מערכת שבתוןהרב אפרים זלמנוביץ
רבה הראשי של מזכרת בתיה
מדינת ישראל, כמדינה יהודית דמוקרטית, אמורה לדון עם הרבנים הראשיים לישראל ועם גדולי ישראל למציאת פתרון מוסכם לבעיית גיוס האברכים. אני הצעתי שהרבנות הראשית לישראל תקים מאה כוללים ויותר, שיתפרסו לאורך גבולות ישראל וישמשו כיתות כוננות בכל אתר. יש להבין: כפייה לא תביא מתגייסים!
ברקע הקריאות שלא להתגייס, ההתעלמות מצווים שצה"ל שלח וההפגנות נגד גיוס לצה"ל, יש לדעת כי ההלכה מלמדת שסרבן גיוס, בדומה למתחמק מתשלום מיסים, עובר על דינא דמלכותא דינא. הן ברור שאי אפשר לקיים את מדינת ישראל ללא צבא או ללא תקציב התומך בעולם התורה. לכן, המסרב להגן על המדינה, בדומה למסרב לשלם מיסים, קיים חשש סביר שחל עליו דין מורד במלכות. לממשלת ישראל דין מלך. כלומר יש תוקף הלכתי לחוקים שחקקה הכנסת, אם אינם סותרים את האמור בתורת משה. המרדכי כתב (ב"ק הגוזל): "כללו של דבר: כל דין שחקק המלך לכל אדם אינו גזל. אם לקח מזה ולא מזה שלא כדת הידוע לכל, הרי זה גזל גמור". רבינו אליעזר ממינץ כתב (פ"ד דנדרים): "'ולא אמרינן דינא דמלכותא דינא' אלא כשהמלך משווה מידותיו בכל דיני מלכותו".
סרבן גיוס אינו רק מורד בממשלה, אלא גם מורד במלכות שמיים. יש לו חסר באמונה. המצהיר "נמות ולא נתגייס" מבטל מצווה ממצוות התורה כאמור "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (במדבר ל"ג, נ"ג). סרבן גיוס אינו מוכן ומזומן לחרף נפשו להגנת העם והארץ.
הרמב"ן כולל את כיבוש הארץ בתרי"ג המצוות. חובה לבל נניח את הארץ ביד המתנגדים לשיבת ציון, ולא ביד זולתם מן האומות. נצטווינו לרשת את הארץ ולשבת בה. גם הרמב"ם מחייב את יישוב הארץ כשיד ישראל תקיפה.
תוקפו ועוצמתו של צה"ל מוכיח שזה הזמן לכבוש את הארץ ברישיון האומות. אמת, באין תורה בישראל, אין זכות קיום למדינת ישראל. תורה מגנא ומצלא. ב"ה, זכינו שמדינת ישראל הקציבה כספים להקמת ישיבות ולתחזוקתן. ב"ה, יש לנו עולם תורה מפואר שלא היה כמוהו מעולם. דא עקא, במקום שהעוצמה הרוחנית האדירה הזו תעודד את האברכים ללכת ולהפיץ תורה ולקרב הנשבים בתרבות המערב, באהבה, לאיתן התורה (רמב"ם בהלכות ממרים), חטאנו בחטא הגאווה. תורה מונחת בקרן זווית, וכך נוצר שסע נורא בינינו ובין החילונים.
הגראי"ל שטיינמן זצ"ל דרש מבני הישיבות לנצל כל רגע פנוי ללמוד תורה, ולכן קרא לבטל את חופשת בין הזמנים, תוך שהוא מקבל בהבנה תלמיד שתש כוחו ופורש מלימודו כדי לנוח. דין "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'" (ויקרא י"ח), כולל הקדשת זמן לאכילה, שתייה ושינה או לפרנסת המשפחה, כפי שהאברך התחייב בכתובה. כך הדין מחייב גם לפנות זמן להגנה על ישראל מיד צר הבא עלינו.
במצב הביטחוני דהיום חובה לקיים דבר דוד המלך "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר" (שמו"ב א' ח"י). במיוחד אחרי הטבח בעוטף עזה, היגיון פשוט שחובה לצאת למלחמת מצווה, אפילו חתן מחופתו וכלה מחדרה (משנה סוטה מ"ד).
