איך ממקמים את כולם מסביב למשכן?

כל גבאי מכיר את הבעיה: איך לסדר מקומות? מי יהיה סמוך לארון הקודש? ולבמה?

בפרשת במדבר נקבע סדר המחנות המקיפים את המשכן: "אישׁ עַל דגלוֹ בְאֹתֹת לבית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹֽהֶל־מוֹעֵד יַחֲנֽוּ".

מדרש במדבר רבה, מספר לנו על חששותיו של משה בנוגע לקביעת סדרי החניה:

"בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה אותם דגלים כמו שנתאוו, התחיל משה מיצר. אמר: עכשיו עתידה המחלוקת להנתן בין השבטים. אם אני אומר לשבטו של יהודה שישרה במזרח, והוא אומר אי אפשי אלא בדרום, וכן ראובן, וכן אפרים וכן כל שבט ושבט. מה אני עושה"?

כל גבאי מתחיל מכיר את הבעיה: איך לסדר מקומות? מי יישב במזרח? מי יהיה סמוך לארון הקודש? ולבמה? פוטנציאל המחלוקת הוא אדיר.

"אמר לו הקב"ה: משה, מה איכפת לך. אין צריכין לך. מעצמן הן מכירין דירתן. אלא דייתיקי יש בידן מיעקב אביהם היאך לשרות בדגלים. איני מחדש עליהם. כבר יש לה טכסים מיעקב אביהם, כמו שטענו אותו והקיפו את מטתו, כך יקיפו את המשכן".

מילת המפתח בפסוק היא "לבית אבתם". אין הכוונה רק למשפחות, כי אם לביתו של יעקב אבינו. כל שבט יכיר מיד את מקומו, שכן זה היה סדר העמידה סביב מיטתו של יעקב:

"כיון שבא אבינו יעקב ליפטר מן העולם קרא לבניו […] ובירכן וצוון על דרכי הא-להים וקבלו עליהם מלכות שמים […] (בראשית נ) 'ויעשו לו בניו כן כאשר צום' […] היאך צום? אלא אמר להם: בני יהודה יששכר וזבולן יטענו מטתי מן המזרח, ראובן ושמעון וגד יטענו מטתי מן הדרום, אפרים ומנשה ובנימין יטענו מן המערב, דן אשר ונפתלי יטענו מן הצפון […] ואם עשיתם וטענתם את מטתי כשם שצויתי אתכם, הא-להים עתיד להשרות אתכם דגלים". כיון שנפטר טענו אותו כשם שציום שנאמר ויעשו לו בניו כן כאשר צום […].

וממילא, כך חנו גם במדבר:

"לא צום לחנות דגלים אלא כמצות אביהם […] שלא שינה הדבר שלא ליתן מחלוקת ביניהם. לכך נאמר 'לבית אבותם' כעניין שהקיפו מטת אביהם, כן יחנו הוי לבית אבותם יחנו בני ישראל".

חניית השבטים סביב למשכן משחזרת את עמידת בני יעקב סביב למיטת אביהם, מעמד שבו נמצא כבר הגרעין של קבלת עול מלכות שמים, ושל "שמע ישראל". משם, בחינת מעשה אבות סימן לבנים, יקיפו צאצאיהם את המשכן. המחלוקת בין השבטים נמנעת גם היא, כאשר הם מחוברים לשורש האחד שלהם – אביהם יעקב. כי אנשים אחים אנחנו.

(במדבר תשפ"ב)