בכ"ח באייר תשכ"ח בבוקר שהינו במקלט בצפת עם אמא ז"ל. האבות כולם, כולל אבא, היו מגוייסים והילדים שהו במקלט עם האמהות. המתח היה גדול. כולם חששו לגורל יקיריהם והיו צמודים למכשירי הרדיו-טרנזיסטור כדי לשאוב מידע. במהלך הבוקר נשמעה הקריאה 'הר הבית בידנו'! וכולם נעמדו על רגליהם בהתרגשות. כילד בן שבע אני זוכר ששאלתי את אמא בתמימות: האם עכשיו יבנו את בית המקדש?! כנראה שלא הייתי היחיד ששאל!
בפרשתנו ישנה התייחסות מיוחדת לבניין בית המקדש – בית הבחירה: "כי אם אל המקום אשר יבחר ד' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם, לשכנו תדרשו ובאת שמה" (דברים יב ה). הכתוב אינו מזכיר היכן המקום שבו ייבנה הבית! (מו"נ ג מה) אלא רק שהוא ייבנה ב'מקום אשר יבחר ד": "אל נקבע את המקום הזה כראות עיננו הסובייקטיבית, אלא הקדשת המקום תהיה תלויה בבחירתו המפורשת של ד'. לא אנחנו נקדיש מקום לד' אלא ד' יסמן לנו את המקום שהוא קבע למקדשו" (רש"ר הירש שם). התורה מבקשת להדגיש שבשונה מע"ז, קדושת המקדש נובעת מהבחירה האלוקית שלו ושל מקומו, ולכן לעת עתה מקומו לא מוזכר: "הוא יתברך הבוחר ולא אתם! כי אין כבודו יתברך תלוי במקום אלא הקב"ה מכבד מקומו! לפיכך 'לשכנו תדרשו', לא תדרשו אל המקום אלא 'תדרשו' לשכנו 'איה מקום כבודו' כי הוא יתברך עיקר והמקום טפל לו" (כלי יקר שם). מכאן, שה'בחירה' קשורה גם למהות של בית המקדש ולא רק למקומו. על כן אחד משמותיו הוא 'בית הבחירה': "שלש מצוות נצטוו ישראל בביאתן לארץ: נצטוו למנות להן מלך ולבנות להן בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק" (תוספתא סנהדרין ד). וכן הוא ברמב"ם: 'הלכות בית הבחירה'.
התחלת הפרשה עוסקת בבחירה: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. וגו'" (דברים יא כו). ובהמשך, הקרבת העולות ואכילת השלמים רק ב'מקום אשר יבחר' (שם יב יד), ואכילת מעשר שני, בכור, נדרים ונדבות רק ב'מקום אשר יבחר' (שם יב יז-יח, ועוד), ובחתימת הפרשה הזכרה מיוחדת למצוות המועדות; העליה לרגל בשלושת הרגלים, השמחה והקרבת קרבנותיהם ב'מקום אשר יבחר' (שם ט א-יז).
ביחס לבניית 'בית הבחירה' לא רק 'המקום' אלא גם 'הזמן' הוא כ'אשר יבחר'. עברו 458 שנים מאז הכניסה לארץ ועד הקמת המקדש ע"י שלמה (רמב"ם בית הבחירה א ב). ה'זמן' גם תלוי בכך שיקדם לו מינוי מלך ואח"כ מחית עמלק ורק לבסוף הקמת בית הבחירה (ספרי דברים יב י). מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל סבר שסדר זה רלוונטי גם למקדש השלישי: "הגמרא, והמפרשים, והרמב"ם קובעים לנו – סידור מלכות לפני הכל. וכו'. ואח"כ בניין בית המקדש" (הקלטה מתשכ"ט).
גם זהותו של מי יבנה את הבית היא בבחינת 'אשר יבחר'. הרשות לא ניתנת לכל אחד: "רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי" (מלכים א ח יט).
גם תוכנית המבנה עצמו היא בבחינת 'אשר יבחר' משום שמידותיו ומידות כליו אינם זהים למידות המשכן וכליו כמצווה בתורה (רמב"ם שם ב ד-ה).
כך גם לגבי עיתוי בנייתו של 'בית הבחירה' העתידי הוא בזמן 'אשר יבחר'. אמנם מצוות הבניה היא 'לדורות', אולם אין אנו יודעים מתי יוכשרו השעה והתנאים לבנייתו. שכן "לשם כך אנו זקוקים לנבואה" (הרב גורן זצ"ל הר הבית ד-ה).
שמא 'בחירה' זו תלויה גם בבחירתנו: "כי ירושלים אמנם תבנה כשייכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף, עד שיחוננו אבניה ועפרה" (כוזרי ה כז).
שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ….וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות.
(לזכר הרב עדין אבן ישראל – שטיינזלץ ז"ל)
ראה תש"פ