ד"ר תמר מאיר (ראש ביהמ"ד 'כולנה', ראש החוג לספרות בגבעת וושינגטון)
השבוע הלך לעולמו הרב חיים קניבסקי זצ"ל, שלימד אותנו משהו על יחס הכבוד לזקנה ולזקנים. הפרשה שלנו פותחת בזה בדיוק:
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵֽל".
דרשה בויק"ר יא, מוכיחה שמדובר גם בכבוד לזקנה שבגיל, ולא רק במובן של חכמה.
"[ח] ולזקני ישראל (ויקרא ט, א). אמ' ר' עקיבה: נמשלו ישראל בעוף, מה העוף הזה אינו יכול לפרח בלא כנפים, כך ישראל אינן יכולין לעשות דבר חוץ מזקניהם".
הזקנים, אומר לנו ר' עקיבא, הם הכנפיים שלנו. אולי נדמה לנו שאנחנו הגוף הצעיר והחסון, אולי כנפיה של ציפור נראות קמוטות כשהן לצד גופה, איך בלעדיהן – אין מעוף.
"אמ' ר' יוסי בר' חלפותא: גדולה זקנה. אם זקנים הם חביבין הן ואם נערים הם, נטפלה להן ילדות". בגיל הצעיר, ניכרות עדיין שאריות של ילדות וחוסר בשלות. הזקנה, עדיפה עליה.
"דתני ר' שמעון בן יוחי: לא במקום אחד ולא בשני מקומות מצינו שהמקום חלק כבוד לזקנים. בהסנה כת' לך ואספת את זקני ישראל (שמות ג, טז). במצרים ובאת אתה וזקני ישראל (שם יח). בסיני עלה אל ה' וג' ושבעים מזקני ישראל (שם כד, א). במדבר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל (במדבר יא, טז). באהל מועד ולזקני ישראל".
לא רק בפרשה שלנו הזקנים הם גורם חשוב. לצד משה ואהרן – תמיד ניצבים הזקנים.
ולבסוף: "אף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא חולק כבוד לזקנים, ונגד זקניו כבוד" (ישעיה כד, כג).
ר' ביבי ור' ראובן בש' ר' חנינה: עתיד הקדוש ברוך הוא למנות לו ישיבה שלזקנים משלו, הה"ד כי מלך י"י צבאות בהר ציון, ונגד זקנים כבוד אין כת' כאן, אלא ונגד זקניו כבוד (שם)". אלו לא סתם זקנים, אלא זקניו – ישיבת הזקנים המיוחדת שכינס לו הקב"ה.
לעתיד לבוא יהיו הצדיקים יושבים כמו הסנהדרין בחצי גורן לפני הקב"ה:
"ר' אבין בש' ר' שמעון בר יהושע: עתיד הקדוש ברוך הוא לישב כבגורן וצדיקים יושבין לפניו. כי ההוא דאחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגורן (מ"א כב, י). וכי בגורן היו יושבין? אלא כיהא דתנינן: סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה".
דברי שלמה המלך במזמור אשת חיל מקבלים כאן משמעות מופלאה: "בעלה" הוא הקב"ה, והוא מצמצם עצמו ויושב כביכול עם הזקנים:
אמ' שלמה אנא חמיתה מצומצם ביניהם, הה"ד: נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ (משלי לא, כג).
אשרי מי שזוכה להכיר במעלת זקני ארץ.
(שמיני תשפ"ב)
