, זה יפתור את הבעיה הזאת.
על המעסיקים לכתוב קורות חיים המותאמים לנשים. דעו; אם אתם לא מצליחים לגייס נשים, הבעיה כנראה אצלכם ולא אצל הנשים.
בנוסף, איזון בית – עבודה צריך להיות בכל מקום עבודה, לגברים וגם לנשים. העובדה שתמיד אישה תצא לאסוף ילד חולה והגבר לא, בעייתית מאוד וגורמת לחוסר שוויון. גם המושג "משרת אם" מנציח את הפער. חשוב לקדם את האפשרות לקבל חופשת לידה גם לאבות בלי בירוקרטיה, מה שיעודד גברים לצאת לחופשת לידה גם כן, ואם אפשר לתת חופשה כזאת על חשבון המעסיק – זה דבר נהדר, כך שני ההורים יכולים להיות ביחד ולטפל בתינוק.
פערים
ערכתי ניסוי באתר שבו יש מחשבון שכר, שם כל אחת ואחד ממלאים את הנתונים שלהם, וגם את המגדר. כשמילאתי את הנתונים שלי עבור תפקיד מסוים כגבר – ראיתי נתונים גבוהים הרבה יותר; השכר הממוצע לגבר בתפקיד של ראש צוות בארגון מסוים עמד על כ-21.5 אלף ₪, ועל אותה משרה בדיוק עם אותם הנתונים אבל כאישה, היה פער של 5,000 ₪ כלפי מטה בשכר הממוצע שהוצע לאישה בתפקיד זה. אני דווקא חושבת שזה מצויין, כך נשים יכולות להבין מה הן יכולות לבקש וכנראה שהן גם יקבלו.
נשים מהמגזר הדתי
יש נטיה לחשוב שכאשר יש משפחה גדולה זה לפעמים קשה יותר, אבל אני רואה מסביבי המון נשים שעובדות קשה כדי להגיע רחוק. למשל, אחותי שגידלה 4 ילדים ותמיד הצטיינה והצליחה להגיע להישגים והיא כבר שנים בתפקידים בכירים וממשיכה להתפתח. נשים רוצות לצאת, להגשים את עצמן ולהתפתח מקצועית, אני רואה את השינוי והוא מבורך.
רוחות של תקווה
יש שינוי, הוא איטי אבל קיים. אני רואה נשים צעירות שמראש שמות להן מטרות ולא מוכנות לוותר. היום בעידן המחשבים והסמארטפונים, אנחנו מחוברות מכל מקום, יכולות לעבוד גם מהבית ולתת מענה, לא "נעלמות" לעבודות הבית לטיפול בילדים. הכל קרוב וזמין, אנחנו מנצלות את זה היטב להיות נוכחות בכל זמן וראויות להתקדם כמו כל עובד שנמצא פיזית בארגון.
(צו תשפ"ב)