חייב לתת את הדין
קריאתו של ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, לערביי ישראל המשרתים בכוחות הביטחון, משטרה או צבא, "להשליך את הנשק בפנים של הצבא ולהפסיק את השירות לצד ישראל", לא יכולה לעבור ככה בשתיקה. אם זו לא הסתה למרד, הסתה למרד- מה היא. העובדה שעודה הקליט את הסרטון שלו על רקע שער שכם הנפיץ, רק מחזקת את חומרת הדבר. כמה חברי כנסת כבר פנו ליועצת המשפטית לממשלה לבדוק העמדתו לדין, בתקווה שחסינותו הפרלמנטרית לא תעמוד לו הפעם. גם ניתן לקוות, שלקראת הבחירות הבאות (עלינו לטובה?) לכנסת, ישכילו הפעם הן ועדת הבחירות והן בג"צ בעקבותיה שלא לאשר לו להתמודד ולו "בזכות" קריאתו זו למרד. היו שניסו לסנגר על עודה ואמרו כי התבטא כך כדי ל"נעול" את חבריו לרשימה המשותפת, לגביהם פורסם על מגעים לכאורה עם נציגי נתניהו לתת תמיכה מבחוץ לגוש נתניהו, פרסום שהוכחש כמובן, אבל לך תדע. גם אם זו הסיבה, זה לא מוריד כהוא זה מהחומרה. ולפרקטיקה- אם יש משהו שהממשלה הנוכחית התלבשה עליו ברצינות זה הניסיון לצמצם את העבריינות בסקטור הערבי. יותר מאלף כלי נשק כבר נחשפו שם (יש עוד רבבות), עשרות ראשי ארגוני פשע ערביים ברחו לטורקיה כדי להימלט מידה הארוכה של המשטרה, ועוד. ראשי רשויות ערביות רבים קראו בקולם למשטרה "להתלבש" על הנושא. זהו אינטרס ראשון במעלה של הסקטור הערבי. אז מה רוצה מר עודה, שגם את כל העבודה השחורה והמסוכנת הזו יעשו אך ורק שוטרים יהודיים? או אולי מה שהביא לו את הג'ננה זה ששוטר ערבי, גיבור ישראל אמיר ח'ורי, עצר בגופו – ונרצח בידי מחבל- רצח של יהודים נוספים בפיגוע בבני ברק? בעיניים שלי, ח"כ עודה צריך לשלם בכיסאו בכנסת, אולי אף בחירותו ממש, על התבטאות שכזו מאדם בתפקידו. על רקע התבטאותו זו בולטת, לטעמי, עוד יותר אישיותו של יו"ר רע"מ מנסור עבאס, שלטעמי כן נותן פתח לתקווה לאיזשהם חיים משותפים זה לצד זה, כאן. רק שלא נתבדה.
רוח אחרת?
להלן דברים שאמר השבוע יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, בכינוס המכון למחקרי ביטחון לאומי שבאוניברסיטת ת״א:
״כל החברה הערבית יצאה נגד הפיגועים האחרונים- זה לא ממעיט מהחומרה שאזרחים ערבים ישראליים עשו את הפיגועים שפתחו את הגל הזה; אני סולד מהשיטה הפוליטית שבה האינטרס האישי והמפלגתי גובר על האינטרס הכללי. נבחרנו לשרת את הציבור ולא את המפלגה.
״יש כוחות שמנסים לרסק אותנו ואת החיים המשותפים ואנו חייבים להיות כוח חזק יותר מאותם כוחות. החלטנו להקים את הממשלה למרות אירועים קשים מאד שהיו כאן לפני כשנה (אירועי שומר חומות). כל החברה הערבית יצאה נגד גל הפיגועים האחרון- אפילו אנשים שהם בעמדה הפוכה מהעמדה הפוליטית שלי. זה לא ממעיט מהחומרה שאזרחים ערבים ישראליים עשו את הפיגועים שפתחו את הגל הזה- כשאני לוקח אחריות זה לא אומר שאני לוקח את כל החברה הערבית ישראלית ושופט אותה אלא שאני לוקח על עצמי את האחריות ועושה את המוטל עלי.
