ד"ר נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)
האם אוכל להתחבר להכוונה שעניינה ביטול רצוני כאינדיבידואל, תחת רצון אחר?
אבות ב', ד'
"הוּא הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ; בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנְךָ. הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה".
"מה אני/אתה רוצה?". לכאורה, מדובר בשאלה פשוטה המזמינה מענה אינסטינקטיבי. מציאות חיינו מוכיחה עד כמה קשה להשיב עליה, כמעט בכל זירות החיים. "מה כדאי לאכול?", נשאל מול המקרר הפתוח. "מה לעשות?", נתהה מול זמן שהתפנה פתאום. "מה הצעד הבא בחיי?", נתלבט בצמתי חיים שונים.
"עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ". אמירה זו מאתגרת בעולם השפע בו אנו חיים, המציע מגוון בלתי מוגבל של אפשרויות. אם איני יודע/ת מה רצוני, כיצד אוכל לקיים את הוראת רבן גמליאל ולהכפיף את רצוני תחת רצון הבורא? וכבן/בת התרבות המערבית, האם אוכל להתחבר להכוונה שעניינה ביטול רצוני כאינדיבידואל, תחת רצון אחר?
דומני כי קריאה מדוקדקת בכתוב, תספק מענה לשאלות המתוארות: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ". רבן גמליאל רואה ברצון הא-ל, רצון-אב (מעין מצפן מוסרי). מדבריו ניתן להבין שדווקא כאשר נזהה את רצוננו האישי ככפוף למצפן זה, נוכל למצוא בתוכו את דרכנו הייחודית.
ובהשאלה ליחסי אבות ובנים: הליכת בן בדרכי אביו אינה מצמצמת אותו, אלא מעניקה לו גבול, עוגן ומרחב בטוח, בתוכו יוכל לגבש את אישיותו.
"בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנְךָ". אם יזדהה הבן ויפנים בהתנהלותו את ערכי אבותיו, יתאחדו רצונו ורצון הוריו ויתבטל הצורך שלו להגדיר עצמו באמצעות התנגדות לדרכם. אקט הבחירה החופשית בדרך האבות, ללא לחץ וכפיה, מציע שחרור מן הצורך בעימות בתוכנו ובינינו, כאמצעי להגדרה עצמית ומאפשר קרבה מכבדת ומיטיבה.
"…ּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ" (מיכה ו', ח'). כך הגדיר מיכה הנביא את הדרך בה אנו נקראים לפסוע. כאשר נעלה עליה, יהיה על כל אחד ואחת מאתנו, לפלס את המסע האישי שלו – האופן הייחודי בו יבחר לממש את סגולותיו ומשימתו.
לתגובות: naomieini1@gmail.com
(מצורע תשפ"ב)
