הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)
זה שהיהדות אמת, זה לא אומר שכל השאר טועים באופן מוחלט
שוב ושוב אני נתקל בשאלה: אבל מה הסיכוי שדווקא אנחנו, היהודים ,צודקים? אנחנו בקושי 0.2% מאוכלוסיית העולם, אתה באמת רוצה להגיד לי שכל המיליארדים טועים, ובמקרה רק אנחנו יודעים את האמת לגבי אלוקים, התורה ומה שהוא רוצה מאיתנו? זה לא נשמע לך קצת יומרני ומופרך?
ובכן, התשובה היא שעצם הניסוח של השאלה מניח הנחות יסוד שגויות. הוא מניח שיש כאן איזה משחק סכום אפס, שבו מבין כל הדעות בעולם, רק אחת יכולה להיות נכונה וכל השאר שגויות לחלוטין. הוא גם מניח שכל האמונות והדתות הן שרירותיות באותה מידה, כלומר, מבוססות על אמונה עיוורת ותו לא. על רקע הנחות אלה, הסיכוי להמר על האפשרות הנכונה נראה באמת קטן למדי.
אבל בואו נשאל שאלה אחרת: מה הסיכוי שמבין כל המיליארדים בעולם, דווקא אני מכיר באופן אישי את קורות חייו של סבא שלי? האם זה נשמע מופרך? כמובן שלא – בתור הנכד שלו, ברור שיש לי יותר מידע לגביו מאשר לאנשים שאינם קרוביו.
זוהי גם התשובה להנחה השנייה של השאלה לעיל. האמונה שלנו ביהדות אינה הימור עיוור, אלא מבוססת על אירועים היסטוריים שקרו לאבותינו ועברו אלינו במסורת. יציאת מצרים, מעמד הר סיני ושאר האירועים שבתנ"ך נחשבו במשך אלפי שנים לחלק אינטגרלי מההיסטוריה, והם מקובלים כאמת גם על הדתות הגדולות שיצאו מהיהדות, הנצרות והאיסלם. רק באמצע המאה הקודמת התחילו חוקרים מסוימים להטיל ספק באמתותם. אם כן, לא "במקרה" אנחנו קלענו לאמת, אלא משום שאנחנו צאצאיהם של אלה שהיו עדים להתגלות האלוקית. לשאר העמים אין מסורת כזו, ולכן הם באמת לא אמורים לקיים את התורה. היא נועדה רק עבורנו, שקיבלנו אותה מאבותינו.
ומכאן להנחה השגויה הראשונה. זה שהיהדות אמת, לא אומר שכל השאר טועים באופן מוחלט. עמים אחרים יכולים לתפוס היבטים שונים של אלוקים, חלקם בצורה אלילית ומגושמת וחלקם בצורה מזוככת יותר וקרובה לאמת. בנצרות ובאיסלם, שיצאו כאמור מתוך היהדות, יש באמת הרבה רעיונות נכונים, ואילו דתות המזרח הרחוק הן בעיקר פילוסופיות ורעיונות רוחניים – שגם בהם יש מן האמת. המסורת שלנו מביאה אותנו קרוב לאמת יותר מכל השאר שלא קיבלו אותה, אבל זה לא אומר ש"רק אנחנו צודקים וכולם טועים".
(קרח תשפ"ב)
