אחינו היקרים, הסתובבנו בארץ לאורכה ולרוחבה ואנו יכולים לומר כי יהיה זה צעד לא חכם לעזוב את המדבר ולהיכנס לארץ ישראל הקדושה. אין אנו אומה ככל האומות. אנו עם סגולה ואין אנו זקוקים למקום כדי להתעלות בו. המחשבה שנחליף את בית המדרש והוויות אביי ורבא בחליבת פרות או במשיכת המחרשה כדי שנוכל להתפרנס הינה מחשבה מוזרה ואין זה ברור כלל כי זו כוונת הבורא.
אנו צריכים להכות שורשים בתורה הקדושה ולא באדמה. לאדמה אין קדושה לתורה יש קדושה. המונח 'ארץ ישראל' אינו מושג פיזי אלא מטאפיסי, מופשט. מדוע שנכנס ביודעין לקטגוריה של 'ככל העמים'? וכי אנחנו ככל העמים? הלא יש בידינו הכרה והבטחה של בורא עולם. האם נחליף הכרה של בורא עולם בהכרה של האומות?
מה כל אחד מאיתנו מתפלל עבור ילדיו? להיות ראש ישיבה או חקלאי? להיות טיפוס רוחני או טיפוס חומרי? וכן, האם צריך להיכנס לארץ כדי להתנבא? הנה אלדד ומידד התנבאו כאן במדבר, ומשה רבנו עצמו אמר שלואי ויהיו כל העם נביאים!!
ד' מנסה אותנו. הוא בוחן אותנו האם נרצה להחליף חיי רוח אמיתיים בחיי חומר. פוליטיקה, כלכלה, צבא, מדינה ודגלים אינם עבורנו, הם רק יסבו לנו נזק בלתי הפיך. עם הזמן נאבד את סגולתנו הייחודית ונהיה ככל העמים. אנו ניצבים בפני מבחן האמונה העיקרי מאז צאתנו ממצרים!
ההשתקעות בחיי החומר תשכיח מאתנו חלילה את הבורא! מתי נלמד? מתי נתפלל? הכניסה לארץ תהיה עבורנו חלילה 'מדרון חלקלק' שסופו מי ישורנו.
וכי אפשר לכבוש את הארץ העצומה והחזקה הזו? זה ידרוש מאתנו אין ספור קרבנות. זהו מצב של פיקוח נפש, ומשה רבנו לימדנו כי פיקוח נפש דוחה את כל התורה, ובוודאי גם את הכניסה לארץ ישראל הכרוכה במלחמה.
ועוד. כדי להשפיע על העולם אנו חייבים להיות במדרגה רוחנית גבוהה ביותר וזו תוכל להיות מושגת רק בתנאי מדבר. אם נעסוק בחקלאות לפרנסתנו, שגם בה אין לנו ניסיון, כיצד נוכל להשפיע על העולם? אדרבא, נסתגר לנו בתוך עצמנו, נחיה חיי קדושה מלאים בתוך החומות הדמיוניות שהמדבר מזמן לנו ורק אז נוכל באמת להשפיע על העולם האלילי שסביבנו.
כל המזהה טענות אלו עם טענות של יחידים וקבוצות שהשמיעו במהלך ההיסטוריה היהודית עושה זאת על אחריותו בלבד.