״לא מתקבל על הדעת שיבוא מישהו ויחליט שהוא לוקח את חייהם של אנשים תמימים- זה חייב להיות כלל בסיסי ערכי שלא קשור לשום דבר אחר. שנית, יש חוזה אזרחות בינינו של ללכת ביחד- מעשים כאלו מפרים את החוזה הזה. אי אפשר לקיים חברה בלי שלטון חוק. אי אפשר לקיים חברה בלי מדינה ואין מדינה בלי שלטון חוק. ויש גם את ההיבט התועלתני- יכולות להיות תגובות נקם, עלולים ללכת למלחמת אזרחים חלילה ולפגיעה באיכות חיים של כולנו. צריך לקחת אחריות- לדעת מה להגיד ומה לא להגיד ואיך לצאת מהמערבולת הזאת שאנו נמצאים בה. יש הרבה כוחות שמבינים זאת״.
עוד אמר עבאס: ״אני סולד מהשיטה הפוליטית שבה האינטרס האישי המפלגתי גובר על האינטרס הכללי. נבחרנו לשרת את הציבור ולא את המפלגה. ההיררכיה צריכה להיות הפוכה״.
אני יודע, יש מקוראיי שיגידו- מה אתה נותן לערבי המזויף הזה במה ב'שבתון'? מה אתה בכלל מאמין לו? אצלו אחד בפה ואחד בלב, וכדומה. זכותכם לחשוב ככה ואני מכבד זאת. אני יודע שמידת הנאיביות די דומיננטית בי, אבל גם רוצה לקוות (ומאמין) שמנסור עבאס מדבר בדיוק את מה שהוא חושב ומרגיש (הוא מן הסתם מודע לסכנות שהוא לוקח על עצמו להתבטא כך בכל הקשור לקיצוניים ערביים), ומתפלל שהקו שלו יילך ויכבוש יותר ויותר נתחים בחברה הערבית-ישראלית. אנחנו פה ב"ה, הם פה (מה לעשות), וחייבים להסתדר.
לא הייתי רוצה לעמוד במקומם
לא מקנא בחברי הכנסת של 'ימינה'. (אני יודע; מגיע להם, בגדו בבוחריהם וכדומה. ובכל זאת). לעמוד תחת מתקפה כה אגרסיבית (כן, גם אם לא מחטיפים מכות, אבל כן תוקפים בבוטות מילולית, טלפונים בכל שעות היממה, הפגנות 24/7 מול הבית (מה אשמים השכנים?), כתף קרה מצד בני משפחה וחברים, תקשורת מגזרית עוינת, טלפונים מרבנים מוערכים, וכיוצ"ב), זה לא קל. צריך עצבים ואופי של פוליטיקאי כדי לעמוד בזה. אופי של פוליטיקאי? בתרגום לעברית: שיעבור לך ליד האוזן ולא ייכנס פנימה. בטח שלא ללב. עידית סילמן היתה הראשונה להישבר מהלחץ הזה. אפשר להבין ולאהוב את זה, אפשר גם מאוד שלא לאהוב את זה, בטח ובטח את זה שהגברת סילמן לא עידכנה מראש את הבוס, זה שהעניק לה את תפקיד יו"ר הקואליציה- נפתלי בנט- על כוונתה. עניין של נימוס אלמנטרי. כמו רבים, גם אני לא קונה את סיפור החמץ-הורוביץ-בתי החולים אפילו לא כטריגר להחלטתה. כמו רבים גם אני מסופק אם עידית סילמן היתה עושה את הצעד שלה בלא הבטחה לכאורה לשריון ולתפקיד שרת הבריאות בממשלת הליכוד הבאה, לכשתוקם, אם תוקם. (אף שלהערכת רבים הסיכוי שזה יקרה הוא מתחת לאפס). ובכל זאת, נוכח ה'עליהום' עליה מצד אלה שעד לא מכבר היו חבריה ומוקיריה, ונוכח עמדתו הברורה של בעלה שמוליק (כל אחד וה'שרה' שלו), כפי שהוא ביטא אותה לא אחת בתקשורת, הצעד של עידית סילמן נראה בדיעבד כ'טבעי' ולו למען בריאותה הנפשית. נוכח הלחצים שניסו להפעיל