באמצע המאה ה-18, הרבה לפני הטלפונים החכמים, הוואטסאפים, האינסטגרם, הרשתות החברתיות והשיימינג הנלווה אליהם, ארגוני זכויות האדם,ME TOO ודומיהם, בגליציה שבפולין, בעיירה הקטנה ליז'נסק [הקרובה היום מאד לגבול האוקראיני ולעיר לבוב-לביב שבכותרות], חי ופעל אחד מגדולי המנהיגים הרוחניים היהודיים באותה התקופה- רבי אלימלך וייסבלום, שהשבוע בדיוק, בכ"א באדר, ימלאו 235 לפטירתו.
רבי אלימלך, שהיה מורם ורבם של מנהיגים רוחניים, אדמו"רים, רבנים, ופשוטי עם, ושהשפעתו מורגשת עד היום, הניח יסודות פסיכולוגיים, ערכיים וחברתיים הרלוונטיים אולי בדורנו יותר מאי פעם, לכל אחד מאיתנו כפרטים, ולכולנו ביחד כחברה חפצת חיים.
וכך כתב בפנותו אל נפש האדם החי בחברת אנשים אחרים, בחברה תחרותית ולוחצת, שיש בה אנשים עם דעות, מחלוקות ומידות שונות, כשהוא מנהל איתם ועם העולם דינמיקה ודיאלוג חברתי של אדם מול סובביו:
'אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם'.
במשפט המכונן הזה, שהוא הנחיה והוראה לכל אדם בכל דור ומקום, בעצם אומר רבי אלימלך, במילים שלנו, כך- אני יודע ומכיר את נפש האדם, שבכדי לשרוד, להתקדם, ולזכות בכבוד – הוא בוחר בדרך של לדרוך על אחרים, ושל חיפוש החיסרון אצל האחרים.
חיי החברה והתרבות, עולם התקשורת והרשתות החברתיות חיים ומתפרנסים מאלו שמקצועם הוא חיפוש החסרונות והפגמים אצל האחרים. על כך תפארתם. יש כאלו שתסכולם וקינאתם אומנותם, וכל מה שנותר להם לעשות במקום לרומם את עצמם ואת רוחם, הוא לחפש חסרונות ופגמים אצל האחרים. כך לא נכון, לא חברתי ולא מוסרי לחיות.
רבי אלימלך בגדלותו כמנהיג, ובהיכרותו העמוקה את מנגנוני ומרחבי הנפש של האדם, מבקש מכל אדם להפנות את האנרגיות שלו ואת כוחותיו אל עצמו ואל תוככי אישיותו- להשתנות, להשתפר, לחזק ולרומם את עצמו מוסרית, ערכית וחברתית, ובכך להשפיע ולרומם את כל סביבתו, ולא לבחור בדרך הקלה של חיפוש פגמים וחסרונות אצל אחרים, דרך שגם איננה יעילה, וגם לא מובילה לשום שינוי משמעותי ואמיתי.
כל שינוי וכל מהפכה- בין אם זה במרחב האישי והמשפחתי, ובין אם זה במרחב הקהילתי והלאומי, מתחיל באדם עצמו, ובהבנתו כי הדרך לרומם את המציאות ואת עצמך היא לא בכך שתחפור בור לאחר, ובכך תפיל אותו ותנמיך את קומתו, וכביכול תחוש שאתה גבוה ממנו. הדרך לתיקון האדם והעולם היא בדיוק הפוכה- אדרבה, תציב רף אישי ערכי גבוה, שיהיה מקור להשראה ולרוממות הנפש.
שבע מילים פשוטות, שהם אוצר, דרך חיים, ומתכון פסיכולוגי, נפשי, חברתי וערכי לשינוי אמיתי בחיי כל אחד ואחד. נוסחת חיים שאם קמים איתה כל בוקר וחיים לאורה כל היום – כל החיים ואיכותם נראים אחרת- 'שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם'.
(שמיני תשפ"ב)