"גדוילים" כבני אדם

באחד המפגשים שלי עם ר' חיים קניבסקי זצ"ל שאלתיו האם ניתן להשאיר את המכונות האוטומטיות לממכר משקאות ומוצרים במרכז הרפואי פועלות בשבת? ר' חיים שקל לרגע קט והורה לי שבמרכז רפואי ניתן להקל ולהשאיר את המכונות, מפני החולים שעשויים להזדקק לכך במהלך השבת.

פרשת השבוע מתארת את חטאם ועונשם של בני אהרן (ויקרא ט' א'). מותם הטרגי – מתרחש בשיאו של אירוע מכונן וחגיגי – חנוכת המשכן. ויהי ביום השמיני" (ויקרא ט' א'), מה היה חטאם של בני אהרן? בחז"ל מצאנו דעות רבות בעניין. הגמרא מספרת שנדב ואביהוא מהלכים אחר משה ואהרן ואומרים לעצמם, מה זקנים אלו מבינים בהנהגת הדור? אנו, הצעירים, יודעים מה טוב לנו וכיצד להנהיג את התקופה בה אנו חיים. התוצאה היא, שהגמלים הזקנים משתמשים בעורותיהם של הצעירים כדי להתקדם (ע"פ סנהדרין נ"ב ע"א).

הרב קוק בבארו את חטאם של נדב ואביהוא כותב: "כשהולכים אחרי ההרגשה העליונה של הופעת רוח הקודש, ושל כל חכמה והופעה שבעולם, בלא התקשרות אל התורה ומעשיה בפרטיות, ובמדידת המדות הטובות, המשוערות על פיה, הרי זה חטא נדב ואביהו" (אורות הקודש ג', ש"ס).

אביהם של נדב ואביהוא מקבל את מיתתם הפתאומית בדומיה, "וידום אהרון". מדוע? הנצי"ב מבאר מהו אותו הדבר שקטע את הבכי? "אמר משה לאהרון, אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך" (ויקרא רבה י"ב ב'). נדב ואביהוא היו שניים מגדולי הדור, ה"גדולים", עליהם אומר משה לאהרון, 'עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני'. נדב ואביהוא במיתתם הצילו מחטא יותר אנשים ממה שהיו יכולים להציל בחייהם בלימוד התורה.

דיוקנם של "הגדולים", כפי שהוא מעוצב בספרות החרדית, טבוע בחותם עמוק של אידיאליזציה וגלוריפיקציה. חיי "הגדולים" מופקעים ממציאות שיש בה פיתויים, לבטים, ספקות ומשגים. העיירה שבה נולדו, בית ההורים שבו גדלו והמחנכים שאליהם נחשפו, מוארים כולם באורם הזוהר של ערכי התורה והיראה.

בתקופת הקורונה הופנו לר' חיים שאלות רבות, למשל, אדם שלפי הוראות הרופאים חייב להיכנס לבידוד כדי שלא ידביק אחרים אם חלה, והוא עצמו חש בטוב ואינו חש שום כאב או חולי, האם יכול לצאת מביתו, או שמצווה עליו להקשיב לרופאים למרות שמרגיש טוב? והשיב ר' חיים, "לשמוע לרופאים".

אדם שטוען שהוא בוטח בד' שלא יחלה, ועל כן מזלזל בהנחיות הרפואה האם אפשר להגדירו כ"רודף" כי עלול להביא אנשים אחרים לידי סכנה? תשובת ר' חיים, "כרודף". ואם ח"ו זלזל בהוראות וגרם למישהו למות, האם נחשב מזיד או שוגג? "קרוב למזיד". אם יודע על אדם שחייב להיות בבידוד שיוצא החוצה ומסכן אנשים, מותר לגעור בו בקול ובחריפות, אף שאולי יתבזה מכך? "מותר". האם מותר למסור את שמו של אדם שמזלזל בהוראות הרופאים ומסכן את האחרים, לרשויות החוק? וכן האם מותר למסור מידע על בתי כנסת ומוסדות שלא נשמעים להוראות הרפואה, גם אם יביא לקנס כספי גבוה או אפילו מאסר?"מותר". האם יש להשאיר טלפון פתוח בשבת למקרה שהרופאים יצטרכו להשיגו ויוכל לענות בשל חשש פיקוח נפש? "מותר".

מעשה ברב שביקר אצל אביו הסטייפלר, ואמר לו שהוא מחפש שידוך עבור נכדתו. שאל המבקר, אלו מעלות יש לחפש אצל הבחור? השיב לו הסטייפלר, "התמדה בלימוד תורה, שכל ישר ומידות טובות". תמה הרב המבקר, "אם הוא מתמיד ושקדן, גדול בתורה, ממילא תהיינה לו מידות טובות"? "לאו דווקא", השיב הסטייפלר, "מתמיד לומד בשקידה שנים רבות בישיבה מול הסטנדר, סטנדר הוא יצור נוח, מעולם אינו מבקש עזרה בשום עניין, כגון להשליך אשפה, לקנות במכולת, מעולם אין הוא מראה פנים זועפות. מעולם לא קרה שלסטנדר לא היה מצב רוח, שציפה שידברו אל לבו דברים טובים ויעודדו אותו. אף פעם לא חלה והיה צורך לטפל בו. ופתאום אותו תלמיד צריך להתחיל לגור עם אדם אחר, עם בת זוג שכל זה יכול לקרות לה. לכן מוכרח שיהיה בעל מידות טובות" (מבקשי תורה פ"ה קובץ כ"ג).

הרב קוק מבאר ש"מדת מיתת צדיקים המכפרת" היא בעלייתם "למעלה בשורש החיים ועצמות חייהם מביא ערך כללי לטובה ולברכה אל כלל בנין העולם בכל ערכיו ומובניו". (אורות המלחמה א'). עוצמת ההתמודדות עם הסתלקות הצדיק מקרינה כלפי מטה לא פחות ממה שהיא מקרינה כלפי מעלה. אלו "גדוילים". השבוע אבד אחד מהחשובים שבהם, יהי זכרו ברוך.

(שמיני תשפ"ב)