אולי דווקא מעשים "משוגעים" יכולים לחולל גם שינויים לא צפויים במציאות?
כולם מכירים את דבריו של איינשטיין, לפיהם זהו שיגעון לעשות שוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות אחרות. אם ערכו ניסוי מסוים 10 פעמים והתוצאה יצאה תמיד שלילית – אף אחד לא יציע לעשות אותו שוב באותה צורה. הבעיה היא, שיש כאן הנחה מובלעת לפיה אנחנו יודעים בדיוק איך עובדת החוקיות במציאות, ומה שלא עבד בפעמים הראשונות – לא יעבוד גם בפעמים הבאות. אבל, האמנם זה כך? אולי יש חוקיות נסתרת במציאות, לפיה פעולות מסוימות מובילות לתוצאות שונות דווקא אם חוזרים עליהן מספר רב של פעמים? אולי חלקים מהמציאות הם כמו דלת, שאם בועטים בה מספיק פעמים היא תיפתח בסוף?
חכמינו אמרו: אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים, לשונה פרקו מאה ואחת פעמים. מסופר על הגר"א, שכאשר שאל אותו חבר ילדות איך הגיע למדרגתו הגדולה, השיב לו: "אתה האמנת למשנה הזו? אני לא האמנתי. בדקתי בעצמי". אף אחד כמעט לא מנסה לחזור על אותו פרק משניות או דף גמרא 101 פעמים. כולם בטוחים אחרי כמה פעמים שהם כבר יודעים ומבינים כל מה שהם יכולים. אבל אולי באמת מי שפורץ את המחסום הזה, מחולל שינוי משמעותי כלשהו? האדמו"ר מסוכטשוב כתב שהחזרה מאה פעמים היא במסגרת הטבע, כי כך היה מקובל ללמוד פעם, ואילו הפעם ה-101 היא פריצה של גבולות הטבע, ולכן היא מובילה לתוצאות בלתי רגילות. אבל שוב, מי כבר יבדוק את זה?
ויש דברים שלא עושים כי הם פשוט לא מקובלים. אנחנו כמעט לא מודעים לתבניות המדויקות בהן אנו מתנהלים בחברה ובחיים, אבל בכל סיטואציה אפשר בקלות לחשוב על המון מעשים שלא יעלו על הדעת: אף אחד לא יתחיל פתאום לנבוח, לשיר בקול, להשליך את הנעליים שלו, לעמוד על הראש וכן הלאה, במפגש חברתי נורמלי. מי שיעשה את זה ייחשב למשוגע. אבל אולי דווקא מעשים "משוגעים" יכולים לחולל גם שינויים לא צפויים במציאות? נביאים וצדיקים לאורך הדורות עשו לפעמים מעשים תמוהים כדי לחולל ניסים. כאשר שוברים את המסגרות, דברים מוזרים יכולים לקרות. לא מומלץ לנסות בעצמכם – אבל כדאי לחשוב על כך שאולי המציאות המוכרת, היא בסך הכל שיקוף של התנהגות מוכרת, ולחיצה על כפתורים חדשים יכולה לחולל שינויים.
(חוקת תשפ"ב)