מערכת שבתוןהדעות על רפורמת הבגרויות שהביאה שרת החינוך ד"ר יפעת ששא ביטון חלוקות. לבנצי דל, יו"ר הנהלת קריית החינוך גבעת ושינגטון ולשעבר מנכ"ל משרד החינוך, אדם עם 40 שנות עבודה בחינוך, יש תובנות והמלצות משלו. שווה להכיר ולבחון
בנצי דל
אני יוצא מתוך הנחה בסיסית שאין כל כוונה פוליטית בתכנית הבגרות החדשה של משרד החינוך, שכן היושרה של שרת החינוך והמנכ"לית, ידועה ומוכרת לי. דווקא מתוך כך אני מבקש להתייחס לתכנית הבגרות החדשה.
בעבר "זכה" אחד משרי החינוך לנשיאת כתפיים, בעת שהכריז על צמצום משמעותי בהיקף החומר עליו נבחנים בבחינות הבגרות. אגב, צמצום זה לא סייע לו ולמפלגתו במישור הפוליטי, אך כאמור לא בשיקולים פוליטיים עסקינן. אמנם אני כואב את זעקתם של אנשי התנ"ך, הספרות וההיסטוריה, אך לצערי קולם מהדהד במדבר בלבד.
לעניות דעתי, תגובת משרד החינוך בדבר "עבודה בזוגות" בכל הקשור לעבודות שהתלמידים יתבקשו להכין במקום מבחני הבגרות, אינה מבטיחה אמינות מוחלטת. לא אקטרג על ילדי ישראל אך הפירצה עלולה להוביל לחיפוש אחר "פתרונות קלים".
אין כאן מקום לחזור על הערות צודקות בדבר הרחבת הפער שנוצר בין שכבות אוכלוסייה שונות, עקב היכולות של רק חלק מהאוכלוסייה לממן את המאמץ של ילדיהם בתקופה קצרה וקצובה מאוד, קרי, בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך.
הפער החברתי קיים בשטחים נוספים בחברה הישראלית, אך כאשר הגדלת הפער מגיעה לתחומי החינוך, הדבר כואב יותר ומדאיג יותר.
לא בכדי הזהירו חז"ל – "היזהרו בבני עניים"- חברתית וסוציואקונומית. שלא בדרך אגב אזכיר את קודמיי בתפקיד מנכ"ל משרד החינוך, אשר טענו כי בחינות הבגרות אינן מעידות על "בגרות", אלא על תוצאות בחינות, אשר אינן מעידות על דמותו של הבוגר ואינן מעידות כלל על ערכיו ונכונותו לתרום לחברה הישראלית. ספיגת ערכים והפנמתם היא המעידה על בגרות הבוגר.
בעבר הייתה בידי תכנית מגירה שעסקה בבחינות הבגרות. במסגרת תכנית זו סברתי כי יש לבטל את בחינות הבגרות באופן מוחלט, אך בהדרגה. תעודת הבגרות חייבת להביא לידי ביטוי את כל הישגי הבוגר על רצף של 6 שנות לימודים בחטיבות הביניים והעליונה ולא על 6 חודשי מאמץ אחרונים של התלמידים והוריהם.
שאלות רבות וקשות נשאלתי על תכנית זו ומידת אמינותה. קשה, אך ניתן להתמודד עם כל הקשיים והמהמורות. כל האמור לעיל, בשיתוף מלא עם ארגוני המורים המנהלים והמועצה להשכלה גבוהה.
באשר לשאלת האמינות של עובדי החינוך, אדגיש ואומר, ברור הדבר כי כמו בכל מקצועות הרוח והמעשה, קיימים אנשים פחות ראויים, זהו טבעו של עולם. לאחר 40 שנות עבודה בחינוך, בכל המערכות והדרגים, אני קובע: ככלל בחברה הישראלית, המורים במערכת החינוך במדינת ישראל ראויים, טובים והרבה למעלה מזה. ברור כי מדובר בתכנית בשלבים שאינה יכולה להקיף את כל בתי הספר כאחד.
סברתי, כי יש לקבוע מדדים אשר בתי הספר אמורים לעמוד בהם.
הצעתי כי בתחילת הדרך ייבחרו בתי הספר מכל המגזרים ומכל שכבות האוכלוסייה, עד אשר נגיע למצב אשר לפיו כל מערכת הבגרות תיבחן, כאמור, על פני הישגי 6 שנות לימוד, הן חטיבות הביניים והן החטיבות העליונות, לימודית וערכית.
שאלה ראשונה שישאל הקורא היא – "מדוע לא הוצאת את התכנית מן המגירה לדיון ציבורי?
על כך אשיב כי בהכירי את המערכת הפוליטית אשר יש לה יראת כבוד כלפי האקדמיה – מל"ג – ואולי טוב שכך – נמנעו מלקדם תכנית מהפכנית זו, אשר סביר כי האוניברסיטאות יתנגדו לה נמרצות.
לדעתי, ניתן להתגבר על הקשיים ולהתאים את הדברים למציאות הישראלית. כל האמור בנכונות ובשיתוף פעולה מלא עם של כל הגורמים המעורבים במערכת החינוך, ייאמר מיד – אם אכן תכנית הבגרות מוליכה בהדרגה לכיוון הדברים דלעיל, היא תקבל את ברכתי. תחזקנה ידיהם של העוסקים בדבר במערכת החינוך.
