מערכת שבתוןשמואל שטח
מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה
בשבוע שעבר פורסם כאן על ההליך המשפטי שיצא כנגד מסמך שהחמ"ד הוציא בעבר על מנת להבחין בין מועמדים להוראה. חבל שהנושא הגיע לבית המשפט, הוא היה צריך להיפתר הרבה לפני כן. כתנועה דתית, טענו במספר הזדמנויות כי אותו שאלון סינון בו נשאל המועמד על אורח חייו הדתי, הינו מיותר ואינו תורם ליחסי חברות והדדיות בחברה הישראלית. בחינוך הדתי נכון להקפיד שכל אדם, הורה או מורה, יכבד את אורחות החינוך הדתי וערכיו, אך הניסיון לבחון את ליבו של אדם ואת כוונותיו באמצעות שאלון הינו מוטעה. נסו לדמיין לרגע כיצד היה מרגיש מורה דתי אם היה עליו לענות על מסמך דומה בבואו ללמד בבית ספר חילוני. תיקון קטן היה מונע זאת, ולשמחתנו, החמ"ד אכן תיקן במעט את המסמך, דבר שהוביל להתייתרות העתירה ולסגירת ההליך המשפטי. עובדתית, הניסיון של כמה גופים להציג את המקרה כהשתלטות גל פרוגרסיבי על החמ"ד, אינו אלא אי הבנה של המציאות והפחדת שווא.
ועדיין אנו נשארים עם שאלה חינוכית – מהו רוחב הספקטרום של אנשי חינוך איתם צריכים ילדינו להיפגש? לדעתנו, דווקא לטובת חינוך לתורה ומצוות ולמען בניית זהות דתי מגובשת, ראוי כי מגיל צעיר הם יפגשו בסביבתם דמויות מגוונות מהחברה הישראלית, כחלק מהחינוך לתורה ולערכים. לא כמחנכים, אך ודאי כמורים מקצועיים. מורה חילוני לפיסיקה אינו איום אלא הזדמנות חינוכית לחדד מול הילדים את דרכנו החינוכית. במוקדם או במאוחר יפגשו הילדים אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות. דווקא המפגש בתוך כתלי בית הספר הדתי, הוא המקום הנכון לעשות זאת.
בכל שנה מגיע לידינו מקרה או שניים של מורה יראת שמיים, בוגרות מדרשה, שמנסה להתקבל ללמד אך נדחית בתואנה שכיסוי הראש שלה אינו מלא. למרות שהדבר מנוגד לכל חוק, לא ניתן לטפל במקרים שכאלה כי קשה להוכיח בבית המשפט שזו הסיבה שבגללה דחה המנהל את המורה. במילים אחרות, המנהל והחמ"ד הם אלה שמנהלים את כוח האדם, אין אלפי מורים רפורמים שעומדים להשתלט על החמ"ד, וגם אם בפועל יגיעו כמה מורים מקצועיים, הרי שהדבר רק יועיל לילדינו. בואו נחזור לעסוק בחינוך ולא בהפחדות שווא.
(מסעי תשפ"ב)
