ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)מדוע מגדירה התורה באופן מפורש דווקא את הציווי לעקידת יצחק בשם 'ניסיון'? האם המציאות הקשה בפניה עמדו לוט והגר, לדוגמה, אינה קשה דייה כדי להיקרא אף היא 'ניסיון'? ומזווית אחרת, האם הכוחות הפנימיים שהורו לאברהם להקריב את בנו היו חזקים באותה מידה כמו הכוחות שהתנגדו לכך? האם אברהם אבינו היה במצב המתחייב מן ה'בחירה החופשית', דהיינו, כוחות מאוזנים להפליא?
אירועי לוט והגר יכולים לכאורה 'לגמד' את ניסיונו של אברהם במידת מה, שהרי יכול היה אברהם לשופטם ולהעריכם ומהם להסיק כי בסופו של דבר יתרחש נס בעניינו כפי שהתרחש בעניינם!
לוט, בניסיון להציל את אורחיו מידי אנשי סדום מציע: "הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי". בסופו של דבר הוא מפקיר את בנותיו כדי לקיים מצוות הכנסת אורחים ב'רמה הגבוהה' האפשרית! האם זה אינו ניסיון?
גם הגר עמדה בפני מציאות קשה וכואבת: "וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ". מי 'אשם' במציאות זו? אברהם ושרה שגירשו אותה! ובעקיפין, הא-ל שהורה לאברהם לשמוע לכל אשר תאמר לו שרה. האם זה אינו ניסיון?
ברם, בניסיון של אברהם אין 'מקדמי דרגות חופש תודעתי'. יש כאן צווי אלוקי מפורש וחד משמעי: "וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֙ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה".
בערב הקודם למסע הגורלי להר המוריה, מגלה אברהם לחרדתו כי בטבלת ה'בעד' ו'נגד' אותה יצר בדמיונו לבחינת הציווי האלוקי, אין בטור ה'נגד' אף נימוק העומד בפני צווי אלוקי מפורש. נראה כי גודל הניסיון נמצא ביחס הפוך לגודל מרחב התמרון התודעתי שלו. ולא, המציאות הקשה בפניה עמדו לוט והגר אינה מתקרבת בשום פרמטר לניסיון בפניו הוא עמד. 'מקדמי דרגות החופש התודעתי' שלהם יכלו להצביע על מספיק סיבות מאזנות משום שלא היה כאן צווי אלוקי מפורש. המציאות ניתנת תמיד לפירושים שונים והפוכים, והם יכלו, אילו רצו, ליצור טבלת 'בעד' ו'נגד' מאוזנת. מה שעמד אצל אברהם על הפרק היה מצד אחד 'זכות הבחירה החופשית' ומצד שני הציווי האלוקי המפורש שתכניו מנוגדים לתבונה האלוקית הנמצאת בבסיס 'זכות הבחירה החופשית'. כוחות ממש לא מאוזנים המגבירים את עוצמת הניסיון, ודוק. (וירא תש"פ)
