סילמן רמזה, איימה – וביצעה

"לא במשמרת שלי"?

"אנו, באצבעות שלנו, לא נוכל לאפשר לאדם כזה להמשיך ולהיות שר אם ימשיך באמירות האלה של אפשרות הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח. זה לא יקרה במשמרת שלי", כך אמרה/איימה יו"ר הקואליציה, חה"כ עידית סילמן (ימינה), בוועדת הבריאות של הכנסת, בראשה היא עומדת, בהתייחס לשר הבריאות ניתן הורביץ. וכל זאת על מה? על שהנחה את בתי החולים להידבק לפסיקת בג"ץ, שלא לחטט בתיקי הבאים בפסח שמא יכניסו חמץ. אז בעיניים שלי; א', לא על כל קשקוש צריך לקשקש. מנהלי בתי החולים היו מודעים לפסיקת בג"צ גם בפסח אשתקד, והחג עבר בשלום, לפחות בהיבט הזה. ב'- מותר להורוביץ להתקשקש כדי לזכות באהדה בבייס שלו, בדיוק כפי שמותר ועושים חברינו בימין בעניינים הקרובים לבייס שלהם. ג'- גם לו רצתה, אין לסילמן שום כוח לפטר את הורביץ. גם כי הורביץ הוא תחת ה'גג הפריטטי' של לפיד. (ולטעמי, גם לו יכלו, היו צריכים לחפש סיבות טובות יותר הקשורות לתפקוד המשרד בענייני בריאות ולא על הצהרות אלו או אחרות שלו). וגם, זה בדיוק מה שמעניין את בנט עד כדי שיסכן את הקואליציה שלו? נואו-צ'אנס. ובהערת אגב, הפרשן הבכיר עמית סגל דווקא מציע להתייחס ברצינות לשינוי הכיוון הזה של סילמן, "נושאי דת ומדינה הם חומר הנפץ של הקואליציה הזו, ואם דווקא יו"ר הקואליציה שאמורה לתחזק אותה מאותתת על קו אדום, כדאי להמשיך ולעקוב", סבר. להערכתו, גם רוב חברי הקואליציה מעריכים שלא תתקיים רוטציה בין בנט ללפיד, כשהספקולציות המתפרסמות סביב איילת שקד (עיניים לליכוד צופייה?) והמתיחות בין גנץ לשותפיו מחזקות הערכה זו, לדבריו. אז שוב עמית סגל צדק, ואפילו הוא לא ידע עד כמה האיום של סילמן ממשי ומיידי. העניין של הורוביץ הוא שולי. סילמן מסתובבת כבר זמן רב עם כאבי בטן על מה שקורה. בתחילת השבוע היא הצטרפה לדרישת האופוזיציה לדיון במליאה על הטרור, וזה כבר היה איתות. הלחצים האדירים עליה מצד הימין הפכו לבלתי נסבלים מבחינתה. בהודעת ההתפטרות שלה מהקואליציה היא הפתיעה אפילו את מי שהמציא אותה בזירה הפוליטית- נפתלי בנט, שביטל את כל פגישותיו ליום רביעי, כדי לטקס עצה מה עושים במישור הפוליטי. הערב, יום רביעי, תתקיים בירושלים עצרת ימין ענקית. לא רק ביבי יבוא. אם עידית סילמן תגיע, ואני מעריך שכן, היא תתקבל שם בכל הכבוד הראוי. השאלה היא- מי הבא/ה בתור מימינה שיפרשו, וכך יחד עם סילמן ושיקלי יש שליש סיעה של פורשים, כך שיוכלו להתמודד בכנסת הבאה גם בסיעה קיימת. מה הלאה? קודם כל, סילמן תתקבל בחיבוק חם בליכוד. החודש הכנסת בפגרה כך שהתפוררות הקואליציה הוא עניין בטוח אבל הדרגתי. ובנט? הוא יכול להסתכל במראה וקצת להאשים גם את עצמו. אף שסילמן שידרה זה זמן רב אי נוחות מהמצב, הוא לא מצא זמן להיכנס לעובי הקורה ולטפל בכך. בסוף הם קבעו פגישה להיום, יום רביעי, אבל היא הקדימה בהודעת הפרישה שלה, כך שסביר שהפגישה לא תתקיים. וכן, במבט לאחור, בנט יכול לחשוב לעצמו 'שוב טעיתי בבחירה שלי בעידית סילמן', שעוד לפני שהפקיד בידיה את ראשות הקואליציה, תפקיד בכיר ביותר, אף שלא היה לה שום רקע בפוליטיקה (וגילוי נאות: לטעמי היא עשתה את העובדה היטב), היא רקדה בין מפלגות שונות (גם הוא עצמו), מה שלא בדיוק מעיד על לויאליות מוחלטת. כך או כך, בימין ובעיקר בליכוד כבר תופרים חליפות. לא ברור עדיין אם בהצבעת אי אמון שמיד בעקבותיה מוקמת ממשלה חליפית, או בדרך של הליכה לבחירות. משעמם לא יהיה.

