באמצעות קבלת עול התורה עומסו ומכאוביו של עול העולם מתקהה ונחלש
אבות ג', ה'
"רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה אוֹמֵר: כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ".
לרבי נחוניא בן הקנה מיוחסת אריכות ימים. חקרו אותו תלמידיו אודותיה וכך העיד על עצמו: "מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ולא עלתה על מיטתי קללת חברי וותרן בממוני הייתי" (מגילה, כ"ח עמ' א).
ישנו עול – שיעבוד, בחיינו. המשנה שלפנינו מציגה זירות שונות בהן הוא מתבטא:
עֹל תּוֹרָה – כנבראים, על אף הבנתנו שיש לעולם מנהל, רבים מאתנו מתקשים להבין את משמעות שלטונו ותורתו ורחוקים מלשאוף להיות עבדיו.
עֹל מַלְכוּת – מלכות בשר ודם נחווית לא אחת כשעבוד – ככפיפות לבעלי כוח, שאינם בהכרח ראויים לתפקידם, ובידיהם היכולת להשפיע, לעצב ולנהל את חיינו, כקהילה וכפרטים ברמת היומיום.
עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ – לעיתים, עֹֹל הפרנסה והממון חזק כל כך, עד שנדמה שאנו משועבדים לו ומגבשים סדר עדיפות המציב את המשכנתא, הנדל"ן ועתידם הכלכלי של הילדים בראש.
רבי נחוניא בן הקנה מכיר בחוויית השעבוד המכבידה ובמחיר הנפשי שהיא גובה מאתנו. אולם, לדידו ובהתאם לאופן בו הוא עצמו חי, קבלת עול תורה שונה בתכלית מעול המלכות ועול דרך ארץ. שכן, קבלת עול התורה טומנת בתוכה מהות רעיונית עמוקה ומשחררת, רחבה וגבוהה מנקודת המבט הארצית, היומיומית (מעין "זום אאוט"). באמצעותה, עומסו ומכאוביו של עול העולם מתקהה ונחלש. לעומת זאת, לפריקת עול תורה השפעה הפוכה: קיום חסַר תורה ורוחניות, מעמיס ומכביד את חווית השעבוד של המלכוּת והפרנסה, ומציאות החיים נחווית לעיתים כסבל עמוק ומתמשך.
בשירו "עַבְדֵי זְמָן", מבטא רבי יהודה הלוי את חוויית השעבוד והחופש: "עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם, עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי: עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ, 'חֶלְקִי ה'!' אָמְרָה נַפְשִׁי".
"ותשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". פירוש ששמעתי לפיוט 'ונתנה תוקף', הנאמר בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, מהדהד את משנתנו: עשיית תשובה, תפילה וצדקה, אינן "ביטוח" להסרת הגזירה, אך יש בהן על מנת להעביר/להקהות את הרוע (העֹל) המיוחס לדין הקשה, בהיותן ביטוי אותנטי לעבודת ה'.
לפרטים: naomieini1@gmail.com
(וארא תשפ"ג)