די בהתבוננות בפלאי הבריאה כדי לקבל מושג מהו "אלוקים"
תארו לעצמכם אדם מהעתיד הרחוק, שימצא טקסטים עתיקים המספרים על תולדותיה של מדינת ישראל. הוא יקרא על ההתיישבות, המלחמות והאירועים השונים, וילמד על ההיסטוריה של המדינה. את רוב הדברים שכתובים שם הוא יבין לא רע, רק טעות אחת תהיה לו: הוא לא יודע מה פירוש המילה "מדינה". לפי הבנתו, מדינה זו פשוט אישה, ו"מדינת ישראל" היא האישה המנהיגה את היהודים בארץ ישראל. כאשר הוא קורא על כך ש"המדינה עשתה" או "המדינה החליטה", הוא בטוח שמדובר באותה מנהיגה, שעשתה בעצמה את הדברים הללו. כמובן שהטעות ה"קטנה" אך הבסיסית הזו יכולה לגרום לו להבנה משובשת לגמרי של חלקים מההיסטוריה.
כאשר אנחנו קוראים טקסט כלשהו, אם אנחנו רוצים להבין אותו, אפילו ברמת הפשט, עלינו להבין את משמעות המושגים שמופיעים בו. שמעתי פעם על תלמיד שהבין בצורה מוזרה מאד את משל השועל והכרם, משום שהיה בטוח ש"כרם" זה סוג של חיה. זה אולי משעשע, אבל כאשר מדובר בטקסטים כמו התנ"ך, אי הבנות כאלה יכולות להוביל לעיוותים מחשבתיים משמעותיים.
כך למשל, יש אנשים שקוראים את התנ"ך "כפשוטו", ומציירים לעצמם את ה' כמין טיפוס מתנשא, מהיר חמה, שמשנה את דעתו מדי פעם, מתעצבן בקלות וצריך את בני האדם שיזכירו לו ש"אסור להרוג חפים מפשע", ובשעות הפנאי שלו מתעלל באנשים בעקבות התערבות עם השטן. כאשר אומרים להם שיש להבין את הדברים יותר לעומק, הם טוענים שאלה "פירושים של רבנים", ואילו הם נצמדים לפשט. אבל כמו שאמרנו, כדי להבין את הפשט צריך להבין את משמעות המילה "אלוקים". האם אלוקים הוא סתם אדם גדול וחזק במיוחד? לפי הכתובים עצמם, הוא ברא את העולם. כמה חוכמה צריך כדי לברוא את העולם? הביטו במשוואות המדויקות של חוקי הטבע, במורכבות האינסופית של גוף האדם, במעמקים ובמרחבים של התודעה האנושית, ובכל החוכמה העצומה שמתגלה בבריאה. את כל אלה ברא אלוקים. האם מי שתכנן ויצר מאפס את מוחותיהם של כל המדענים, הפילוסופים והאומנים הגדולים, יכול להיות סתם איזה אליל עצבני ושכחן? ודאי שלא.
די בהתבוננות בפלאי הבריאה כדי לקבל מושג מהו "אלוקים", ולהבין שכל פירוש שמקטין את דמותו ומייחס לו חולשות ילדותיות כאלה, אינו אלא לוקה באי הבנה בסיסית.
(נשא תשפ"ב)