אנחנו רציניים?

הפיגועים והמהומות בתקופת 'שומר חומות', החשש מפני התחדשות המהומות בערים המעורבות וכמובן מעורבותם של ערבים ישראלים בפיגועים הרצחניים האחרונים, בהם המורה מחורה שבנגב, מפנים את הזרקור אל ערביי ישראל. העיתונאי המוכשר זאב קם מתאגיד 'כאן' פרסם את הנתון המפחיד הבא; 22 אחוזים מהמורים הערבים בישראל מקבלים את ההכשרה שלהם להוראה במוסדות אקדמיים של הרשות הפלסטינית: ברמאללה, בשכם ובחברון. כך נמסר לוועדת החינוך בכנסת. פירוש רש"י-קם; יותר מחמישית מהמורים במגזר הערבי מוכשרים במוסדות נוטפי שנאה והסתה לישראל. ואז הם נכנסים ללמד בבתי ספר כאן. נשמע לכם נורמלי?

האם מבקר המדינה יסגור את הפרצות?

זה כבר מזמן אפילו לא 'סוד גלוי', אלא ידיעה ומוסכמה שבגדר ההפרדה עשרות אם לא מאות פרצות, ורבבות פלשתינים ללא אישורים עוברים דרכן מדי בוקר לעבודה בישראל. מה שנקרא – שב"חים. ולך תדע כמה מהם, גם אם בודדים, הפכו למחבלים בפועל. אין ערוץ טלוויזיה בישראל שלא הראה לצופיו איך 'בני הדודים' עוברים בגלוי, לפעמים אפילו תוך כדי צ'אפחות עם חיילים שאמורים לשמור בדיוק שהמעבר הזה לא יתאפשר. זה גם כבר מעבר ל'סוד גלוי' אלא מעין תפיסה ביטחונית-חברתית, שעדיף ש'בני הדודים' האלה יחצו את גדר ההפרדה, גם בלא אישור, למקום עבודה בישראל, מאשר ש'יתבשלו' בכפריהם ו'יחממו' האחד את חברו לפגע בנו. אז ככה. גדר ההפרדה נמשכת לאורך מאות ק"מ. בבנייתה הושקעו יותר מ-8 מיליארד שקל והתחזוקה השנתית עולה כ- 140 מיליון שקל. לא ספרנו כמה חיילים אמורים לשמור לאורך הגדר שהיא תהיה חסומה, אבל המון. ובכל זאת, הגדר פרוצה, לא רק למעבר בני אדם. בחלק מהמוקמות הם עוברים אפילו ברכביהם. מי יודע, אולי הפיגועים האחרונים במרכזי ערים בישראל יעירו את הנרדמים לפעולה. נכון, המחדל החל כבר בממשלות הקודמות (כן, מגיע גם שאפו לנתניהו על עצם הקמת הגדר, אך פחות מכך על הדאגה שהיא תהיה אפקטיבית), וממשיך גם לתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית בראשות בוגר סיירת מטכ"ל נפתלי בנט. ​מבקר המדינה מתניהו אנגלמן סייר ביום חמישי האחרון יחד עם ראש המועצה האזורית דרום השרון אושרת גני גונן, בפרצת גדר ההפרדה סמוך ליישוב מתן, פירצה שכמוה יש מאות לאורך הגדר כולה. המבקר אנגלמן הודיע כי מזה חודשים מתקיימת עבודת ביקורת על גדר הביטחון, והגדיר את התנהלות המדינה בעניין כ"כשל מהותי ומשמעותי". בנוסף הצביע המבקר על כשלים באכיפת החוק כלפי שוהים בלתי חוקיים. על פי ההנחיה שהתבררה בעבודת הביקורת, ניתן להגיש כתב אישום רק לאחר ששב"ח נעצר שלוש פעמים. "זה לא יכול להיות. זו מדיניות שצריכה להיבחן כדי שהאכיפה תהיה אפקטיבית", אמר וקרא לרה"מ ולשרים, "להתעשת ולהבין שגדר ההפרדה שהוכרזה כמענה משמעותי ביותר כלפי אזרחי ישראל מפני מחבלים – היא פרוצה ולא רלוונטית. חשוב מאוד להשקיע את המשאבים ולראות איך למנוע את הפרצות." אז נכון שהמבקר ממש ממש לא גילה את אמריקה, גם לא שיש אין סוף פרצות בגדר, אבל לקוות שהאח"מים יתעוררו, לפחות בעניין הזה, מותר. לא?

