הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)פתיחת הפרשה מעוררת כמה שאלות. מדוע בא אלוקים לבקר את אברהם? מאין למד רש"י כי אותו היום – היה שלישי למילתו של אברהם וכן, מדוע הכתוב מציין את המיקום של אברהם שישב בפתח האהל? התשובה לשאלות הראשונה והשנייה אלוקים בא לבקר את אברהם לפי דברי רש"י – לפי שאותו יום – היה השלישי למילתו ואברהם חש עדיין כאבים בגופו לפיכך הקב"ה מקיים בעצמו מצוות ביקור חולים. "אמר רבי חמא בר חנינא, יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו" (ב"מ פ"ו ע"ב). דרשתו של ר' חמא בר חנינא הובאה ברש"י בשינוי לשון. בתלמוד נאמר "…אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה, ובא הקב"ה לשאול באברהם…", ואילו רש"י נקט "…ובא הקב"ה ושאל בשלומו". בפירוש משכיל לדוד מובא, רש"י נקט לשון "לבקר את החולה", ולא "לבקרו", כדי ללמדנו שאין מדובר ביקור אישי של אברהם אוהבו, זאת כדי ללמדנו את החידוש הגדול שחידש הקב"ה, את מצוות ביקור חולים. מעניין, רבי חמא בר חנינא, במקום אחר, דרש את הפסוק "אחרי ד' אלקיכם תלכו" כך: "וכי אפשר לו לאדם להלך אחרי שכינה? …אלא להלך אחרי מידותיו של הקב"ה…הקב"ה ביקר חולים, דכתיב, 'וירא אליו ד' באלוני ממרא', אף אתה בקר חולים…" (בבא מציעא פ"ו ע"ב). לפנינו הנהגה עקרונית, יש חובה הלכתית לבקר חולה! מקורה בהנהגה האלוקית. מי שמבקר חולים, גומל חסד, ובכך נידמה לבוראו.
המשנה בפאה קובעת "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואילו הן: כבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והשכמת בית המדרש שחרית וערבית, והכנסת אורחים וביקור חולים, והכנסת כלה ולווית המת, ועיון תפילה, והבאת שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו…" (מובא שבת קכ"ז). אם כן, ביקור חולים אין לו שיעור. הכוונה לביקור חולים בגופו ואפילו כמה פעמים ביום, וכל המוסיף הרי זה משובח (רמב"ם, אבל י"ד ד' טושו"ע, סי' של"ה ב') ובלבד שלא יטריח על החולה (רמב"ם וטושו"ע שם). ר' שלמה אבן גבירול, בס' מבחר פנינים, שער ביקור חולים כתב: "ואמרו שאדם אחד ביקר החולה והאריך לשבת, אמר לו החולה, אם יש לך בביתי מאומה, או אני חייב לך כלום, קחנו ולך" וכן אין לבלבל את החולה בעצות שאינן מועילות (גשר החיים פ"א סק"ג).
מטפלת זוגית ומשפחתית בשם חסידה פינצו'ק, מעלה תהיות מעניינות בשאלת מצוות ביקור חולים בימינו, וכך היא כותבת: "אולי יש מקום להרחיב את השיח והלימוד סביב מצוות 'ביקור חולים' לבירור משמעותה של המחלה וההשפעות שיש לה על האדם עצמו, על בני זוגו משפחתו וכל הסובבים אותו?, האם אנו יכולים לחנך ולהתאמן ללמד את עצמנו לדבר עם החולה ובני משפחתו לא רק על הבדיקות, האבחנות, היעדרות מהעבודה, והצורך בעזרה בבית, אלא לפתח שיחה על משמעות הכאב, החידלון, הקושי, החוסר אונים, המאבק והתהליך…שיח מעין זו, המתרחש במפגש בין עולמו של הבריא לעולמו של החולה, ונוגע בכאב, וברגש, יכול להעניק משמעויות רחבות יותר לחיינו, להשקפת עולם ולמושגים שאנו עסוקים בבירורם כגון אושר, אמונה, תקווה משפחתית, ממד הזמן, כוח וחוזק ועוד…ואם במחלה ובביקור חולים עסקינן, הכוונה לחולים בגופם ולחולים בנפשם. כמה קשה עוד יותר לסביבה להתמודד עם מחלות נפש, כמה הסתרה ובושה מיותרים קיימים שם. כמה מבוכה ברמה הקהילתית והחברית, מבוכה שיוצרת אילמות, שתוצאותיה הן מצב בו החולה ומשפחתו סובלים לא רק מהמחלה עצמה, אלא גם מבדידות חברתית.
כמי שעובד שנים רבות בבית חולים, דומני שמצוות 'ביקור חולים' צריכה להתרחב למשמעות של ביקור בעולמה של המחלה…ל"העז" ו"לבקר" בעולם המושגים של המחלה, משמעותה, השפעותיה והיבטיה המגוונים…
(וירא תש"פ)
