יש כאלה שהקדושה שלהם באה לידי ביטוי במותם ויש כאלו שהקדושה שלהם באה לידי ביטוי בחייהם
במסורת היהודית אנו קוראים לאותם אלו שנהרגו, שנרצחו, שנפלו על משמרתם בגלל יהדותם, השמירה על זהותם, או הגנה בגופם על בטחון העם והמדינה- 'קְדשִׁים'.
כך למשל אנו אומרים בתפילות הזיכרון- "..במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים", אנו משתמשים בביטוי 'מתו מות קדושים', וכן הלאה ביטויים דומים המשתמשים במילה 'קדושים' בהקשר של מסירות נפש, ונכונות למסור נפש למען אידיאל, ערכים, ביטחון, אמונה, וכדומה.
המילה הזו 'קְדשִׁים', לקוחה מתוך הפסוק הפותח את פרשת השבוע, שבוע שחל בו יום הזיכרון שואה ולגבורה- "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ…"
באופן כמעט אינסטינקטיבי אנו מחברים את המילה קְדשִׁים למשהו שקשור למוות- אנו קוראים לאלו שנפלו, נרצחו, מסרו נפשם על אמונתם וערכיהם וכדומה – קְדשִׁים– 'מתו על קידוש ה", 'מתו מות קדושים' וכדומה.
בשנים האחרונות, אנו משתתפים יותר ויותר בהלוויות של ניצולי שואה בגילאי 90 פלוס, אלו עם המספר על הזרוע שלאט לאט הולכים לעולמם, ומותירים אותנו יתומים מדור ניצולים ושורדים.
בזמן ההליכה בהלוויה, כשאחרי מיטותיהם מלווים אותם ילדים, נכדים ונינים- נציגי הדורות שזכו להקים, עולה לנגד עינינו המילה 'קְדשִׁים' בהקשר והיבט אחר. לא בהקשר של מוות, אלא בהקשר של חיים.
הקדושה של האנשים הללו שאנו הולכים אחר מיטותיהם בדרכם האחרונה- היא קדושה של אנשים שבחרו בחיים.
לאור ולאחר כל מה שהם עברו, ראו וחוו – הם יכלו לבחור לקרוס ולהתמוטט, לוותר ולחדול, ולהפסיק לבחור בחיים.
עצם העובדה שבדרכם האחרונה מלווים אותם צאצאים, דורות, ומשפחות שהקימו, מלמדת שבחרו בחיים- וזו הקדושה הגדולה ביותר.
קְדשִׁים– הם אנשים שעושים משהו נבדל, עם ערך מוסף ייחודי ושונה, משהו מעבר לרגיל, יותר מהמקובל והנדרש, משהו עם רף ערכי ומוסרי גבוה.
יש כאלה שהקדושה שלהם באה לידי ביטוי במותם ויש כאלו שהקדושה שלהם באה לידי ביטוי בחייהם.
בעשרות השנים מאז תום מלחמת העולם השנייה, למדנו לעמוד משתאים מול אלו שהקדושה שלהם באה לידי ביטוי בחייהם, בבחירתם בחיים. בעובדה שהחליטו להרים עצמם מהמקום הנמוך ביותר, להקים מדינה ומשפחה, ולבחור בחיים של בנין וקוממיות, חירות ועצמאות, יצירה ומשמעות.
גם זו קדושה – קדושה של בחירה בחיים.
בשבוע הזה בו חלים גם יום הזיכרון לשואה ולגבורה וגם פרשת קדושים- הוא שבוע שבו ראוי שבצד העלאה על נס את קדושת הנופלים למען אמונתם, זהותם וערכיהם- נעלה על נס, נרומם ונציב לנגד עינינו כדוגמא וכמקור להשראה את קדושת הבוחרים בחיים, אלו שזוכים ומלווים אותם בדרכם האחרונה ביראת כבוד ובהכרת הטוב הדורות שהקימו- בזכות בחירתם, גבורתם, וקדושתם.
(קדושים תשפ"ב)