עליה, הבהירה סילמן (ולזה אני מאמין לה): "ההחלטה על סיום דרכי בקואליציה הנוכחית היא ערכית ולכן היא סופית. אני קוראת לחבריי בקואליציה ובסיעה להביא לידי ביטוי את עמדת רוב הציבור בישראל ולהקים ממשלה ציונית ולאומית בכנסת הנוכחית". בשעת כתיבת המדור, יום שלישי, עוד לא ברור מה ייצא תכלס' מכל סיר הצ'ולנט המבעבע הזה. קרא, אורבך, שקד, בנט מדברים. בנט אפילו סידר להם ארוחת גיבושון דשנה, אך חרף הביטחון שהוא ניסה לשדר בראיונות שנתן לערוציי הטלוויזיה, ברור שהכל שם תלוי כעל כרעי תרנגולת. יחד עם זאת, נכון לעכשיו (והרבה יכול להשתנות עד שהגיליון הזה יגיע לידכם), מה שנראה זה שזחיחות הדעת של הליכוד, כאילו רגע אחרי טריקת הדלת של סילמן באים בתור עוד כמה עריקים ממשלת בנט-לפיד, כרגע לא באמת מתרחשת. בינתיים. באותה המידה די ברור שממשלת בנט-לפיד עם 60 מנדטים בלבד לא תוכל למשוך לאורך זמן. לו אני ועדת הבחירות המרכזית, הייתי מתחיל להיערך לבחירות. מדברים על ספטמבר. ובינתיים, מי שבחלום הכי גרוע שלו לא ראה את יאיר לפיד מכהן כראש הממשלה שלו, צפוי לראותו מכהן כראש ממשלת מעבר. מי היה מאמין.
ומה הלאה?
אני יודע שהסקרים טובים, אם בכלל, ליום שנערכו. ובכל זאת, זה מה יש. על פי מרבית הסקרים, מה שהיה הוא שיהיה. על פיהם, לו נתקיימו בחירות היום, לא רואים שינוי דרסטי מכריע בגושים. אלא אם כן. אלא אם כן יתכבד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לוותר על מקומו כראש הליכוד ומועמדו לראש הממשלה הבאה. בין דרך עסקת טיעון במשפטו ובין סתם ככה לשחרר את הפלונטר הפוליטי במדינה. אם הוא יעשה את הטובה הזו לו ולנו, יכולה לקום פה ממשלת ימין-ימין תוך ימים ספורים, אפילו בלא צורך בבחירות. אילו היה לי כוח, הייתי יוצא לקיסריה, הייתי מכריז ואומר: שבת היום לה'. נתניהו, עשה טוב לך, למשפחתך ולמדינתך. קח פסק זמן ותן לנו ללקק את הפצעים ולייצב את המערכת הפוליטית שאמורה לנהל פה את המדינה.
איך מאחים פצעים?
גם אם הסנריו הזה יקרום עור וגידים, ההתנהלות בשטח לא תהא פשוטה כלל ועיקר. המשקעים האישיים בכנסת- כבדים. כבדים מנשוא. כמה חברי כנסת בכירים מהליכוד, למשל, אינם מחליפים מילה עם 'עריקים מהמחנה' מ'ימינה' שהקימו ממשלה בהתבסס על קולות ערבים בכנסת. כמה מהח"כים החרדים "ברוגז" עם ליברמן ו/או לפיד. סמוטריץ' ובנט? עדיף שלא יעברו באותו זמן במסדרון צר אחד. ועידית סילמן, שעד התפטרותה מהקואליציה זכתה לבוז וללעג מצד חברי כנסת לא מעטים בליכוד ובמפלגות החרדיות, צריכה להיות על-טבעית כדי לחזור להיות סחבק, עם אותם שלא פסקו להציק לה בחודשים האחרונים ולסלוח להם על שעוללו לה אישית. גם אם עכשיו הם מצייצים: "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא עומדים". סילמן אינה בעלת תשובה והם רחוקים מלהיות צדיקים. בטח לא גמורים. לא פשוט.
