מהכנסייה באנגליה לשירות קבע בצה"ל

אסתר מרים משרתת כיום בשרות קבע בצה"ל לאחר שבמשך שנים פקדה את הכנסייה הקתולית במקום הולדתה באנגליה. היא בת לאב יהודי מתבולל ואמא נוצרית. אמה הנוצרית נהגה לקחת אותה ואת אחותה בכל יום ראשון לתפילה בכנסייה, ולאחר התפילה השתתפה בלימודי דת נוצרית עם הכומר. עוד בהיותה ילדה קטנה, אסתר נהגה לשאול את הכומר שאלות "אפיקורסיות" על אמונות ודעות שלא נראו בעיניה הגיוניות, עליהן נענשה. היא חזרה ואמרה לכומר שהיא "רוצה להיות כמו אבא שלה".

במשך הזמן, אביה של אסתר החל להתקרב לזהותו היהודית, לפקוד את בית הכנסת ולעשות קידוש בביתו בליל שבת. אסתר המשיכה ללכת לבית הספר הנוצרי ושם למדה על מושג "גן עדן" על פי הנצרות והמסקנה הייתה ברורה- 'רק נוצרים המאמינים ביש"ו זכאים להגיע לגן עדן!'. אסתר שאלה את הכומר- מה יהיה דינו של אביה שאינו מאמין ביש"ו בהיותו יהודי? והכומר השיב, שהוא ילך לגיהינום אם לא יאמץ את האמונה ביש"ו כמשיח. התגובה הראשונה של אסתר הייתה שהיא מוכנה ללכת עם אביה לגיהינום. אביה של אסתר הסביר לה שלפעמים מה שחשוב בחיים זה לא רק עולם הבא וגן עדן, אלא עולם הזה ותיקון עולם, והוא אינו מוטרד מדבריי הכומר.

כדי להרגיע את נפשה, אביה לקח אותה בפעם הראשונה לבית הכנסת בראש השנה ובכך נפתחה דרכה לעולם היהודי. אסתר הרגישה שבית הכנסת הוא ביתה האמיתי. היא עזבה את אמונת אמה, את הכנסייה ואת הכומר, והחלה ללמוד יהדות. בגיל 16 עברה גיור רפורמי באנגליה. בזכות היותה בת לאב יהודי והגיור שעברה, עלתה לארץ לפני מספר שנים. היא החליטה להתגייס לצבא כדי לתרום ולשמור על העם היהודי, העם של אביה והעם שהיא מרגישה חלק ממנו. למרות שעברה גיור רפורמי היא לא הסתפקה בכך, וביקשה לעבור גיור אורתודוקסי ולהיות יהודייה כהלכה וכך עשתה.

סיפורה של אסתר הוא סיפורו של העם היהודי. היא נולדה במשפחה מעורבת ובשנות חייה הראשונות הלכה אחרי דת אמה, עד שדווקא בעקבות אמירות של הכומר התעוררה ליהדות של אביה. פעמים רבות אנו מזכירים את המושג "זרע ישראל" בן או בת לאב יהודי כמושג של לידה גנטית, אבל לעיתים "זרע ישראל" הוא גם מושג רוחני בו הבת נמשכת אחרי האמונה של האב היהודי, כמו במקרה של אסתר, שאביה ניצח; אסתר הצליחה להתגייר ולעלות לארץ ולהיות יהודייה כהלכה ועם ישראל ומדינת ישראל קיבלו לחיקם בחורה שמתוך אמונה אמתית ועמוקה בחרה ביהדותה.