מבין גדול

אני מתקשה להבין למה יש חברי כנסת המאמינים שהם חייבים להתבטא בכל דבר ועניין, גם אם הם לא באמת מבינים אותו לעומקו. קחו את ח"כ איתמר בן גביר. בעקבות פעולת הימ"מ בשבת האחרונה, בה חוסלו 3 מחבלים ולהבדיל נפצע קשה מפקד הכוח, צייץ בן גביר: "‏במקום לסכן צוות ימ"מ, מספיק טיל מסוק על הרכב". לא נהיה פופוליסטים ונעשה סיבוב על (העדר) עברו הצבאי המופלג (הצבא סרב לגייסו בשל עמדותיו). רק ניידע אותו, כפי ששמענו מאנשים שכן מבינים בביטחון, שהמטרה הראשונה של הכוחות זה להביא את המחבלים חיים. מן הסתם כדי לשאוב מהם מידע שעשוי להציל חיי ישראלים נוספים. סיכול ממוקד ממסוק לא מאפשר זאת. לכן, מן הסתם, בחרו בדרך שבחרו. נכון, לא הצליחו להביא את המחבלים חיים וכפותים, אך לזאת כיוונו. ואם כבר בן גביר. כזכור, הוא עלה להר הבית ממש ערב הרמדאן, ולמרות חששות במערכת הביטחון, עלייתו להר לא התסיסה את השטח. מה שכן, בן גביר קיבל לא מעט קולות חרדים צעירים ומן הסתם בונה גם עליהם. לא מן הנמנע, שעלייתו להר הבית דווקא תרחיק ממנו כמה מהם. בעיתון יתד נאמן׳ כתבו על עלייתו להר: ״זעזוע עמוק בכל העולם היהודי מעלייתו ההפגנתית של בן גביר אתמול להר הבית. זהו איסור כרת תוך סיכון חיי יהודים. רבנים ואישי ציבור בארץ ובעולם מוקיעים ומוחים. קול מחאה אדירה ביהדות הנאמנה להרחיק את הלאומן רומס קדושת ההר, שעלול להצית את כל מזרח התיכון באש של נקם״. רק הבאנו.

מכה בכנף?

השר לשירותי דת מתן כהנא קיים באחרונה שיחות בארה״ב עם ראשי הארגונים המרכזיים של הציבור האורתודוכסי-מודרני בארה״ב. במוקד השיחות- מתווה הגיור שכהנא מנסה לקדם בכנסת. והנה הפתעה; בא לברך ויצא… הארגונים עימם נפגש שם, שכאמור נמנים על הזרמים המודרנ-אורתודוכסים, יצאו בהצהרה משותפת נגד רפורמת הגיור של השר מתן כהנא. לא נעים. אבל מעניין יותר, האם זה ירפה את ידיו מקידום המתווה, בטח נוכח הקשיים מבית? ובעיניים שלי- אם גם זה לא ייצא, אז שום דבר משמעותי טוב כבר לא ייצא מהבשורה הגדולה שחשבנו שתצמח למדינה מכניסתו של אדם מעולה כמו מתן כהנא למשרד הבעייתי הזה, משרד הדתות.

(מצורע תשפ"ב)