והיה אם
והיה אם לבסוף אכן תוקם ממשלת ימין-ימין-חרדים. (איך בנט יבלע את זה, לא ברור. אולי יפרוש מהחיים הפוליטיים? אולי יעשה עיסקה משותפת עם ביבי- שנינו משחררים?). מודה, אם זו תהיה 'העתק הדבק' של הממשלה הקודמת, בשלהי תקופת נתניהו, לא תהא זאת פסגת שאיפותיי. קודם כל במישור הביצועי- גם אם לא נאהב את חלק ממרכיבי הממשלה הנוכחית, הרושם שלי, לפחות, הוא שהיא מנסה לקדם לא מעט נושאים חשובים, שקודמתה, שהיתה עסוקה יותר ב'מלחמות היהודים', כמעט שלא התעסקה בהם. המלחמה בעבריינות בסקטור הערבי, העברת התקציב, הגדלת שכר המשרתים בצה"ל, הרפורמות השונות עליהן החליטה במגוון תחומים, ועוד. ובעיניים שלי- הרפורמות שניסה השר מתן כהנא להכניס בשירותי הדת, ומתווה הגיור בראשם, חשיבותן בעיניי גדולה ביותר. אם, כפי שנראה, הממשלה הנוכחית בדרך להתפרק, מתווה הגיור, למשל, ייכנס להקפאה, אם לא לקבורה. ובהינתן האפשרות הסבירה שבממשלה הבאה יחזרו החרדים להיות 'אבן הבריח שלה', אני ושכמותי, בזרם המרכזי של ה'סרוגים' (ואני בכוונה לא משתמש ב'הציונות הדתית', מאז ניכסה מפלגת סמוטריץ' את הביטוי הזה לעצמה), נאלץ שוב לבלוע הרבה גלולות מרות. ובעיניים שלי, מדינת ישראל המתחדשת תפסיד בגדול מ'החזרת העטרה ליושנה' ברוח החרדים. כן, ויסלחו לי רבים מקוראיי שלא יאהבו זאת, לטעמי יהיה זה פספוס גם בפן הזה שהממשלה הנוכחית מנסה לנהל את המדינה תוך כדי דו קיום לא רע בין דתיים וחילונים, ימין ושמאל, קפיטליסטים וסוציאליסטים, ואפילו כמה ערבים, ומראה שבסך הכל זה אפשרי, וממשלת ימין-ימין-חרדים לא תאפשר פסיפס זה.
אין מוסרי מזה
שבוע פורה היה לממשלה. בין החלטותיה ביום ראשון: הקמת צוות שיבחן לשלול קצבאות הביטוח הלאומי ממשפחות של אזרחי ישראל שביצעו פיגוע טרור ורצחו. כן, גם מהורים וגם מאלמנתו וילדיו של הרוצח. בתגובה, היו מהשמאל שאמרו: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תיקהנה"? בעיניים שלי; ככל שמדובר בטרור- כן גם כן. יידע כל מחבל ישראלי פוטנציאלי, כי אם יבצע את זממו, לא רק שהוא ימצא עצמו מתחת למצבה או אסיר לכל שארית חייו, אלא שגם משפחתו, בין הוריו, בין אשתו וילדיו, יסבלו. לא, לא שיענו אותם (בהנחה שלא היו שותפים למעשה הטרור) או יכלאו אותם, אבל בעיניי זה דבר אלמנטרי ואף מוסרי למנוע מהם את כל הטוב שהמדינה נותנת לאזרחיה ולערביי ישראל בכלל זה. כמה שמחבל הוא מתועב, סביר שאת משפחתו הקרובה הוא אוהב. אולי סנקציה שכזו תעצור מבעוד מועד כמה וכמה מחבלים פוטנציאלים מלבצע את זממם. שווה- ובגדול. ואתם יודעים מה? כעת, כשיש גל של פעולות טרור והערכת גורמי הביטחון היא שהעניין מדבק, וכל פיגוע שהצליח גורר פיגוע נוסף, לא הייתי שולל, לזמן קצוב עד שהעניינים יירגעו, גם לשלוח מכאן לסוריה את משפחתו של המחבל, כפי שיש המציעים. "ביד חזקה", כתוב בהגדה.
(פסח תשפ"ב)