החברה האנושית היא מסגרת נחוצה לקיום האנושי, אולם היא לא חפה ממורכבויות. בני האדם שונים אחד מהשני, וכתוצאה מכך יחסי הגומלין הבין-אישיים בתוך החברה, והחיכוך הבין-אישי, גורמים למתח, תחרות, קנאה, ואף ליריבות ושנאה. יחסי הגומלין הבין-אישיים תופסים נתח נכבד מהשיח האנושי. אנשים מדברים אחד על השני, מתעניינים, מזדהים, אבל לא פעם גם שופטים אחד את השני, מנתחים, מרכלים ואף נהנים לספר דברים רעים אחד על השני, ולשון הרע, ובכך פוגעים במרקם החברתי לו הם שייכים.
החברה האנושית יוצרת מרקם משותף שמשפיע על הלכי הרוח של היחיד. "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, ונוהג כמנהג אנשי מדינתו" (רמב"ם דעות ו א). יש בכך ברכה. אולם ככל שמדובר בחברה מגובשת, זה עלול לגרום להאחדת הדעות, ל'נפילה בשבי' של דעה שגויה מבלי יכולת להשתחרר מכבליה, ולדה-לגיטימציה למי שיעז לערער עליה, שצפוי לבידול ולנידוי מחברתם כ'מצורע'! לעיתים רק מי שאינו חלק מהחברה הזו, ובא מבחוץ, יכול לזהות את הטעות שבה, ללא מורא.
פרשת מצורע עוסקת במורכבות האנושית, בכשלונותיה ובדרכים לתיקונה. "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע וגו'" (ויקרא יד ב) – "תורת המוציא שם רע" (ויק"ר טז ו). הוצאת שם רע גורמת לצרעת אולם יש בכך עקרון כללי ביחס לשיח הבין אישי: "'מָוֶת וחיים ביד לשון, ואוהביה יאכל פריה' – אל תאמר הואיל וניתנה לי רשות לדבר, הרי אני מדבר כל מה שאני מבקש! הרי כבר הזהירה התורה אותך: 'נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה'. שמא תאמר שאתה מְחַסֵר! (מפסיד א.ש.) – אין אתה אלא מִשְׂתַּכֵּר (מרוויח א.ש.)! ורוח הקודש מצווחת: 'שומר פיו ולשונו שומר מִצָּרוֹת נפשו', אל תהי קורא כן, אלא: שומר מִצָּרַעַת נפשו" (תנחומא מצורע ד).
דרכי הענישה והתיקון של המצורע גם הם קשורים לתיקון הנזק ליחסי הגומלין בחברה: "וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע וגו', וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג מה). "מה נשתנה מצורע שאמרה תורה 'בדד ישב מחוץ למחנה מושבו'? הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו לפיכך אמרה תורה 'בדד ישב וגו'" (ערכין דף טז ב). וכן: 'וטמא טמא יקרא' – הוא צריך להזהיר שיתרחקו ממנו, לבל יתקרבו אליו (עי' בכור שור שם). מי שפגע במרקם החברתי וביחסי הגומלין בין אדם לחברו, לבדל, לסכסך ולהפריד ביניהם, וכן בין איש לאשתו, נגזר עליו להיות מובדל ומבודד מהחברה ולהיות בנידוי, וזהו גם תיקונו.
ההפטרה משלימה את התמונה. האירוע המפורסם של ארבעת המצורעים בזמן המצור של ארם על שומרון והרעב הכבד בעיר (מלכים ב ז). הנבואה המופלאה של אלישע שלמחרת ייפסק באחת המצור ויהיה אוכל בשפע, שגררה חוסר אמונו של שליש המלך שהיה שבוי בראיית המצב, מתוך העיר הנצורה, ובחוסר אמונתו התקשה לראות כיצד דבר זה יקרה. שם דווקא המצורעים שהיו מנודים ומובדלים מהחברה, וישבו בשער העיר, גילו את הפלא הבלתי צפוי, שהארמים ברחו והותירו מאחוריהם אוכל בשפע. דווקא הם, שאינם חלק מהעיר, בישרו לבני העיר את בשורת נס ההצלה.
בימים אלה אנו מציינים עשרים שנה ל'חומת מגן', המבצע שגרם למיגור הטרור ביו"ש, שגבה קרבנות רבים, ולהשתלטות מחדש על הערים שנמסרו בתהליך אוסלו. תהליך שהתנהל תוך כדי נסיון להאחדת הדעות של כלל הציבור בעדו, בהתעלמות מוחלטת מסכנותיו, וביצירת דה-לגיטימציה של המתנגדים והמערערים עליו. של אלה שצפו בצורה ברורה את סכנותיו, ולצערנו כל תחזיותיהם הקודרות התממשו.
במהלך ימים אלה אנו נמצאים בגל טרור, שבמידה מסוימת קשור להתפרצות שהיתה ב'שומר החומות'. גם שם היו שניסו לטשטש את מניעיה האמיתיים, בניגוד למי שערערו על כך.
בתקוה ותפילה להתפכחות שתביא למענה הנכון.
לזכרו של אחי היקר סמ"ר מאיר שנוולד הי"ד נפל בט' ניסן תשנ"ה.
(מצורע תשפ"ב)